הרצי הלוי, הרמטכ"ל ה-23 של צה"ל שהודיע אתמול (שלישי) כי יפרוש מתפקידו בחודש מרץ הקרוב, נכנס לתפקידו בתקופה סוערת: הוא מונה על-ידי ממשלת מעבר ונכנס לתפקיד במקביל לעימותים של המטכ"ל עם הדרג המדיני וכן בצל קידום המהפכה המשפטית, שזעזעה את החברה הישראלית ויצרה קרעים קשים, בין היתר בקרב משרתי מילואים רבים שאיימו כי יפסיקו להתייצב. שנה לתוך כהונתו של הלוי, הצבא כשל כישלון חמור מול מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר, אך תחת ניהולו צה"ל התאושש והצליח אחרי יותר משנה של מלחמה רציפה ב-7 זירות שונות לפרק את צבא הטרור ברצועת עזה, להנחית מכה קשה על חיזבאללה בלבנון ולהחליש משמעותית את הציר האיראני.
הצהרת הפרישה של הלוי
(צילום: דובר צה"ל)
מקורבו של הלוי אמר על פרישתו בשיחה עם ynet כי "התחושות מורכבות, מהיום הראשון הרצי לקח אחריות על הכישלון של 7 באוקטובר והיה ברור שהוא לא יגמור את הקדנציה, אבל העיתוי הוא מורכב והוא קשור בדה-לגיטימציה שנעשתה לו. בלי קשר לכך, עדיין העיתוי הוא משמעותי עבורו. ראשית, העובדה שיצאה לפועל עסקת חטופים. זה דבר מאוד חשוב לו. שנית, המצב הביטחוני שהשתנה. לאור כניסת הפסקת האש בעזה ובלבנון והזירות שנסגרו, זה מאפשר את ההחלפה בעיתוי הכי נכון".
אלוף (במיל') ניצן אלון, חבר קרוב של הלוי, אמר לגלי צה"ל כי "יש לי כלפיו הערכה עצומה. הוא התבטא אולי יותר ברור וצלול מכולם לגבי אחריותו האישית ובהיותו מפקד צה"ל ב-7 באוקטובר, ויחד עם זאת, אין הרבה רמטכ"לים שהיו מצליחים להוציא את צה"ל מתהום עמוקה כזאת במקצועיות ובמסירות כל כך רבה. יש בהרצי חוסן שקשור גם לאמת שבו, לתחושת האחריות העמוקה, ובלי להפחית כהוא זה מהיכולת המקצועית, מהראייה הרחבה, מהמחויבות לאנשים. שילוב כזה של קשיחות, אבל גם הרבה מאוד רגישות פנימית לאנשים, למשפחות השכולות, לפצועים, לנופלים, לחטופים. כל זה רק מדרבן אותו לעשות את הדברים יותר טוב, יותר נכון, לעמוד בלחצים, ואני חושב שבמובן הזה הוא האיר לרבים את הדרך, והרבה מפקדים הסתכלו עליו והלכו אחריו, גם בשעות הקשות של המלחמה הזאת".
כניסה סוערת לתפקיד, בצל המחאות
הלוי מונה לתפקידו במהלך הבחירות לכנסת ה-25 על-ידי שר הביטחון דאז בני גנץ. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התירה את קידום תהליך מינוי הרמטכ"ל על אף תקופת הבחירות, ולאחר שהממשלה אישרה את מינויו של מני מזוז, שופט בית המשפט העליון לשעבר, לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת למינויי בכירים בשירות המדינה. אישור מינויו של הלוי התעכב לאחר שבג"ץ ביטל פה אחד את מינויו של מזוז, שביקש להתמנות ליו"ר הוועדה לתקופה של 8 שנים, בעוד שבית המשפט קבע שעליו להתמנות באופן זמני בלבד לצורך אישור מינוי הרמטכ"ל. בהמשך מונה לתפקיד שופט בית המשפט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין, והממשלה אישרה את מינויו של הלוי ב-23 באוקטובר 2022.
