המתיחות בין האוכלוסייה המקומית בסוריה לכוחות צה"ל באזור חיץ הולכת וגוברת בשבועות האחרונים. העימות המשמעותי בין הצבא לאוכלוסייה הסורית התרחש בשבוע שעבר, בלילה שבין רביעי לחמישי, כשמסגדים בעיר נווה שבמחוז דרעא כרזו לתושבים לצאת ולהתעמת עם הכוחות.
העימותים בדרעא בין כוחות צה"ל לאזרחים סורים
התקשורת בסוריה דיווחה אז כי לפחות עשרה אזרחים, תושבי העיר, נהרגו בעימותים. בנוסף, דווח על תקיפות ארטילריה של צה"ל, כמו גם על תקיפות מהאוויר. מדובר צה"ל נמסר לאחר מכן כי חמושים ירו לעבר הכוחות, שהגיבו בירי וחיסלו מחבלים מהקרקע ומהאוויר. למחרת עצרה העיר נווה את פעילותה, וסרטונים של הרחובות הסגורים הופצו ברשתות. המונים הגיעו להלוויות ההרוגים בתקרית, וקראו קריאות נגד ישראל.
אך זו לא הייתה התקרית החמורה הראשונה מול האוכלוסייה האזרחית בגזרה. בסוף מרץ נרשמה תקרית נוספת, שהוגדרה אז כ"חמורה ביותר" ואף כ"נקודת תפנית" בזירה הסורית מאז נפילת אסד וכניסת הכוחות לאזור החיץ. בסוריה דיווחו אז על בין חמישה לשבעה הרוגים באזור הכפר כויא שבדרעא. לפי תחקיר צה"ל, מחבלים ירו לעבר לוחמים מטווח של 300 מטר בלבד - וחוסלו.
לכל אירוע שכזה יש השלכות בסוריה, גם אם הוא הכרחי וחשוב ביטחונית מבחינת ישראל אל מול האיומים הנשקפים בגזרה. הכעס של תושבי סוריה החיים באזור הכפריים של דרעא, קוניטרה ודמשק גובר מתקרית לתקרית. "הכוחות הישראליים מבצעים סיורים יומיים באזור, הם מקימים מחסומים בכבישים המחברים בין הערים ועורכים חיפושים ובדיקות של עוברי אורח, כולל בדיקות בטלפונים הניידים", אמר ל-ynet מקור בסוריה.
2 צפייה בגלריה
חיילי צה"ל באזור החיץ בסוריה. "הכוחות הישראליים סללו דרכים חדשות בתוך האדמות"
(דובר צה"ל)
הוא טען כי "אזור קוניטרה עד להסלמה משמעותית ולהפרות ישראליות בתקופה האחרונה. כוחות הכיבוש 'עצרו' מאות כבשים, כ-550 בשלושת הימים האחרונים. בשבוע שעבר 100 כבשים נהרגו מירי ישיר. יש ירי יומיומי ממוצבים צבאיים ישראליים שהוקמו לאחרונה באזור, לעיתים קרובות הירי מכוון לרועי צאן. התושבים לא יכולים לגשת לאדמות החקלאיות שלהם. הכוחות הישראליים סללו דרכים חדשות בתוך האדמות".
לדבריו, באזור סכר אל-מנטרה, אחד מאתרי התיירות הבולטים באזור הכפרי של קוניטרה, מתבצע ירי חוזר לעבר אזרחים. "זה סכר שהוא מרחב נשימה טבעי לתושבים. הוא מוקף בשטחים ירוקים ומשפחות מגיעות אליו לעיתים קרובות לפיקניק, לשחק עם הילדים. הכוחות הישראליים עיכבו לאחרונה אזרחים שהיו ליד הסכר, הם איימו עליהם במעצר ואיימו שיחרימו את הרכבים והאופנועים שלהם אם יחזרו שוב לאזור. הצבא הישראלי חוסם את התנועה באמצעות ירי שוטף, למרות שזה אזור אזרחי-תיירותי", אמר התושב.
בשיחתו עם ynet הוא הסביר כי מדובר באחד מסכרי המים הגדולים באזור וכי יש לו תפקיד חשוב עבור הקרקעות החקלאיות בקוניטרה ובדרעא, בהם החקלאות ובעלי החיים הם מקורות הפרנסה העיקריים. הוא האשים כי "הכוחות הישראליים פלשו לשטח סוריה, הם נכנסו פנימה עד 15 ק"מ וכעשרה אזרחים נהרגו ישירות מתקיפות ארטילריה בעיר נווה. התושבים המקומיים תוהים לגבי המניעים של הכיבוש, לאור היעדר כל הצדקה צבאית ברורה.
"הדבר משקף מדיניות שיטתית של התגרות באוכלוסייה האזרחית שחיה באזור עשרות שנים. תושבי קוניטרה הם אנשים פשוטים ושלווים התלויים בחקלאות ובעלי החיים לפרנסה. ועדיין, ישראל עוצרת עדרי כבשים ומונעת מהתושבים לגשת לאדמות. היא מפרה את כל הנורמות והחוקים הבינלאומיים. הצעדים האלה, בנוסף לירי ולפלישות החוזרות לעומק הסורי, מדגישים את הגישה התוקפנית מול האוכלוסייה האזרחית".
בראשון האחרון פרסם העיתון הקטארי "אל-ערבי אל-ג'דיד" כתבה שעסקה במחוז קוניטרה, ובפרט בסכר אל-מנטרה. בכתבה נטען כי "הכוחות הישראליים השתלטו על הסכר השני בגודלו בסוריה, שמספק מים לקוניטרה ואזור דרעא". עוד נכתב כי "צה"ל קובע מכסות (מים) לאוכלוסייה, אחרי שחיבל ברשת המים". העיתון הקטארי ציטט תושב בשם סעיד אל-מוחמד, שהאשים את הממשלה הסורית: "ישראל פולשת מדי יום והממשלה מסתפקת בהצהרות גינוי. אנחנו זקוקים לתמיכה אמיתית, לא לנאומים", אמר.
