על רקע ההסכם לשחרור חטופים, שמוביל גם לסיום המלחמה, מעריכים גורמים שמעורים בנושא כי האווירה החיובית עשויה להקל על השופטים מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) בנוגע לצווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. הם מסבירים כי באופן פורמלי אין להסכם השפעה על ניהול התיק, כיוון שהצווים מתייחסים לאירועים שהתרחשו בתחילת המלחמה, אך הוא עשוי להקל על ההחלטה לאור העובדה שהשופטים גם כך מוטרדים מההתנהלות הבעייתית של התביעה.
חאן מכריז במאי: בכוונתי להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט
(צילום: ICC )
5 צפייה בגלריה
"שיקולים זרים" הביאו להוצאת צווי המעצר? חאן, נתניהו וגלנט
(צילום: AP/Evan Vucci, shutterstock, חיים גולדברג/פלאש 90, טל שחר)
גם גורמים בישראל אופטימיים לגבי האפשרות שסיום המלחמה יכול להשפיע לטובה על התיק המתנהל בהאג. "זה אינטרס של כולם לרדת מהעץ. אלה תיקים לא מוצדקים שהוגשו משיקולים זרים כפי שנחשף כעת", אמר גורם בכיר שבקיא בפרטים. הוא הוסיף: "כבר עתה מתברר שמרחפת עננה כבדה מעל השיקולים והנסיבות בהוצאה של צווי המעצר".
לדבריו, "העובדה שהשופטים לא עושים דבר בעניין הזה - זה כתם נוסף על המוסד כולו", אמר. "כל הסיפור הוא בושה וחרפה. לכן - לדעתי - יחפשו הזדמנות לרדת מהעץ הזה. עד כמה שהשנאה לישראל מעוורת, אם רוצים להציל משהו מהרעיון של צדק בינלאומי - חייבים לחזור למקום מקצועי, ענייני והגון".
בשבועות האחרונים הלחץ ניכר במסדרונות בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, בעקבות שמועות על כך שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ עומד להטיל סנקציות מוסדיות על כל בית הדין. זאת, בנוסף לסנקציות האישיות שכבר הוטלו על שופטים שמעורבים בתיק של נתניהו, וכן ועל שני סגני התובע שהם ממלאי מקומו של קארים חאן - התובע הכללי של בית הדין שהוציא את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט, ושהשעה את עצמו עד להשלמת החקירה נגדו בגין חשד לתקיפה מינית.
גורמים משפטיים שעובדים בהאג אמרו כי "כולם מבינים שאם טראמפ יטיל סנקציות על בית הדין כמוסד, זה פשוט יגמור את המקום, כי מיקרוסופט למשל הודיעה שאם יהיו סנקציות מוסדיות, הם מיד יפסיקו את כל הרישיונות שיש לבית הדין, שעובד מצידו אך ורק על הפלטפורמות של מיקרוסופט. המקום היום משותק לגמרי, סגני התובע לא עושים כלום. הם מפחדים לגעת ב'תיק פלסטין', והשופטים לא מקבלים החלטה על הערעור שהגישה ישראל בשאלת הסמכות שיש לבית הדין לחקור אותה. כולם רוצים לדעת מה יהיה עם טראמפ".
"תרנגולות בלי ראש"
לדברי ניק קאופמן, עורך דין ישראלי המשמש כסנגור בבית הדין בהאג, התובע חאן הפך בתקופה האחרונה את שערורייתו האישית לקונספירציה, בטענה שישראל רקמה את ההאשמות שהופנו נגדו. "בשבועיים האחרונים התרוצצו עובדי משרד התובע כמו תרנגולות בלי ראש לנוכח איום סנקציות אמריקניות על בית הדין כמוסד״, אמר.
