ארה"ב שלחה לאזור איראן מפציצי B-2 – המטוסים היחידים שמסוגלים לשגר את פצצות חודרות הבונקרים החזקות ביותר שלה – כדי להרתיע את טהרן, ולאותת לה מה עלול לקרות לתוכנית הגרעין שלה אם לא יושג הסכם בין הצדדים. אך מומחי גרעין וצבא ששוחחו עם סוכנות הידיעות רויטרס מעריכים שגם פעולה צבאית משמעותית, ובשיתוף ישראל, לא תחסל את תוכנית הגרעין של איראן – אלא רק תעכב אותה בדרך לפצצה.
המומחים מזהירים שתקיפה צבאית רק תחמיר את המצב: הם חוששים שאחרי תקיפה איראן תגרש את פקחי הגרעין של האו"ם, תהפוך את תוכנית הגרעין שלה לתת-קרקעית לחלוטין ותגרום לה לקדם במהירות את תוכנית הגרעין שלה כדי להפוך למדינה חמושה בנשק גרעיני.
"בסופו של דבר, למעט החלפת משטר או כיבוש, קשה למדי לראות איך תקיפות צבאיות יכולות להרוס את הדרך של איראן לנשק גרעיני", אומר ג'סטין ברונק מ"המכון המלכותי לשירותי ביטחון" בבריטניה. לדבריו, מתקפה על מתקני הגרעין של איראן בעיקר "תשמש כאמצעי הרתעה, תגבה מחיר כלכלי כבד ותחזיר את זמן 'הפריצה לגרעין' (כמות הזמן שיידרש לאיראן להפיק מספיק חומר בקיע לפצצה) למקום שבו היינו לפני כמה שנים".
הסכם הגרעין מ-2015 בין איראן למעצמות הטיל הגבלות קשות על תוכנית הגרעין האיראנית, שהגדילו את זמן הפריצה לגרעין לשנה לפחות. אחרי שדונלד טראמפ הודיע על פרישה אמריקנית מהסכם הגרעין ב-2018 (במהלך כהונתו הראשונה בבית הלבן), איראן החלה להפר סעיפים רבים בהסכם. כעת מעוניינת ארה"ב של טראמפ בהסכם גרעין חדש, ובסוף השבוע החלו שיחות בין הצדדים בעומאן. לצד זאת איים טראמפ על האיראנים ואמר לפני כשבועיים: "אם הם לא יעשו הסכם, תהיה הפצצה". ישראל השמיעה איומים דומים.
תוכנית הגרעין האיראנית פרוסה על פני מתקנים רבים, ומתקפה צבאית תצטרך ככל הנראה לפגוע ברוב האתרים או בכולם. גם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), הגוף המפקח על הגרעין מטעם האו"ם, אינה יודעת היכן איראן מחזיקה חלק מהציוד החיוני שלה, כמו חלקים לצנטריפוגות. מומחים צבאיים אומרים שישראל יכולה להשמיד את רוב האתרים הללו בעצמה, אך מבצע שכזה יהיה מסוכן ויכלול סדרת התקפות – שבהן תצטרך ישראל להתמודד עם מערכות נגד מטוסים שאיראן קיבלה מרוסיה. אשתקד הצליחה ישראל להתמודד עם אותן מערכות, אך בתקיפות נקודתיות בלבד.
העשרת האורניום היא החלק המרכזי של תוכנית הגרעין האיראנית, ושני אתרי ההעשרה הגדולים ביותר שלה הם תת-קרקעיים ונמצאים בנתנז, ובפורדו. כדי לפגוע באתרים הללו תצטרך ארה"ב להשתמש בפצצות חודרות בונקרים במשקל 14,000 ק"ג. רק למפציצי ה-2-B, שהועברו לאחרונה לבסיס האמריקני-בריטי "דייגו גרסיה" באי באוקיינוס ההודי, יש את היכולת לשגר אותן. לישראל אין את הפצצות האלה.
צ'רלס וולד, גנרל חיל האוויר האמריקני בדימוס שעובד כיום ב"מכון היהודי לביטחון הלאומי של ארה"ב", אמר לרויטרס כי הפצצות חודרות הבונקרים הגדולות ביותר של ישראל הן במשקל 2,270 ק"ג, ולדבריו לישראל אין מספיק פצצות כאלה כדי להשמיד את פורדו ונתנז. וולד מעריך שמתקפה משותפת עם ארה"ב עשויה להיות מהירה ובעלת סיכויי הצלחה גבוהים יותר מתקיפה ישראלית בלבד, אך הוא מעריך שהיא תיקח כמה ימים.
"מתקפה של ארה"ב ככל הנראה תגרום יותר נזק ממתקפה ישראלית, אך בשני המקרים אנחנו מדברים על קניית זמן ויש סיכון אמיתי שהדבר ידחוף את איראן לעבר פצצה, במקום שירחיק אותה", מעריך אריק ברויר, שבעבר עבד כאנליסט עבור המודיעין האמריקני וכיום חבר בארגון "יוזמת האיום הגרעיני". לדבריו, תקיפה באיראן יכולה לעכב את טהרן - אך לא לחסל את תוכנית הגרעין שלה. לפי גורמים רשמיים ואנליסטים, בשעה שאת אתרי הגרעין ניתן יהיה להשמיד, לא ניתן יהיה לקחת מאיראן את הידע המתקדם שלה בהעשרת אורניום, ויהיה קשה מאוד למנוע ממנה לשקם את תוכנית הגרעין שלה.
4 צפייה בגלריה
טראמפ וחמינאי. נשיא ארה"ב איים במתקפה צבאית אם לא יושג הסכם
(צילום: Mandel NGAN / AFP, REUTERS/Mohammed Yassin, Iranian Leader's Press Office, AP)
"מה יקרה ביום שאחרי? איראן תגיב למתקפות על תוכנית הגרעין שלה באמצעות חיזוק המתקנים שלה והרחבת התוכנית שלה", אמרה קלסי דוונפורט, חברת "איגוד בקרת הנשק". כמו כן יש חשש שמתקפה צבאית תגרום לאיראן לגרש את הפקחים של סבא"א, שאחראים לבדוק את הנעשה בנתנז ובפורדו. עלי שמחאני, מיועציו של המנהיג העליון עלי חמינאי, אמר בשבוע שעבר שהמשך האיומים על איראן ומתקפה צבאית נגדה עלולים להוביל לצעדי הרתעה – שכוללים את גירוש פקחי סבא"א ואת הפסקת שיתוף הפעולה עם הסוכנות.
המדינה היחידה שגירשה את פקחי סבא"א והפסיקה את שיתוף הפעולה עם סבא"א היא צפון קוריאה, שלאחר מכן בחנה את הפצצה הראשונה שלה. "אם יפציצו את איראן היא כמעט בוודאות תגרש את הפקחים הבינלאומיים ותדהר לעבר פצצה", אמר ג'יימס אקטון מ"קרן קרנגי לשלום בינלאומי".
