ח"כ איתמר בן גביר, שהתפטר מתפקיד השר לביטחון לאומי לאחר שהממשלה אישרה את עסקת החטופים, הגיע היום (שני) לוועדת החוץ והביטחון - והתעמת עם בני משפחות חטופים ועם ח"כים מהאופוזיציה.
העימות בין בן גביר לח"כים מהאופוזיציה
(צילום: ערוץ הכנסת)
רובי חן, אבא של החייל החטוף סמ"ר איתי חן ז"ל, פנה אליו: "איתמר, אתה מכיר את המצווה לפדיון שבויים?" לפני כן אמר: "למה זו זכות שאני צריך לבוא לבקש שיהיה לבן שלי קבר? באיזה עולם אנחנו נמצאים? אני פונה אליך, יולי (ח"כ אדלשטיין, יו"ר הוועדה - ס"ח), מה עשתה הוועדה הזו כדי להחזיר את הבן שלי הביתה? נדרש דבר מאוד בסיסי, לאחד את העם, זה יותר חשוב מכל דבר אחר".
יותם כהן, אח של החייל החטוף נמרוד כהן, זעם על כך שאחיו לא מופיע ברשימת החטופים שישוחררו בשלב הראשון של העסקה: "אח שלי לא ישרוד בשבי עוד שנה. ההיסטוריה מתחילה להיכתב: מי שהצביע בעד עסקה הציל חיים, מי שהרים את ידו נגד העסקה, בן גביר, אתה גזרת עליו גזר דין מוות".
בן גביר השיב לו כי דווקא תומכי העסקה הם אלה שמסכנים את חיי אזרחי ישראל. כהן המשיך: "אח שלי ראה את כל הצוות שלו בטנק מתים לו מול הפנים, הוא צריך לחזור הביתה, תנו לנו להגיד לכם תודה שהחזרתם אותם".
שרון שרעבי, אחיהם של אלי שרעבי שנכלל ברשימה של השלב הנוכחי ושל יוסי שרעבי ז"ל שנרצח בשבי, אמר כי "אסור לאף אחד מבני ישראל להיות בשטח האויב, צריך להחזיר אותם ובאומץ ובתבונה לכלות את האויבים שלנו. אחר כך נבוא איתם בחשבון".
בתגובה בן גביר סינן לעבר המשפחות: "כמה דם תעלה לנו העסקה הזאת?". חברי האופוזיציה התרעמו. ח"כ מירב כהן ענתה לו: "כמה דם עלה הכסף שהעברתם לחמאס בלי לשחרר חטופים?" בן גביר השיב: "אני הייתי נגד". כהן: "אבל לא פירקת את הממשלה על זה". בן גביר: "הלוואי שלכולם היו עקרונות כמו שלי". כהן תקפה אותו: "רק כשמחזירים חטופים אתה מאיים לפרק את הממשלה".
ח"כ אפרת רייטן קראה לעברו: "מאז שאתה בממשלה האדמה של מדינת ישראל ספוגה בדם". לאחר המהומה התנצל יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין בפני המשפחות. הוא אמר כי "זה לא היה אמור לקרות" והוציא את הדיון להפסקה. בהמשך אמר יוסי שלי, מזכיר הממשלה: "חשוב לי להגיד, ממשלת ישראל מחויבת להחזיר את כל החטופים, השבוע יחזרו עוד שישה ובעזרת ה' כולם יחזרו".
בפתח הדיון אמר עידו פלוס, חבר של החטופים גלי וזיו ברמן: "נלחמנו בלבנון, נלחמנו בעזה, נלחמנו ביהודה ושומרון, שמנו את הכל בצד. החברים, המשפחה, העבודה, הכל. כל זה מתגמד אל מול המלחמה האמיתית שלנו, להחזיר את האחים שלנו הביתה, את גלי וזיו. ככה חונכנו, כשחבר צריך עזרה - עוזרים, כשהאחים שלנו נחטפים - נלחמים.
"מישהו פה היה ממשיך בחיים שלו כרגיל? אני אומר לכם, הם היו עושים הכל בשביל כל אחד מכם, אם הוא היה נחטף, כי זה מי שהם. בני אדם, חברים, כאלה שלא ישאירו אף אחד לבד. כולנו צריכים להיות קצת גלי וזיוי, בשבילם. המדינה שלנו מתחילה להתאחות עם כל חטוף שחוזר, תמשיכו להילחם כל הזמן עד אחרון החטופים".
