בימים האחרונים היו התפתחויות דרמטיות בפרשת "קטאר-גייט" כולל מעבר לשלב מעצרים, המעיד כי לעמדת המשטרה התגבשו די ראיות שיש בהם כדי לבסס חשד סביר לכאורה לביצוע עבירות. ברור הוא שיש מרחק רב בין שלב החקירה לבין גיבוש הראיות לכדי כתב אישום, וייתכן כי החקירה תסתיים בסופו של הליך בלא כלום. אולם גורמים בעלי אינטרס מהדהדים טענות שגויות משפטית וספינים שונים במטרה להקטין את ממדי הפרשה. הגיע הזמן לנפץ את הספינים.
הכותרת
השיטה הקטארית: הדרך היחידה להתמודד עם "המתווכת הבוגדנית"
25:44
טענה: יועצי ראש הממשלה אינם עובדי מדינה ולכן אין עליהם תחולה של עבירות הקשורות בעובדי ציבור
טענה שגויה שמושמעת רבות הינה שיועצי ראש הממשלה או חלק מהם הם בפועל לא עובדי מדינה, אלא עובדים מטעם הליכוד או גוף אחר, ולכן לא חלים עליהם איסורים הייחודים לעובדי ציבור כגון עבירות השוחד ומרמה והפרת אמונים. מדובר בטענה שגויה משפטית.
הבחינה המשפטית של המונח "עובד ציבור" היא מהותית ולא טכנית. לא הגורם המשלם את השכר קובע האם יש לראות באדם כ"עובד ציבור" או לאו, אלא התפקיד והסמכויות שהוא מחזיק וכן יכולת ההשפעה שלנו על אינטרס או משאב ציבורי.
באחת הפרשות הידועות שנדונה בהרכב מורחב בבית המשפט העליון הורשע עובד של חברת אבטחה פרטית בלשכת רשות האוכלוסין בלקיחת שוחד. זאת, לאחר שנקבע כי הכניס פונים ללשכה תוך עקיפת התור תמורת 500 שקל מאדם. העובד טען שהוא אינו יכול ליטול שוחד משום שאינו "עובד ציבור" אלא עובד חברה פרטית, וכי שוחד היא עברה המיוחדת לעובדי ציבור.
בית המשפט העליון דחה טענה זו, וקבע שגם עובד של תאגיד פרטי המספק שירות ציבורי ויש לו קשר לציבור יכול להיות מוגדר כ"עובד ציבור" אם יש בכך לשרת את תכליות עבירת איסור לקיחת השוחד כגון טוהר המידות של פקידי הציבור, פעילותו התקינה של המינהל ואמון הציבור במערכת השלטונית.
על כן, מי שמשמש בפועל יועץ של רה"מ ויש לו נגישות לרה"מ, למידע ציבורי ולקבלת החלטות שלטונית יכול להיחשב כ"עובד ציבור" גם אם בפועל הוא מועסק על ידי גוף חיצוני למדינה, ולכן אם יועץ רה"מ היה, למשל, נתון במצב של ניגוד עניינים חריף או שחלילה קיבל טובת הנאה בתמורה לפעולות אל מול גורמי שלטון אזי הוא יוגדר כ"עובד ציבור" בכל הקשור לעבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים.
טענה: קטאר אינה מוגדרת "מדינת אויב", ואין כל עבירה בביצוע עסקים עם קטאר
טענה נוספת שכלל אינה רלוונטית לחקירה בפרשת "קטאר-גייט" היא שרבים עושים עסקים עם קטאר, והיא אינה מוגדרת מדינת אויב, ולכן אין עבירה בקשרים העסקיים הנטענים בין יועצי רה"מ לקטאר.
מדובר בטענה שאיננה רלוונטית כלל לפרשה. אכן ישנן מספר הוראות חוק האוסרות על מסחר או ביקור במדינת אויב. לצורך פקודת איסור מסחר עם אויב מוגדרות כמדינות אויב סוריה, עיראק, איראן ולבנון. לצורך איסור כניסה מוגדרות כמדינות אויב לבנון, סוריה, סעודיה, עיראק, תימן ואיראן.
