ניצחונו הסוחף של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב המשיך עם כניסה סוערת לבית הלבן - וכמעט חודשיים לאחר מכן, נראה שהסערה רחוקה מלדעוך. כשהוא נשען על הניסיון שצבר בכהונתו הקודמת וכן על תמיכה רחבה מרוב ברור בחברה האמריקנית, הנשיא החדש-ישן החל מיד עם כניסתו לתפקיד ביישום מדיניות פנים וחוץ נחרצת וממוקדת. במקביל, תחושת האופוריה של השמרנים עקב "הניצחון המוחלט" של טראמפ הביאה גם להעצמתם של קולות קיצוניים בקרב הימין האמריקני, שרבים מהם מזוהים עם אנטישמיות ונחשבו עד כה למוקצים.
לניצחון הסוחף של טראמפ קדמה בריחה משמעותית של אזרחים, בהם רבים בקהילה היהודית, שנהגו להצביע באופן מסורתי למפלגה הדמוקרטית. בריחת המצביעים הגיעה בין היתר עקב הסלידה מהאגף הפרוגרסיבי במפלגה, שחבריו מחזיקים בדעות קיצוניות השונות מהמיינסטרים הדמוקרטי, וקידמו במופגן את תרבות ה-"Woke" - הכוללת חתירה אגרסיבית לתקינות פוליטית מופרזת, לכאורה על מנת ליצור "שוויון" בין הקבוצות החלשות לחזקות בחברה, אך בו זמנית מתעלמת ממיעוטים הנחשבים למוצלחים, בהם אסיאתים ויהודים.
במקביל, עם התחזקות השמרנים, עוד בטרם הניצחון בבחירות הזהירו מתנגדי הדמוקרטים מפני הקולות הקיצוניים הדומים להם בקרב הימין האמריקני - במה שכונה ה-"Woke Right". כך, בשבוע האחרון פרץ ברשתות החברתיות גל של התבטאויות אנטישמיות ואנטי-ישראליות מצד "משפיענים" ופרשנים פוליטיים המזוהים עם השמרנים, והביא לעימות בין עיתונאים ומשפיעני רשת המזוהים עם המיינסטרים בימין האמריקני.
דמויות בולטות בקרב השמרנים ששמם נקשר בגל האנטישמיות הם עיתונאי פוקס ניוז לשעבר טאקר קרלסון ופרשנית "הדיילי ווייר" לשעבר קנדיס אוונס, שבעבר היו מזוהים עם המיינסטרים השמרני, אך הקצינו ובין היתר הביעו דעות אנטישמיות ואנטי-ישראליות אחרי טבח 7 באוקטובר ובמהלך מלחמת חרבות ברזל. דמות נוספת היא המשפיען הקיצוני אנדרו טייט, שנאשם בשנה שעברה באונס ובסחר בנשים, והתמיכה בו עוררה קריאות בקרב הרפובליקנים להחרים את הקיצונים בקרבם.
בין המתנגדים לתמיכה הרחבה לה זוכים האנטישמים נמצאים עיתונאית פוקס ניוז לשעבר מייגן קלי, המנחה כיום פודקאסט פופולרי, מייסד חברת החדשות השמרנית "הדיילי ווייר" ג'רמי בורינג, מנכ"ל אתר החדשות הסאטירי השמרני "TheBabylonBee" סת' דילון והעיתונאי בן דומנך המפרסם ב"Spectator" הבריטי ובפוקס ניוז. דומנך אמר בעקיצה על הפופולריות של טייט כי "זה לעולם לא יהיה לא מצחיק איך כוכב ריאליטי כושל, סוחר בבני אדם ומתעלל הצליח לשכנע חבורה של לוזרים ימנים שהוא ההגדרה של זכר אלפא".
דילון אמר כי "גם אם נתעלם מפשעיו לכאורה של טייט, זה מעניין כמה אנשים נחושים להימנע מלגנות סרסור מתעלל". קלי הביעה הסכמה עם דבריו של דומנך, ושיתפה פוסט שמתח ביקורת על "האנשים שמעמידים פנים שהם לא יכולים לקבוע אם אנדרו טייט הוא אדם נאלח או הגון עד שבית משפט יחליט בנושא. הוא כבר אמר לכם בדיוק מי הוא וממשיך לעשות זאת מדי יום - גם או.ג'יי סימפסון נמצא חף מפשע בבית המשפט".
