אירועי 7 באוקטובר הציפו את הצורך בחקירה מקיפה שתבחן את הכשלים שהובילו למחדל הביטחוני החמור ביותר בתולדות המדינה. הוויכוח נסוב בעיקר סביב הקמת ועדת חקירה ממלכתית, אך בעוד שתומכיה רואים בה את הכלי האובייקטיבי ביותר, מתנגדיה טוענים כי היא נגועה בהטיה פוליטית בשל מינוי חבריה על-ידי נשיא בית המשפט העליון.
1 צפייה בגלריה
טקס השבעת נשיא בית המשפט העליון הנכנס, יצחק עמית, בבית הנשיא
טקס השבעת נשיא בית המשפט העליון הנכנס, יצחק עמית, בבית הנשיא
(צילום: שלו שלום)
בנוסף, עלול להיווצר קושי משפטי: מניתוח בג"ץ גונן (1974), העובדה שנשיא העליון ממנה את הוועדה עלולה להוביל לכך שבית המשפט עצמו יצטרך לדון בעתירות שיוגשו נגדה. גם הטענה כי פסקי דין של העליון השפיעו על עיצוב ה"קונספציה" הביטחונית ערב המתקפה מעוררת שאלות על ניגוד עניינים.
ההתפתחויות האחרונות מלמדות כי נשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג, פועל באופן אקטיבי לקדם מהלך מוסכם. כך, בפגישתו עם השופט יצחק עמית, נבחנה האפשרות שעמית יתייעץ עם השופט נעם סולברג – שנתפס כגורם מאזן מבחינת חוגי הימין ועמית הסכים. עם זאת, בסביבת ראש הממשלה דחו את ההצעה, בטענה כי "הציבור זכאי לוועדת חקירה אמיתית ולא מוטית פוליטית".
המהלך של נשיא המדינה לגישור בין הגופים הוא חיובי אך לדעתי, במקום להסתפק במתכונת של ועדת חקירה ממלכתית, אשר ממשיכה לעורר התנגדויות
במציאות של שסע פוליטי עמוק, יש צורך בגורם ממלכתי שיאפשר חקירה אמינה שתזכה לאמון רחב. המהלך של נשיא המדינה לגישור בין הגופים הוא חיובי אך לדעתי, במקום להסתפק במתכונת של ועדת חקירה ממלכתית, אשר ממשיכה לעורר התנגדויות, ניתן לשקול חלופה אחרת: ועדת חקירה ציבורית בחסות נשיא המדינה, אשר תורכב כך:
1. יו"ר הוועדה – שופט בדימוס שייבחר על-ידי הנשיא, בהתייעצות עם נשיא העליון, יו"ר הכנסת וראש הממשלה.
2. שני נציגים בעלי רקע ביטחוני – שייבחרו על-ידי הנשיא בהתייעצות עם ראשי הקואליציה והאופוזיציה.
3. ארבעה נציגי ציבור – נציג משפחות החטופים, נציג משפחות חללי צה"ל, נציג אקדמי ונציג מהחברה האזרחית.
כדי לחזק את אמון הציבור, ניתן לשלב משקיפים בינלאומיים—מומחים מתחום המשפט, הביטחון או הדיפלומטיה. מודל כזה יושם בוועדת טירקל (2010), שחקרה את אירועי המשט לעזה, אז שולבו משקיפים זרים שבחנו את תקינות התהליך.
פרופ' אסף מידניפרופ' אסף מידניצילום: עמית שטראוס
ועדה ציבורית בחסות הנשיא תאפשר חקירה עצמאית ושקופה, אך ללא הטיה פוליטית. היא תספק לגיטימציה רחבה יותר, עם שילוב נציגי ציבור ומשקיפים זרים. תבוסס על ממלכתיות, ולא על אינטרסים פוליטיים.
חקירת אירועי 7 באוקטובר היא הכרחית, אך גם הדרך חשובה. אם אנחנו באמת מחויבים לחשיפת האמת ולתיקון הכשלים, ועדת חקירה ציבורית בהובלת נשיא המדינה יכולה להציע איזון בין עצמאות, לבין אמון ציבורי ולבין היעדר הטיה פוליטית.
פרופ' אסף מידני הוא מומחה למדיניות ומשפט ציבורי, האקדמית תל אביב-יפו.