אחרי חודשים ארוכים, הוסרו קרונות המיגון וקירות הבטון הגבוהים שהוצבו על מסילת רכבת ישראל במקטע אשקלון–שדרות. הקו הישיר שפעל לרחובות לא ישוב לפעילות, על אף הביקוש הרב, אך ברכבת הודיעו הבוקר (שישי) על עלייה משמעותית בתדירות הרכבות בתחנות אופקים, נתיבות ושדרות לשתי רכבות מדי שעה לכל כיוון, בשעות השיא (6 עד 9 בבוקר ו-16:00 עד 19:00), החל מיום ראשון. כתוצאה מכך, צפוי שיפור בזמני החלפת רכבות ליעדים נוספים.
ברכבת ישראל פעלו בימים האחרונים להחזרת תשתיות המסילה באיזור לכשירות תפעולית, לאחר שבחודשים האחרונים נתפסו מסילות אלה לטובת הצבת מיגון צבאי. במסגרת לוח הזמנים החדש, שהחל לפני כחודש, מופעלות לראשונה רכבות חשמליות חדישות, המצמצמות את זמן הנסיעה מהנגב המערבי למרכז הארץ בכ-10-20 דקות ומחברות את האזור עם המרכז.
אולם, מי שנפגעו מהשינוי היו הנוסעים לרחובות, שהקו הישיר אליה מהעוטף בוטל, בעקבות הדגש ששמו ברכבת על הקו המהיר לתל אביב. ברחובות יש מגוון אזורי תעסוקה שמשמשים את תושבי הדרום, בהם פארק המדע, שבו פועלות חברות הייטק וביוטכנולוגיה; אזור התעשייה רכטמן המיועד לתעשייה ולמסחר; פארק הורוביץ, שבו פועלים עסקים וחברות שונות ועוד.
ברכבת מסבירים כי מדובר בקו שהיה זמני לתקופת עבודות החשמול, אך כעת נוסעים מהעוטף לרחובות, שכבר התרגלו לשירות, צריכים לעשות דרך ארוכה - רכבת עד אשקלון או אשדוד, ומשם החלפה עם זמן המתנה של יותר מ-40 דקות אל תחנת רחובות. בפועל, רבים נאלצו פשוט להחליף את דרך ההגעה שלהם לרכב פרטי, מה שעלול רק לתרום למצב הפקקים החמור.
עובד 9 שעות - 13 מחוץ לבית
בראל זגרון, מהנדס מכונות בן 27 מנתיבות, נוסע מדי יום לעבודתו בפארק המדע ברחובות, לפעמים גם בימי שישי. עד לשינוי, הדרך ברכבת ארכה 52 דקות, אך מאז בוטל הקו הישיר, זמן הנסיעה כמעט הוכפל - מה שגרם לו לנסוע ברכב פרטי. "אני נאלץ לנסוע 45 דקות בפקקים לאשקלון, לחנות בחניון ומשם לקחת רכבת לרחובות, שלוקחת עוד חצי שעה לעבודה שלי - כמעט שעה וחצי לכל כיוון. זו האפשרות הכי סבירה שהצלחתי למצוא. אם אני עושה את כל הדרך רק ברכבת זה אפילו יותר, שעה ו-45 דקות. זה פשוט לא הגיוני כשמדובר בנסיעה יומיומית", אמר.
זגרון מודאג - ומקווה שהשינוי שיחול בשבוע הבא ישפר משמעותית את הנסיעה: "אני עובד תשע שעות, אבל מחוץ לבית 13 שעות ביום. זה מתסכל, במיוחד כשאני עומד להתחתן וחושב על הקמת משפחה. תושבי הדרום שעובדים כמוני בפארק המדע, בלוד וביבנה נפגעו מהמהלך. אם המדינה באמת רוצה שאנשים יגורו בפריפריה, היא צריכה לדאוג שנוכל להגיע ממנה לעבודה בצורה נורמלית. עוד עשר שנים כשלא יהיה מקום לגור במרכז ויצטרכו לאכלס את הפריפריה, לא יהיה מי שירצה לבוא לגור שם - כי אי-אפשר להתנייד בתחבורה ציבורית נוחה".
הנסיעה שהפכה לסיוט: "להמתין 54 דקות"
סתיו ליבנה לוזון, תושבת מושב קלחים ואם לשלושה, מספרת על חוויה דומה: "אני חוקרת במכון ויצמן כבר חמש שנים. לפני השינוי, הייתי עולה מדי בוקר בתחנת הרכבת בנתיבות או שדרות, ומשם מגיעה תוך 42 דקות לרחובות. ביום בהיר ביטלו את הקו הישיר, מאז הנסיעה לעבודה הפכה לסיוט. ניסיתי להשתמש ברכבת עם ההחלפה אבל צריך להמתין 54 דקות לרכבת, זה לא הגיוני. אז אני נוסעת ברכב הפרטי שלי ומבלה שעות בפקקים - זה לוקח שעה ורבע במקרה הטוב, ובמקרה הרע יכול גם להגיע לשעתיים או שלוש לכל כיוון, תלוי בתנועה".