כותבת הפוסט, הילארי קראודר, אשתו לשעבר של הפרשן הפוליטי השמרן סטיבן קראודר - תומך מובהק של ישראל - מתחה ביקורת על מנחי הפודקאסט "התאומים השמרנים" קית' וקווין הודג', שהתגאו בכך שאירחו לאחרונה את טייט, והפנתה זרקור לסוגיית המשפיענים ה"ימנים": "הם הגיעו אליי הביתה ותמיד היו נחמדים אליי - זה לא אישי - אבל אין שום דבר 'שמרני' בנוגע אליהם ומעולם לא היה. הם קומיקאים שהחליטו למתג את עצמם כשמרנים כדי לפנות לקהל הרפובליקני".
"האנטישמיות רווחית - אך יש לדחות אותה ואת סוחריה"
בצל גל האנטישמיות שפרץ ברשתות החברתיות והעימות בתוך הימין האמריקני, העיתונאי כריסטופר רופו, המזוהה עם השמרנים, קרא לעמיתיו "לדחות את האנטישמיות הרעילה ואת אלו הסוחרים בה". בטור שפרסם בשבוע שעבר באתר החדשות האמריקני "TheFreePress", רופו תיאר כי "מתקפת הטרור של חמאס נגד ישראל ב-7 באוקטובר יצרה קרקע פורייה למלחמת תעמולה. בארה"ב, אקדמאים מהשמאל קפצו על ההזדמנות לקרוא ל'דה-קולוניזציה' של ישראל, ובמרחב הדיגיטלי הופיע זן חדש של אנטישמיות".
רופו ציין בטור בשמם את אנדרו טייט, קנדיס אוונס ואף את הזמר קניה ווסט, ש"השתמשו בתשומת הלב סביב 7 באוקטובר כדי לדחוף תיאוריות קונספירציה ואנטישמיות מובהקת - לכאורה מנקודת מבט 'ימנית'". הוא השווה את המתרחש בשנה האחרונה ברשתות החברתיות ל"מהומות קראון הייטס" - סדרת התפרעויות אנטישמיות שביצעו בניו יורק ב-1991 בני הקהילה השחורה אחרי הפצת תאורית קונספירציה אנטי-יהודית, ותיאר כי "האנטישמיות הופיעה בדרכים שונות לאורך ההיסטוריה, בהתאם לתרבות, השפה והטכנולוגיה שהייתה זמינה. כיום אנחנו רואים עלייתה של אנטישמיות שהכניסה את הפוליטיקה שלנו לסחרור ומונצחת ברשת האינטרנט - למעשה, מהומות קראון הייטס עברו דיגיטציה".
רופו טוען כי בניגוד למחולל של אותן מהומות אנטישמיות בניו יורק - הכומר השחור אל שרפטון - האנטישמיות החדשה "פנתה לכיוון אחר" ומובלת לא על-ידי פעילים פוליטיים, אם כי על-ידי "משפעיני רשת שבנו נרטיב השונה מתבנית ה'מדכאים והמדוכאים' של השמאל, המתאפיין בתיאוריות קונספירציה מבולבלות. לטענתם, היהודים שולטים בתקשורת האמריקנית ומשתמשים בסחיטה כדי להבטיח תמיכה בישראל".
לפי רופו, הגישה של הקמפיין האנטישמי חדשה גם היא: "בעוד ששרפטון ניסה לשדר תחושה של זעם צודק, דברי ההסתה של המשפיענים הימנים מתאפיינים בטון אירוני, מנותק וסכיזואידי". הוא כתב כי "כשקניה ווסט מפרסם למכירה חולצה עם הדפס של צלב קרס, זה לא מתוך תמיכה בתנועה ניאו-נאצית מאורגנת - הוא עושה את זה כי זו חריגה מהנורמות המקובלות וגם פיתיון לצנזורה, שתאפשר לו לשחק את תפקיד הקדוש המעונה".
רופו כתב עוד כי חרף העובדה שגם כאשר מקור ההסתה האנטישמית הוא במשפיענים ימניים קיצונים, דבריהם מהודהדים ב"כלי התקשורת של השמאל, שרואים בכך דרך יעילה לפגוע בתמיכה בישראל, וגם ברשתות של הימין, שרואות בהן אמצעי לבניית קהל". הוא הדגיש כי "יהודי ארה"ב חוששים בצדק ש'האנטישמיות הפוסט-מודרנית' הזו תזלוג מהאינטרנט לעולם האמיתי ותוביל לאלימות, כפי שקרה באירופה וגם בארה"ב עם הטבח בבית הכנסת 'עץ החיים' בפיטסבורג".