יאיר לפיד, ראש הממשלה בתקופת ממשלת המעבר, אמר בפתח אותה ישיבה כי "אנחנו צריכים להיות שונים מאויבינו, לשמור על צבא מוסרי. לשמור על ערכים דמוקרטיים. לוודא שמי שמרים יד על חייל או מפקד בצה"ל, ייענש במלוא חומרת הדין. זוהי פגיעה בערכים הכי בסיסיים שלנו, וביכולת שלהם להגן על המדינה. יש לנו צבא אחד, צבא העם. לא נאפשר את קיומן של מליציות צבאיות עברייניות במדינת ישראל. הלוי הוא קצין מצטיין ועתיר ניסיון וכישורים. אני בטוח שהוא יוביל את צה"ל להישגים חדשים ומשמעותיים".
הלוי נכנס לתפקידו ב-16 בינואר 2023, בצל עימות שהחל בין הרמטכ"ל הקודם אביב כוכבי לשרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר בנוגע לסמכויות שיועברו אליהם במסגרת ההסכמים הקואליציוניים בממשלת ישראל ה-37. כוכבי הביע בפני ראש הממשלה הנכנס בנימין נתניהו התנגדות נחרצת לשינויים שדרשו סמוטריץ' ובן גביר, ובנאומו הראשון בטקס כניסתו לתפקיד במשרד רה"מ בירושלים, שלח הלוי מסר לשניים, שישבו בשורה הראשונה בקהל: "נכין את צה"ל למלחמה מול זירות רחוקות כקרובות, נרחיב את הגיוס האיכותי לצה"ל מכל שכבות האוכלוסייה – מקור כוחנו; נחזק את צבא המילואים ונשמור על צה"ל אחד, ענייני, ערכי ומקצועי, חף מכל שיקול שאיננו הביטחון".
3 צפייה בגלריה
טקס קבלת מינוי והענקת דרגת רב אלוף לרמטכ"ל הנכנס הרצי הלוי במשרד רה"מ
(צילום: אלכס קולומויסקי)
כהונתו של הלוי נפתחה גם בצל המחאות שפרצו נגד המהפכה המשפטית של הקואליציה, בהובלת שר המשפטים יריב לוין. בנאום שנשא ב-23 בפברואר בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1, הלוי התייחס ל"מחאת המילואימניקים", ביקש מהמשרתים בסדיר ובמילואים להותיר את המחלוקות בחוץ "ולשמור על צה"ל אחד". הלוי אמר אז כי "המחלוקת מטלטלת את החברה הישראלית", והדגיש: "צה"ל הוא נקודת מפגש ייחודית של צבא וחברה, ולפיכך המחלוקת מגיעה גם אל משרתיו. כשם שידענו להכיל את הייחודיות הזו לאורך שנות קיומו של צה"ל כצבא העם, נדע לעשות זאת גם כיום. אנו, מפקדי צה"ל, עומדים על העיקרון - משימתו של צה"ל משימה לאומית אחת היא, ואין בלתה: הגנה על המדינה ושמירה על ביטחון אזרחיה".
הלוי נאלץ להמשיך לעסוק בהמהפכה המשפטית ובזעזועים שגרמה בקרב החברה הישראלית ובצה"ל בפרט. במרץ 2023 הלוי ושר הביטחון יואב גלנט נפגשו עם מפקדים בשירות מילואים, בצל הקריאות שלא להתייצב במחאה על המהפכה המשפטית. גלנט והרמטכ"ל העבירו למפקדים מסר ולפיו אין לקבל סרבנות, אך שיבחו את חיילי המילואים. הלוי אמר אז כי "כולנו מעריכים מאוד את משרתי המילואים. צה"ל לא יכול לפעול בלעדיהם ויש מסגרות שלמות שמבוססות על מערך המילואים", אך הדגיש כי "הסרבנות היא קו אדום. אנחנו לא יכולים לקבל סרבנות וגם לא דימוי של סרבנות. צה"ל היא המערכת החירומית של מדינת ישראל, כולנו יודעים כיצד מתייחסים למערכת חירום. לא נכון למתוח את זה ולהחליש, לא כל מה שייחלש היום נדע לחזק בעת הצורך".