לעת עתה, האיום טרם התממש, ולהערכתו של קאופמן הדבר נובע מכך שהנשיא טראמפ יודע שסנקציות על המוסד עצמו עלולות לשתק את פעילותו של בית הדין לחלוטין. לדעתו, ״זה הפרס האולטימטיבי לנתניהו", שסלידתו מהחקירה נגדו מוכרת היטב. ״אני חושב שהנשיא טראמפ ינקוט בשיטת המקל והגזר וישתמש בפיתוי של סנקציות על המוסד כמינוף - כדי להבטיח שנתניהו יקיים את חלקו בעסקת החטופים", הוסיף.
לדברי קאופמן, הדרך היחידה לבטל את צווי המעצר שהוצאו נגד נתניהו וגלנט תהיה בדרך של החלטה שיפוטית, ואולם בימים אלה העיסוק ב"תיק פלסטין״ משותק כאמור בגלל הפרשות של חאן וההשתהות של השופטים. בעיותיו של חאן אינן מסתכמות בהטרדה המינית המיוחסת לו: כעת מתבשלת שערורייה חדשה, והיא קשורה לפאנל של מומחים חיצוניים שעליו הסתמך חאן בעת שהוציא את צווי המעצר.
5 צפייה בגלריה
התובע הואשם במיקור חוץ של שיקול דעתו. ג'ורג' ואמל קלוני
(צילום: Dia Dipasupil/Getty Images)
עצם מינוי המומחים הללו כבר זכה לביקורת רבה בקרב המשפטנים הבינלאומיים, שהאשימו את חאן במיקור חוץ של שיקול דעתו. ואולם, לאחרונה הודלף מסמך שערך הפאנל שנמנתה עם חבריו המשפטנית הלבנונית-בריטית אמל קלוני, אשתו של השחקן ג'ורג' קלוני, שלא רק אישר את תקינות הבקשות לצו מעצר נגד נתניהו, אלא גם הציע מקצה שיפורים במטרה לחזק אותה.
התחקיר ההולנדי חושף: כך מתנהל בית הדין בהאג
תחקיר מקיף של העיתון ההולנדי NRC שהתפרסם לפני כמה ימים חשף פרשה מזעזעת בבית הדין הפלילי בהאג: האשמות בהתעללות מינית, הטרדה והפעלת לחץ על ידי התובע הראשי חאן. ס', עובדת בכירה בת 38 שהייתה יד ימינו, טוענת להתעללות ממושכת מצידו של חאן, בעוד שהפרשה משתלבת במאבק הפוליטי סביב צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. התחקיר, שמבוסס על ראיונות עם יותר מ-30 מעורבים, מסמכים סודיים והקלטות, מצייר תמונה של מוסד שמדבר על צדק עולמי - אך מפר אותו בתוך כתליו.
חאן מכחיש את ההאשמות מכל וכל, ומכנה אותן "שקריות לחלוטין", בעוד שהוא נמצא כעת בחופשה בהמתנה לתוצאות חקירה של האו"ם בעניינו. ס', ילידת מלזיה, עלתה במהירות בסולם הדרגות ב-ICC. היא הגיעה כמתמחה, עבדה קשה עד לעיתים נשארה לישון מתחת לשולחן במשרדה כדי לא לבזבז זמן עבודה - והפכה לעוזרת אישית של חאן ב-2023. בעלה מיכאל, שתומך בה, סיפר כי נסעה למשימות רבות ברחבי העולם מתוך רצון "להילחם למען זכויות אדם".
ה-ICC, שהוקם ב-1998, אמור להעמיד לדין פושעי מלחמה, ואחראים לרצח עם ומעשים נגד האנושות. אך התחקיר חושף תרבות עבודה רעילה: הטרדות, הפחדה ופחד מדיווח. דוח מ-2020 מצא כי עובדים חוששים מנקמה אם ידווחו על התנהגות פסולה של עובדי בית הדין.
