במסגרת פרשת "קטאר-גייט", הותר לפרסום היום (רביעי) כי החשדות נגד אנשי ראש הממשלה - יונתן אוריך, ישראל (שרוליק) איינהורן ואלי פלדשטיין - הם שהעבירו לעיתונאים, בהם עורך הג'רוזלם פוסט, מסרים מטעם קטאר, לכאורה בשם גורמים מדיניים בישראל. השופט מנחם מזרחי האריך את מעצרם של אוריך ופלדשטיין ביומיים - במקום בתשעה כפי שביקשה המשטרה - וחשף כי השניים פעלו בשיטה זו כדי להמעיט מחשיבותה של מצרים כמתווכת במהלך המלחמה, במקביל לניסיון להציג את המתווכת השנייה מול חמאס - קטאר - באור אוהד יותר.
2 צפייה בגלריה
בדוחא לא אהבו את הלחץ על חמאס. אמיר קטאר אל-תאני ונשיא מצרים א-סיסי
(צילום: Omar AL-QATTAA/AFP, רויטרס)
הכותרת
מה קורה בין מצרים לישראל וכיצד א-סיסי מבסס את מעמדו במזרח התיכון?
23:24
פלדשטיין, למשל, דאג להדליף לתקשורת הישראלית בשם "בכיר אמריקני" עד כמה קטאר היא בעלת הברית האמינה ביותר של ארצות הברית במזרח התיכון. במסגרת פרשת "המסמכים המסווגים", הוא מואשם ששמר מסמך מסווג שעסק במחקר שביצעו באמ"ן על מעורבות "גורם זר" ב-7 באוקטובר, כדי לעשות בו שימוש לטובת הישארות בציר פילדלפי. אוריך, לפי המשטרה, נשאל בין השאר על הדלפות מהקבינט, ולפי החשד הוא העביר מסרים לתקשורת באצטלה שמדובר במסרים מטעם גורמים מדיניים וביטחוניים - כשבפועל היו אלה מסרים של "גורם שנמצא ועומד בקשרים עסקיים ופיננסיים עם מדינת קטאר ומתוקצב על-ידה", כשהכוונה כנראה ללוביסט ג'יי פוטליק.
את החשדות הללו מלווה מאבק כוחות שמתנהל כל העת מאחורי הקלעים בין קטאר למצרים - שבמסגרתו, רק לאחרונה, כלי תקשורת קטאריים דאגו להדהד עד כמה היוזמה המצרית החדשה לעסקה לא רצינית, וגורמים רשמיים באמירות אף פנו בעניין לארה"ב. כל זאת, בזמן שמצרים מפעילה לחץ אדיר על חמאס, כולל איומים לסלק מהמדינה את האסירים שגורשו אליה במסגרת עסקת החטופים. הקטארים, מצידם, לא הפסיקו להדליף ידיעות שנראו כניסיון לחבל במהלך המצרי.
דוחא, המממנת העיקרית של חמאס לפני 7 באוקטובר - וזו שמארחת את בכיריו בשנים האחרונות - לא מרוצה מכך שמצרים "מועכת" את ארגון הטרור ומפעילה עליו לחץ במטרה להביא להפסקת אש. במסגרת הלחצים הללו, מצרים אפילו מאיימת לגרש את אסירי חמאס שגורשו אליה בעסקה האחרונה, אם לא תתקבל הצעת התיווך שלהם.
במקרה אחר, בשבוע שעבר דיווח העיתון הקטארי "אל-ערבי אל-ג'דיד" כי השגריר הישראלי החדש בקהיר, אורי רוטמן, לא הוזמן לטקס קבלת כתב אמנה שערך נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ל-23 שגרירים חדשים במדינתו. אלא שהנסיבות שונות - ובפועל קהיר בעיקר עיכבה את מעברו של רוטמן, והוא טרם הגיע למצרים. ניכר כי גם כאן מדובר בניסיון קטארי "לתקוע טריז" בין ישראל למצרים.
קמפיין ה"מלחמה עם מצרים"
במקביל, בשנה האחרונה, וביתר שאת בחודשים האחרונים, החלו להתפרסם עוד ועוד דיווחים על מלחמה אפשרית שתיפתח עם מצרים, ועל כך שהצבא שלה "נערך לתקוף את ישראל". הדיווחים הללו נשענו, לפחות בהתחלה, על בסיס של חשש אמיתי - אך ב-ynet נחשף עד כמה נופחו ויצאו מפרופורציה, ואף לוו בסרטונים מזויפים או ישנים וחדשות כזב, באופן שעורר חשד לקמפיין מתוזמר של ממש.