כשבוע לאחר אותה פגישה, הרמטכ"ל הזהיר מפני ההשלכות של הקרע בחברה על מוכנות צה"ל בנאום שנשא עקב הפיגוע הקשה בצומת מגידו, שבוצע על-ידי מחבל חיזבאללה שהצליח להסתנן לישראל דרך גבול הצפון. "אנחנו מסתכלים על אתגר רב-זירתי, זה אומר שאנחנו צריכים צבא סדיר וצבא מילואים מאוד-מאוד מוכנים. זה מאוד נחוץ, זה מאוד רלוונטי". הלוי התריע כי "האויבים שלנו מסתכלים ואומרים - 'אולי בעת כזו אפשר רגע לראות שיש כאן הזדמנות של חולשה'. המדינה מסתכלת עלינו ואומרת - 'בסדר, מחלוקות במדינת ישראל היו ויהיו, בוא נראה מה קורה בצה"ל'. והכי חשוב, הדור הצעיר במדינה מסתכל עלינו. אלה שיעשו כאן ביטחון גם בעוד 40 שנה. וגם בעוד 40 שנה אם לא נהיה חזקים ואם לא נהיה מרתיעים - תהיה לנו פה בעיה. לכולם, גם לאויבים שלנו, גם למדינה וגם לדור הצעיר, יש לי מסר אחד מאוד פשוט - אנחנו כאן בשורות ותיכף עוד רגע בשוחות, ביחד, במשימה אחת, עובדים ביחד ועושים ביחד".
בסוף חודש מרץ הלוי וראש שב"כ רונן בר נפגשו עם ראש הממשלה נתניהו והזהירו שוב מפני המצב הנוכחי, תוך הצגת תמונה קודרת. נתניהו קיבל באותם ימים מסרים חריפים מהצבא על התפרקות אפשרית, בגיבויו של שר הביטחון גלנט שהעביר מסרים דומים, ונפגש גם עם הלוי, שהזהיר מפני התרחבות תופעת הסרבנות. הלוי המשיך להזהיר מפני השלכות המהפכה המשפטית, ובצל פיטורי גלנט הראשונים מתפקיד שר הביטחון - שבוטלו בעקבות המחאה שפרצה אז - אמר למתגייסים חדשים בתל השומר: "אתם מתגייסים בתקופה ביטחונית מאתגרת, שבה השירות בצה"ל הוא בעל משמעות רבה יותר. צבא העם מקבל משמעות אחרת בימים אלו, וכל אחד מכם מתגייס היום עם משימה כפולה - מצד אחד, שמירה על ביטחון המדינה, ומצד שני, לא פחות חשוב - לשמור את צה"ל אחיד, מלוכד ואחוד. הכוח שלנו מגיע כשאנחנו ביחד - רק ככה המדינה שלנו תוכל לשגשג".
המשבר החריף בחודש יולי באותה שנה, כאשר בצה"ל הודו לראשונה באופן רשמי כי החלה פגיעה בכשירות המבצעית של הצבא, יממה לאחר ביטול עילת הסבירות. הרמטכ"ל הלוי נדרש שוב לסוגיה וביקש להיפגש עם נתניהו לפני ההצבעות על החוק הדרמטי, אך בקשתו נדחתה. אחרי ביטול עילת הסבירות אמר הלוי כי "זה היה יום של שיא בעוצמות המחלוקת בחברה הישראלית. בתוך הטלטלה הזו, על צה"ל מוטלת אחריות גדולה להגן על מדינת ישראל ועל אזרחיה. ימי מחלוקת ומשבר דורשים להדגיש את המשותף והמאחד - משימת ההגנה על המדינה היא המחויבות העמוקה שלנו".
באותו חודש נחשף ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" כי אגף המודיעין בצה"ל הזהיר את ראש הממשלה נתניהו באופן ישיר ואישי כמה פעמים מפני ההשלכות הביטחוניות החמורות החדשות שיצרה המהפכה המשפטית. בספטמבר 2023, חודש לפני אסון 7 באוקטובר, התייחס הרמטכ"ל הלוי למשבר הכשירות בצה"ל בעצרת לציון 50 שנה למלחמת יום כיפור, והסביר שלקחי המלחמה ההיא רלוונטיים גם לתקופה הנוכחית. "עלינו להיות מוכנים מתמיד לעימות צבאי רב-זירתי ונרחב, שיכלול תמרון במגע קרוב ובחיכוך גבוה עם האויב, שיהיה כרוך באבדות ובנפגעים ושבו גם העורף חזית", הזהיר אז. הוא ציין כי לישראל אסור לזלזל באיומי אויביה - "בדיבורים או במעשים", וכן "לא להאדיר את עצמנו". על אף משבר הכשירות שנוצר בצבא, הוא שלח מסר לאויבי ישראל: "אויבנו אולי מתפתים לראות יתרון באיום הרב-זירתי עלינו, אך מוטב שיידעו כי כאשר ישראל מאוימת היא יודעת לגייס את כל משאביה, להניח את המחלוקות בצד - ולהסתער".