קיימות סכנות לישראל מול המשטר הסורי שהחליף את משטרו של אסד, בהובלתו של נשיא סוריה החדש אבו מוחמד אל-ג'ולאני (אחמד א-שרע). המשטר החדש מורכב מגורמים שבעבר הלא רחוק נמנו עם קבוצות שישראל לא רוצה על הגבול, אך למרות זאת יש לשים לב גם לחיכוכים עם האוכלוסייה הסורית, שמביאים לעלייה משמעותית בכעס כלפי ישראל ברחוב הסורי, ואף לקריאות ל"ג'יהאד".
ד"ר כרמית ולנסי, ראש התוכנית הצפונית במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, אמרה ל-ynet כי "בכל סיפור של חיכוך צבאי בין גורמים מקומיים לבין כוחות צה"ל אנחנו רואים הדים. זה מעורר הדים בקרב הציבור בסוריה ולא רק בדרומה, אלא גם בעומק סוריה, במרכז ואפילו בצפון. אני לא זוכרת אירוע כמו ההלוויות שערכו להרוגים אחרי העימות האחרון, שם ממש זיהו שינוי בסנטימנט האנטי-ישראלי.
"הסורים היו מאוד ממוקדים בסוגיות פנים: בממשלה החדשה, בניסיון של הנשיא החדש אל-ג'ואלני לייצב את המצב, במתיחות עם העלווים. לא חסרות להם צרות, ופתאום רואים איך מרב הקשב התקשורתי והציבורי מוסט למה שהם מכנים 'פלישה ישראלית', לתקיפות ישראליות ולעימותים בשטח. בהלוויות ההרוגים בנווה נראו מסות של אנשים ונשמעו קריאות להתנגדות. זה דבר שלא ראינו בחודשים האחרונים מצד התושבים באזור".
2 צפייה בגלריה
"במשמרת שלו ישראל עושה מה שהיא עושה ואף אחד לא מגיב". אל-ג'ולאני
(צילום: OMAR HAJ KADOUR / AFP)
היא ציינה כי באזורים האלו, בדרום סוריה, אפילו נשמעו בעבר קריאות לשיתוף פעולה עם ישראל. "ראינו את זה יותר בקרב חלק מהדרוזים, אבל פתאום שומעים קריאות נרחבות להתנגדות מול ישראל. רואים ביקורת הולכת וגוברת ברשתות נגד אל-ג'ולאני, איך במשמרת שלו ישראל עושה את מה שהיא עושה ואף אחד לא מגיב. מרגישים תסיסה ציבורית הרבה יותר משמעותית ממה שהייתה", אמרה.
לדבריה, "ככל שנשמר את הנוכחות שם לאורך זמן מבלי לייצר מסגרת הבנות עם המשטר, בערבויות בינלאומיות וסידורי ביטחון, אנחנו נראה יותר חיכוכים מהסוג הזה. חיכוכים אלימים שיגבו מחיר - זה רק ילך ויחמיר. הלוויות זה אירוע שמאוד מאחד אותם, מתסיס ומעורר רגשות אנטי-ישראליים. החיכוכים מגבירים גם את ההזדהות של האוכלוסייה המקומית עם עזה".
ד"ר ולנסי הסבירה: "היו בשנה האחרונה בסוריה קריאות שמזדהות עם עזה, אבל היו להם אתגרים מבית אז זה לא היה עיקר העיסוק של הסורים. פתאום אנחנו רואים איך החיכוך עם צה"ל יוצר זיקה מבחינתם בין ההרוגים בסוריה להרוגים בעזה. מבחינתם ישראל תוקפת ללא הצדקה. יש אצלם הרבה סימני שאלה לגבי מה אנחנו עושים שם. הרבה שאלות כמו 'מול איזה אויב ישראל נלחמת?'.
"היו גם לא מעט דיווחים שהגיעו לסורים על אינטרס ישראלי לראות את סוריה מפורקת, הם מאוד לא אוהבים את זה. אפשר להתווכח על האופי של המדינה הסורית העתידית, על מה הוא יהיה, אבל אי אפשר להתווכח על כך שיש ניסיון לייצב את סוריה ולאחד אותה תחת דגל אחד - אולי איסלאמי, אולי אוטוריטרי, אנחנו לא יודעים. אבל במסגרת המדינית יש ניסיון לאחד את סוריה וזה גם משהו שרוב הציבור שם רוצה. גם הקהילה הבינלאומית מנסה לתמוך ברעיון של ייצוב ואיחוד סוריה. באופן אירוני, שתי השחקניות היחידות שחושבות שערעור הסדר וערעור היציבות בסוריה ישרתו את האינטרסים שלהם הן ישראל ואיראן. וגם מתנגדי אסד".
לסיכום, היא הדגישה כי "יש קולות בישראל שמבינים שיש יתרון בכתובת אחת, במדינה אחת שאפשר להתכתב מולה צבאית או דיפלומטית, אבל מה שהסורים רואים כרגע זה לא זה. הם רואים את ישראל כרגע כמי שרוצה להוביל או לתמוך בפירוקה של סוריה, כאשר המדיניות של ישראל מול המיעוטים בסוריה, המאמצת אותם, מחזקת עוד יותר את התפיסה הזו ולא מקלה על המתח מול האוכלוסייה המקומית הפרוסה סמוך לאזור החיץ".