סתיו זועמת על ההחלטה לבטל את הקו לרחובות. לדבריה, "עשו שיווק רציני לקו החדש, אבל מה איתנו? אני אמא, אני צריכה לשים את הילדים שלי בגן ואני נאלצת לקחת את האוטו, מבזבזת בנזין, עומדת בפקקים, לא יכולה לאסוף את הילדים מהמסגרות אחר-הצהריים ונעזרת בבייביסיטר. אי אפשר לחיות ככה. צריכים לסנכרן את לוח הרכבות, ולא להגביר את התדירות לתל אביב ולשכוח מהאנשים שיורדים בתחנות הביניים. רוצים לעודד אנשים איכותיים שיגורו בפריפריה, אז לא הכול נמצא בתל אביב".
הבשורה הגדולה לדרום: "דופק אלפי תושבים"
לינוי אברג'יל עברה לאופקים מבאר שבע רק לאחרונה, לאחר שלקחה בחשבון את הנסיעה ברכבת כדרך שבה תתנייד לעבודתה בחברת אלביט ברחובות. היא מספרת: "אני עובדת במשרה מלאה ונוסעת יום יום לעבודה, בניתי על הרכבת וידעתי שהמעבר לאופקים יקרב אותי לעבודה משמעותית - שעה נסיעה זה סביר, אבל מאז השינוי זה כבר לוקח שעתיים לכיוון. ברכבת הוסיפו שתי רכבות בשעות ב-6 וב-7 בבוקר, שהן עם המתנה קצרה יותר".
כמו לינוי, גם אורן אמרוסי, מהנדס מכונות במקצועו, עולה מוקדם על הרכבת לרחובות כדי להמשיך להתנייד בתחבורה ציבורית לעבודה: "בשלוש השנים האחרונות הייתי נוסע משדרות לרחובות - 40 דקות נסיעה - מאוד נוח. ומאז 'הבשורה הגדולה לדרום', אפשר להבין שראשי הרשויות שבירכו את הקו החדש, כנראה לא נסעו ברכבת כי השינוי הזה דופק אלפי תושבים. צריכים לשנות את התזמון, זה לא כזה מסובך, שלא נצטרך לחכות כל כך הרבה זמן להחלפה בין רכבות".
שנתיים של שיבושים
זה כבר תקופה ארוכה שתושבי הדרום סובלים משיבושים וביטולים בקווי הרכבת. עם פרוץ המלחמה, הקו העובר ביישובי העוטף הושבת כמעט שנה וחצי, מתום אוקטובר 2023 ועד תחילת 2025. תושבי שדרות, נתיבות ואופקים נאלצו להסתמך על אוטובוסים בלבד. בתקופה זו בוצעו עבודות המיגון שגרמו לכך שבחודשים הראשונים התדירות הייתה רכבת אחת בשעה.
לצד זאת, נמשכו העיכובים בפרויקט החשמול, שהיה אמור להסתיים כבר בספטמבר 2024 אך נדחה שוב ושוב - תחילה לדצמבר, אחר כך למאי, ובהמשך לאוגוסט 2025, עד שהושלם רק חלקית עד תחנת אופקים באמצע ספטמבר. כאמור, ב-26 בספטמבר הקו המהיר משדרות לתל אביב החל לפעול וקיצר את זמני ההגעה למרכז הארץ ב-10 עד 20 דקות.
כאמור, החל מיום ראשון לוח הזמנים צפוי להשתפר, לפחות בשעות השיא שבהן נוסעים עושים את דרכם אל מקומות העבודה: נסיעה משדרות לת"א אורכת 53 דקות בלבד (במקום שעה ו-6 דקות); נסיעה מנתיבות-לת"א 63 דקות בלבד (במקום שעה ו-17 דקות) ואופקים-ת"א 70 דקות בלבד (במקום שעה ו-28 דקות). בכיוון ההפוך (צפון לדרום) זמן הנסיעה קוצר אף יותר ועומד על 51 דקות מת"א לשדרות, 61 דקות לנתיבות, ו-70 דקות לאופקים. תוספת תדירות הרכבות צפויה להוביל לכך שגם זמני ההמתנה בתחנות ההחלפה לכיוון רחובות, יבנה ולוד- יהיו קצרים יותר ובתקווה גם יעילים יותר, כך שלא יצריכו את נוסעי הרכבת לעבור לרכב פרטי.
אהד כהן, מנכ"ל תנועת "עתיד לעוטף", אמר כי "שיקום העוטף תלוי לא רק בביטחון, אלא גם ביכולת למשוך אוכלוסיות חזקות ומגוונות שיבנו כאן את חייהן. כדי שזה יקרה, חייבים לשמור על חיבור ישיר בין העוטף למרכזי התעסוקה של ישראל".
לדבריו, "סגירת הקו הישיר לרחובות פוגעת ישירות במטרה הזו. מדובר בקו קריטי עבור אלפי תושבים שעובדים במרכזי הייטק או באקדמיה ודווקא הם אלו שיכולים לבחור לגור בעוטף אם התחבורה תאפשר להם חיים נוחים ונגישים". לדברי כהן, שיפור השירות עם קו הנגב המערבי החדש מבורך, אך גם אחרי השינויים, הרכבת בנגב המערבי עוד רחוקה מהמצב שבו הייתה לפני חמש שנים, טרם פרויקט החשמול.