האזהרות התגשמו: "הקיטוב הרסני"
בסוף ספטמבר הלוי הזהיר שוב ואמר כי "להניח שצה"ל חסין מהשלכות הקיטוב ההרסניות זו קונספציה מסוכנת". כשבועיים לאחר מכן, וחודש לאחר נאומו בעצרת לציון 50 שנים למלחמת יום הכיפורים, חמאס תקף במפתיע את ישראל ב-7 באוקטובר 2023, רצח והרג יותר מאלף אזרחים וחיילים, וחטף כ-250 בני אדם לרצועת עזה. על תפקוד הצבא נמתחה ביקורת חריפה, וחמישה ימים לאחר האסון הלוי קיבל באופן פומבי אחריות על מחדל כיבוש יישובי העוטף על-ידי מחבלי החמאס, וכן על השבר שנוצר בין הצבא לאזרחי ישראל. "צה"ל אחראי לביטחון המדינה ואזרחיה, ובשבת בבוקר בעוטף עזה לא עמדנו בזה", אמר אז בגבול עזה.
הוא ציין: "אנחנו חמישה ימים אחרי אירוע רצחני, אכזרי ומפתיע. הטבח של מחבלי חמאס הרצחניים, חיות האדם, בילדינו, נשותינו, אנשינו, הוא חייתי, הוא לא אנושי. צה"ל נלחם בטרוריסטים חסרי רחמים שביצעו מעשים שלא ניתן להעלות על הדעת. על המתקפה המתועבת הזו החליט יחיא סינוואר, הריבון ברצועת עזה, ולכן הוא וכל המערכת שתחתיו הם בני מוות. אנחנו נתקוף אותם, אנחנו נפרק אותם, נפרק את המערכת שלהם".
הלוי ב-8/10
(צילום: דובר צה"ל)
הרמטכ"ל ספג ביקורת חריפה על כישלונות צה"ל ביום מתקפת הפתע, אך מאוחר יותר זכה גם לתשבחות על כך שתוך שעות בודדות הצליח לאושש את הצבא, שהתייצב להגנה על גבול הצפון מפני פלישה אפשרית של חיזבאללה, טיהר את הנגב המערבי מהמחבלים ומיד עבר לתכנן ולממש את התקפת-הנגד שבה מוטט צבא הטרור של חמאס. ב-26 באוקטובר פתח צה"ל בתמרון הקרקעי ברצועת עזה. הלוי הצהיר אז כי "עברו 3 שבועות מתחילת המלחמה, ולמלחמה הזו יש שלבים. היום אנחנו עוברים שלב. כוחות שלנו מבצעים כעת פעילות קרקעית ברצועה, שמלווה באש מדויקת וכבדה". הלוי הדגיש כי פעולות אלו "נועדו לשרת את כל מטרות המלחמה: פירוק חמאס, ביטחון בגבולות, ומאמץ עליון להשבת כל החטופים הביתה". הוא הדגיש: "יעדי המלחמה מחייבים כניסה קרקעית. אין הישגים ללא סיכונים, וכפי שאנחנו יודעים, אין ניצחון ללא מחירים. כדי לחשוף את האויב ולהשמיד אותו אין דרך אלא להיכנס בעוצמה לשטח שלו".
בחודש אפריל, חצי שנה אחרי טבח 7 באוקטובר ו-5 חודשים אחרי עסקת החטופים הראשונה, הלוי נאם בצל יציאת אוגדה 98 מחאן יונס, והדגיש כי "המלחמה בעזה נמשכת - ואנחנו רחוקים מלהפסיק". הלוי אמר אז שאחת ממטרות המלחמה - השבת החטופים - היא "דחופה וחשובה, ושעון הזמן שלה שונה משעון הזמן של המטרות האחרות", כלשונו. הוא שיגר מסר לדרג המדיני באומרו כי הצבא מספיק חזק כדי שמדינת ישראל תשלם מחירים קשים עבור שחרור בניה. הוא נשאל גם על ההתבטאות של ראש הממשלה נתניהו לפיה "אנחנו כפסע מהניצחון", והשיב: "לא סיימנו את הלחימה, את ההישגים שלנו אנחנו מודדים בשעון הישגים ולא בדפי היומן. יבואו עוד הישגים רבים בדרך לניצחון".