רופו ציין את הרווח של המשפיענים הקיצונים מקידום האנטישמיות כמניע למעשיהם - "קנדיס אוונס מעולם לא הייתה יותר פופולרית, כשהיא הופכת כל הבעת זעם לצפיות, עוקבים, מנויים ותשלומים" - והזהיר את עמיתיו: "לבעיה הזו אין תשובה קלה. הגישה הטובה ביותר מערבת סבלנות: יש להתנגד לנרטיבים האנטישמיים ולבנות ממסד שביכולתו הן למשוך תשומת לב והן לשמור על גבולות של הגינות. האידיאולוגיות האנטישמיות אולי רווחיות בכלכלה הדיגיטלית, אבל הן רעילות בעולם הפוליטי. הימין צריך לדחות אותן ואת סוחריהן, כפי שדחה את הכומר שרפטון בדור הקודם".
הרפובליקנים משחקים מול שער ריק: "הדמוקרטים לא למדו כלום"
כאמור, הניצחון הסוחף של טראמפ והתחזקות הקולות המוקצים בימין האמריקני לא הופיעו יש מאין - קדם להם "דימום" קבוע של מצביעים מהמפלגה הדמוקרטית מקבוצות המזוהות איתה לחיק המפלגה הרפובליקנית. תוצאות הבחירות העלו כי בניגוד לשנים הקודמות, בני מיעוטים כמו שחורים, היספאנים ואסיאתים רבים לא הצביעו לדמוקרטים, ונטישה דומה זוהתה בקרב המצביעים היהודים.
עם זאת, בניגוד לקבוצות האחרות, הפנייה של הקהילה היהודית לטראמפ ולמפלגה הרפובליקנית בכלל הגיעה יחד עם תחושת בגידה צורבת בקרב רבים שהתגייסו למען המפלגה הדמוקרטית בעשור האחרון - רק כדי לספוג את המילה "ציונים" ככינוי גנאי והאשמות ב"תמיכה ברצח עם בעזה" אחרי טבח 7 באוקטובר. בנוסף, למרות התמיכה העקבית של ממשל ביידן בישראל, ניכר היה כי הממסד הדמוקרטי ניסה לפייס פעם אחר פעם את הקולות האנטי-ישראליים בארה"ב.
עדות בולטת ל"אובדן הדרך" של הדמוקרטים נראית בתמיכה שלה זוכה מחמוד חליל - מהגר סורי שהוביל את המחאות האנטי-ישראליות באוניברסיטת קולומביה, ונעצר בשבוע האחרון על-ידי רשויות ההגירה, לקראת גירושו - כחלק ממדיניותו של טראמפ לפעול נגד "תומכי הטרור" בקמפוסים של אוניברסיטאות העילית. דמוקרטים רבים מתחו ביקורת חריפה על מעצרו של חליל וקראו לשחרורו המיידי, תוך התעלמות מהעדויות הרבות לפעילותו האנטישמית ותמיכתו בטרור, המהווים לכאורה הפרה של תנאי אשרת ההשהייה שלו (הגרין קארד).
בין היתר, המחוקקים הדמוקרטים בוועדת המשפט של הסנאט פרסמו את תמונתו של חליל וכתבו: "שחרור את מחמוד". תגובת הדמוקרטים עוררה ביקורת מבית ומחוץ, כאשר מחוקקים רפובליקנים ציינו כי התגובה למעצרו של חליל מראה ש"הם לא למדו כלום" מההפסד בבחירות. במקביל, בוגר הרווארד שבת קסטנבאום, קול בולט במאבק באנטישמיות בקמפוסים, אמר כי "יותר דמוקרטים הביעו תמיכה בסטודנט זר שהטריד את חברי והפר את החוק מאשר בסטודנטים אמריקנים שרק ניסו ללמוד. הגיע לנו להפסיד ב-2024, ונמשיך להפסיד עד שנחזיר את השפיות למפלגה".
הפעילה הפוליטית הדמוקרטית בריאנה וו, טרנסג'נדרית שהייתה מזוהה בעבר עם המחנה הקיצוני של המפלגה אך חוותה לדבריה "התפכחות" לנוכח גילויי האנטישמיות והשנאה נגד ישראל, ארה"ב והמערב בכלל מאז טבח 7 באוקטובר, מתחה גם היא ביקורת חריפה על תמיכת עמיתיה בחליל. היא ציינה כי "ביליתי את רוב תקופת הבחירות בניסיון לגרום לדמוקרטים להביט בירידות שלנו בסקרים בקרב היהודים", והזהירה כי ללא "הסדין האדום" שמהווה טראמפ, "המספרים שלנו יהיו גרועים אפילו יותר בבחירות האמצע וב-2028".
פורסם לראשונה: 23:24, 15.03.25