חוק העונשין אוסר על קשר עם מי שניתן "לחשוד בו כי עסק, או נשלח לעסוק, מטעם מדינת חוץ באיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בביטחון מדינת ישראל"
לפי הפרסומים בפרשת "קטאר-גייט" אין כל טענה לעבירה הקשורה למדינת אויב, אלא לחשד לעבירה של מגע עם סוכן זר. חוק העונשין אוסר על קשר עם מי שניתן "לחשוד בו כי עסק, או נשלח לעסוק, מטעם מדינת חוץ באיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בביטחון מדינת ישראל", אלא אם יש הסבר סביר לקשר עם סוכן החוץ או שהנאשם לא עשה ולא התכוון לעשות דבר שיש בו כדי להביא לידי פגיעה בביטחון המדינה.
כלומר, קשר עם גורם מטעם מדינה זרה שיש חשד שהוא אוסף מידע סודי על ישראל או שעשוי לפגוע בביטחון המדינה מהווה עבירה חמורה, אלא אם מוכח שהנאשם לא עשה ולא התכוון לפגוע בביטחון המדינה. על כן, אם לצורך הדוגמא יועץ של רה"מ מצוי ביודעין בקשר עם נציג של בריטניה שיש חשד שהוא מנסה לאסוף מידע סודי על הנעשה במשרד רה"מ, אזי מדובר בעבירה של מגע עם סוכן חוץ.
אין כל צורך במתן מידע סודי בפועל לסוכן החוץ או בפגיעה בפועל בביטחון המדינה. עצם הקשר בין הישראלי לבין סוכן החוץ הוא עבירה שבצידה 15 שנות מאסר. החוק מרחיב וקובע חזקה לפיה "ניסה אדם ליצור מגע עם סוכן חוץ, או שביקר במקום מגוריו או במקום עבודתו של סוכן חוץ או נמצא בחברתו, או שנמצא ברשותו שמו או מענו של סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, דינו כדין המקיים מגע עם סוכן חוץ".
כלומר, המחוקק רואה בחומרה רבה כל קשר שאינו רשמי עם נציג מדינה זרה שיש חשד שהוא מעוניין לאסוף מידע על ישראל או עשוי לפגוע בביטחון המדינה.
טענה: לא הייתה פגיעה בביטחון המדינה ובסך הכל נעשו פרויקטים פרטיים למען קטאר
טענה נוספת הנשמעת היא שיועצי רה"מ ביצעו פרויקטים פרטיים של יחסי ציבור בעבור קטאר ומובן שאין כאן עבירת ביטחון או פגיעה בביטחון המדינה. אכן, ככל שלא יהיו ראיות לכך שהקשר עם נציגי קטאר עולה כדי מגע עם סוכן חוץ או עבירה אחרת הקשורה לביטחון המדינה אזי חטיבת העבירות הביטחוניות אינה רלוונטית. ואולם, עדיין יש רלוונטיות לחשדות בדבר עבירות מתחום טוהר המידות של עובדי ציבור וניגודי עניינים.
ד"ר מתן גוטמןצילום: שלומי יוסףכך למשל, האם יכול יועץ של שר הכלכלה לבצע עבודות פרטיות בשכר בעבור חברת שטראוס או האם יועץ של שר התקשרות יכול לבצע עבודות פרטיות עבור חברת בזק. מובן הוא שמתן שירות כפול מעורר בעיות של ניגוד אינטרסים מובנה.
מטבע הדברים מתן שירות לטובת רה"מ כאשר מקביל ניתן שירות בתשלום למדינה זרה המעורבת במו"מ להשבת החטופים מעלה שורה על בעיות מתחום ניגודי העניינים וטוהר המידות שיכולים לעלות, בנסיבות מסוימות, כדי עבירה של מרמה והפרת אמונים.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי אוניברסיטת רייכמן.