5 צפייה בגלריה
"יכול לתת לך השראה - ולהרוס אותך מפחד". קארים חאן, שטוען כי הוא "קורבן לקמפיין מתוזמר"
(צילום: Piroschka Van De Wouw, Reuters)
ס' טוענת כי חאן התעלל בה מינית במשך חודשים - במלונות, במשרדו ובביתו. במאי 2023 בוושינגטון היא זוכרת "חור שחור" לאחר שנקראה לחדרו, ובבירת קולומביה בוגוטה, באפריל 2024, הוא נכנס לחדרה, כך לדבריה, התפשט והטריד אותה מינית. היא סיפרה כי ניסתה להתנגד, אך חששה לאבד את עבודתה. "לפעמים קל יותר לוותר למשך כמה דקות", אמרה בחקירתה. בכיר בבית הדין אמר על חאן כי הוא "יכול לתת לך השראה - ולהרוס אותך מפחד".
לפי התחקיר, חאן ביקש עזרה מס' עם דברים אישיים שמעבר לעבודה, בין השאר בסופי שבוע. במאי 2024 סיפרה ס' על המעשים של חאן לשני עמיתיה לעבודה - פרנה בקשי ותומאס לינץ' - שדיווחו על כך למחלקת משאבי האנוש של בית הדין - כשמתברר שחאן הוזהר עוד קודם לכן. בתגובה, אשתו של חאן התקשרה ללינץ', והזהירה אותו מפני שמועות שרצות עליו עצמו, ולינץ' סיפר כי הרגיש מאוים.
באותו חודש, ביקש חאן להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, וכן נגד מנהיגי חמאס יחיא סינוואר ומוחמד דף - שמאז כבר חוסלו בידי צה"ל ברצועת עזה. מדובר היה בצעד היסטורי חסר תקדים: מנהיג מדינה מערבית עומד בפני סכנת מעצר מצד בית הדין. הלחץ בינלאומי היה עצום, וארצות הברית מיד איימה בסנקציות. מזכיר המדינה דאז אנתוני בלינקן התקשר לחאן.
התגובה של נתניהו לצווי המעצר בהאג, נובמבר
(צילום: רועי אברהם/ לע"מ)
5 צפייה בגלריה
פרנויה ב-ICC: חשד שעובדים שיתפו פעולה עם המוסד, בדיקות טלפונים ואזהרה משירותי הביטחון ההולנדיים
(צילום: Shutterstock)
התחקיר של העיתון ההולנדי מראה כי ההאשמות נגד חאן צצו שבועיים לפני ההכרזה ההיסטורית על צווי המעצר. חלק טוענים כי חאן מיהר עם המהלך כדי להסיט תשומת לב, ואחרים אומרים שזה קשור לאיומים מישראל. חאן הכחיש את הטענות, ונתניהו אמר מנגד כי "חאן השתמש בצווים כדי להסתיר את ההאשמות נגדו".
בתוך ה-ICC, הפרנויה החלה למשול: החל בחשדות כי עובדים שיתפו פעולה עם המוסד, כלה בבדיקות טלפונים על ריגול, ועד תחושת איום קשה בקרב העובדים. אחד מהעובדים אף קיבל אזהרה משירותי הביטחון ההולנדים.
חקירה פנימית בתוך בית הדין הפלילי נסגרה במהירות, וזאת משום שס' לא אישרה את הטענות באופן מיידי. ואולם, האו"ם פתח חקירה, שנמשכת כבר תשעה חודשים, וחאן נמצא בחופשה מאז מאי השנה. מצבה הנפשי של ס' מידרדר בינתיים , כך לפי התחקיר, והיא סובלת מחרדות, נוטלת תרופות ולא יוצאת מהבית. "היא שוכבת על הספה עם עיניים עצומות. זה שובר לי את הלב", אמר בעלה מיכאל.
חאן מצידו טוען כי הוא "קורבן לקמפיין מתוזמר", ולטענת אשתו ההדלפות נועדו לפגוע בו. בית הדין הפלילי ICC סירב להגיב על פרטים שחשף העיתון ההולנדי, תוך הדגשת סודיות. התחקיר עצמו מדגיש פרדוקס: מוסד שרודף צדק - מפר אותו בתוכו. עובדים אידיאליסטים סובלים, אך ממשיכים בעבודתם. בעלה של ס' התייחס לכך: "אם רוצים לעצור פשעים בעולם, תתחילו בפשעים בבית המשפט עצמו".