כשנה לאחר הטבח, בחודש ספטמבר עברה מערכת הביטחון להתמקד בחזית הצפונית. בצל פיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר של חיזבאללה, שהביאו לפגיעה במאות ממחבלי ארגון הטרור ויוחסו לישראל, חיל האוויר התנקש במזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה ב-27 בחודש ברובע הדאחייה בביירות. יממה לאחר מכן, עם האישור הרשמי על חיסולו, הרמטכ"ל הלוי מסר: "זה לא סוף ארגז הכלים. המסר לכל מי שמאיים על אזרחי מדינת ישראל פשוט - נדע להגיע אליו. בצפון, בדרום וגם במקומות יותר רחוקים. אנחנו אחרי תקופה ארוכה של הכנה, של הרבה מאוד יכולות ללבנון - והתחלנו לממש. גם התקיפה הזו הוכנה במשך זמן רב, והיא יצאה בזמן הנכון, ובצורה מאוד חדה. אנחנו במוכנות שיא. כל הכוחות, כולל חבירה לארגונים האחרים. מוכנות מאוד טובה", אמר.
באוקטובר 2024, מעט יותר משנה אחרי פתיחת המלחמה, צה"ל אישר כי מנהיג חמאס יחיא סינוואר חוסל ברצועת עזה בהיתקלות אקראית עם כוח צה"ל. הלוי הגיע לאחר ההיתקלות למבנה שבו חוסל סינוואר, ואמר במקום כי "הדבר המאוד מיוחד פה זו התעקשות פיקוד הדרום ואוגדת עזה להחזיק את השטח. עשינו הרבה מבצעים מיוחדים במלחמה, אבל פה לא ידענו".
במהלך המלחמה בוצעו תחת פיקודו של הלוי גם תקיפות באיראן ובתימן הרחוקות, עקב המתקפות החוזרות של הרפובליקה האיסלאמית וזרוע התמנון שלה בתימן, החות'ים. לאחר התקיפה באיראן במסגרת מבצע "ימי תשובה", הלוי אמר כי "פגענו במערכים אסטרטגיים - והשתמשנו רק בחלק מהיכולות שלנו". במקביל, בתימן בוצעו חמש תקיפות שונות נגד יעדי טרור של החות'ים. בזמן התקיפה השנייה בתימן, בספטמבר אשתקד, קיים הרמטכ"ל הערכת מצב שבה אמר: "אנחנו יודעים להגיע רחוק, יודעים להגיע גם יותר רחוק, ולתקוף שם מדויק".
חילופי השרים, הלחץ מצד הקואליציה - והפרישה
פחות מחודש לאחר חיסול סינוואר הדיח נתניהו בפעם השנייה את יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון, שעבר הפעם לישראל כ"ץ. בסוף נובמבר כבר החלו חיכוכים בין הלוי לשר הביטחון החדש, כשכ"ץ כי הוא דוחה שתיים מהמלצות הרמטכ"ל למינויים בצבא, כדי לבחון את עומק הקשר שלהם לאירועי 7 באוקטובר, ואת תפקודם במהלך המלחמה. הלוי מתח ביקורת חריפה על כ"ץ, וכתב באיגרת שהופצה למפקדים בצה"ל - לאחר שנודע לו מהתקשורת על ההחלטה החריגה - כי "מינוי קצינים לתפקידים אינו פריווילגיה, כי אם חובה פיקודית ומבצעית".
לקיחת האחריות של הלוי
(צילום: דובר צה"ל)
בצל מה שנראה כמו כוונת הקואליציה להטיל את כובד האחריות לאסון 7 באוקטובר על הצבא, בדצמבר 2024 כ"ץ החל להתוות בפני הלוי את הדרך החוצה מצה"ל, והודיע כי "הנחה" את הרמטכ"ל הלוי להשלים את התחקירים על אירועי 7 באוקטובר עד לסוף ינואר 2025. "תעביר אליי את כל התחקירים שכבר הושלמו", אמר. בהמשך כ"ץ הקפיא גם את מינויי האלופים בצבא "עד להשלמת התחקירים", והתעמת פומבית עם הלוי כאשר הנחה אותו "לשתף פעולה באופן מלא עם מבקר המדינה", שטען לאי-שיתוף פעולה מצדו.
לבסוף, אתמול הודיע הלוי לשר כ"ץ כי יפרוש ב-6 במרץ 2025, "מתוקף הכרה באחריותי לכישלון צה"ל ב-7 באוקטובר, ובנקודת הזמן שבה צה"ל רשם הישגים משמעותיים ומצוי במהלך מימוש הסכם לשחרור חטופים". הרמטכ"ל הוסיף כי "בפרק הזמן שנותר אשלים את התחקירים ואחזק את מוכנות צה״ל לאתגרים הביטחוניים. אעביר את הפיקוד על צה״ל בצורה איכותית ויסודית למחליפי. העברתי מכתב לשר הביטחון וראש הממשלה בעניין". זמן קצר לאחר הודעתו של הלוי, אלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן הודיע לו על בקשתו לסיים את תפקידו ולפרוש מצה"ל.
אמש פרסם צה"ל הצהרה מוקלטת של הרמטכ"ל, שבה לקח שוב אחריות על מחדל 7 באוקטובר, אמר שיישא את התוצאות הנוראיות לעד - וקרא לחקירה של "גוף חיצוני", בלי לציין את המילים "ועדת חקירה ממלכתית". הלוי שב ואמר כי הוא נושא באחריות למחדל, אך באותה נשימה אחראי גם להישגים: "יש לי אחריות לכישלון של צה"ל, יש לי אחריות גם להישגים. אומר מראש, הלוואי ולא היינו נדרשים להישגים אלה, ואין הישג שישיב לאחור את הכאב, הצער והאובדן העצומים שנגרמו מיום פתיחת המלחמה. צבא הוא ארגון למניעת משבר, והיכולת שלו היא להתמודד עם מצבים קשים ומפתיעים בהתרחשותם. כשלנו במניעה ובהגנה, ומפקדי צה"ל, יחד עם אזרחים אמיצים, פעלו בגבורה לבלום את הנזק. לבלום ולהדוף".
במקביל, הלוי הדף גם את תיאוריות הקונספירציה שלפיהן יש מי שסייע לחמאס במהלך מתקפת 7 באוקטובר. "אני יכול לומר בביטחון כבר כעת - איש לא הסתיר מידע, איש לא ידע את העומד להתרחש, איש לא סייע לאויב לממש את אכזריותו", אמר. "אמירות אלה פוגעות במשרתים נאמנים שעשו ועושים לביטחון המדינה ומבינים לעומק את אחריותם נוכח התוצאות. בתום התחקירים הצה"ליים נדע טוב יותר לומר מה קרה לנו, מדוע זה קרה - ונתקן. התחקיר עוסק בצה"ל בלבד, ואין בו כדי להקיף את כל הסיבות והתחומים מסביב. ועדת חקירה או כל גוף חיצוני אחר יזכו בצה"ל לשקיפות מלאה".
מקורב של הלוי אמר עוד ל-ynet: "אין ספק שהאירועים האחרונים והמתיחות בין הדרג הצבאי למדיני ושר הביטחון שראינו ובאו לידי ביטוי גם בתקשורת יצרו חמיצות. יש עליו את כישלון הכי גדול של המדינה, ומצד שני גם את העמידה במבחן הגדול ביותר של ישראל. הוא הצליח להתרומם מהכישלון הענק ולהביא לשינוי עמוק בכל המזרח התיכון. הייתה כאן כמות זירות וכמות אירועים אדירה. אני חושב שמדינת ישראל צריכה גם להגיד לו תודה, התחלנו קשה מאוד, אבל לא הוכרענו. טוב שהרצי היה במקום הנכון ועם החוסן המשמעותי שלו.
"הכי קל היה לבוא ולהגיד 'אני מתפטר', אבל בסוף הוא וראש השב"כ נשארו בגלל האחריות, ולהם יש את הצלקות הכי עמוקות של 7 באוקטובר. יש להרצי אישיות של אנטי-שבירות, לעבור את הזעזוע ולהתרומם תוך שמירה על הממלכתיות שהוא הפגין אל מול האמירות מכל קצוות הקשת הפוליטית והציבורית. מה שעמד לנגד עיניו זה צה"ל ומדינת ישראל, והתיקון היה לו חשוב. לגבי התחקירים, צריך להבין שזה לוקח הרבה זמן. בצה"ל מתעסקים בזה הרבה ומנהלים מלחמה תוך כדי. התחקירים מאוד עמוקים. זה אירוע מורכב לתחקר, והכול תוך כדי מלחמה. זה משהו בערכים של הרצי, זה מי שהוא".