לרוב הדיווחים על מצרים היו אחראים בעיקר משפעיני ועיתונאי ימין קיצוני ואידיאולוגי. בין היתר, מדובר על אתרי וערוצי חדשות שונים, ערוצי וואטסאפ וטלגרם וצייצנים - חלקם מוכרים מאוד. במיזם "פייק ריפורטר" שבדקו את הקמפיין אמרו כי השיח מקודם "על-ידי גופי תקשורת ימניים, אתרי חדשות אלטרנטיביים, משפיענים ועיתונאים המזוהים עם 'מכונת הרעל'". את הנושאים העיקריים שהודהדו בשיח על מצרים חילקו לנושאים: "התחזקות והתעצמות צבאית מצרית", "הסכם קמפ דייוויד הוא אשליה מסוכנת", "מדיניות מצרית נגד ישראל" ו"שליטה מצרית בגבול והשפעותיה".
סרטוני הפייק: "תקיפה בדימונה", והיערכות צבא מצרים
אחד הפרסומים שעוררו תמיהה והודהדו באתר חדשות ישראלי הציג היערכות לכאורה של מצרים לתקוף את הכור בדימונה. "צבא מצרים פרסם תיעודים חדשים שנוצרו בבינה מלאכותית ומדמים פגיעה בכור הגרעיני בדימונה", נכתב - אולם הצבא המצרי לא פרסם כל תיעוד כזה, ובין כה וכה - חלקו העליון של התיעוד בכלל פורסם בעבר באיראן כאיום על ישראל. אחד הצייצנים שהופיעו בדוח של "פייק ריפורטר" פרסם סרטון "בינה מלאכותית" של תקיפת הכור בדימונה, שאין כל הוכחה שגובש על-ידי מצרים, או גורמים רשמיים שם.
סרטונים נוספים ותמונות שנלקחו מהם והודהדו הובאו בין השאר מכתבה על תרגיל שערכה מצרים עם כמה צבאות ערב ב-2018, ובה נראים המוני טנקים מצריים במדבר. בערוץ טלגרם אחר דווח כי צבא מצרים הפעיל "צו מלחמה" לכל מדינת מצרים – חיילי סדיר ומילואים, בדרישה להתייצב בימים הקרובים - דיווח שאין לו כל שחר. למעשה, כל תיעודי הטנקים והתמונות שהופצו לאחרונה כביכול מאזורים הסמוכים לגבול - ישנים.
שגרירת ישראל במצרים בין 2020 ל-2024, אמירה אורון, התייחסה לקמפיין בפודקאסט "הכותרת" של ynet ואמרה: "התרוממה פה סופת חול על לא כלום, שאני חושבת שהיא הגיעה מכוונה זדונית. אני מאמינה שקטאר עמדה מאחורי הדיווחים האלה, יכול להיות שגם יש כאן ידיים איראניות, ואפילו ייתכן שיש גורמים פוליטיים מישראל שיש להם אינטרס להגיד את הדברים האלה נגד מצרים. וזה פשוט לא נכון. יש מנגנון שעובד היטב בין הצבא הישראלי לזה המצרי".
אורון גם הסבירה מה קורה בין מצרים לישראל מאז 7 באוקטובר ובכלל: "מצרים רואה את עצמה כמדינה מסודרת, כמדינה אזרחית נורמלית, בעוד שקטאר מסמלת באופן מובהק מדינת איסלאם פוליטי, כמו טורקיה וחמאס למשל. לכן צריך מאוד להיזהר מקטאר, שהיא מדינה עוינת לישראל ומסוכנת לישראל. לכן, מצרים מאוד הייתה רוצה לתפוס מקום מרכזי בתיווך בין ישראל לעזתים – קודם כול כי יש לה גבול איתם, אבל כי הם גם באמת נעלבו שישראל פנתה לערוץ הקטארי".
בימים האחרונים, בכל אופן, שר הביטחון ישראל כ"ץ קיים דיון בנושא ההפרות המצריות של הסכם השלום עם הנספח הצבאי של ההסכם בין המדינות - שכוללות בעיקר נושאים תשתיתיים. מי שקבע שמדובר בהפרות הוא כוח המשקיפים האמריקני שהוקם לפקח על יישום הסכם השלום ויושב בסיני. כ"ץ ביקש ממערכת הביטחון להעמיק בנושא, ולהבין את המשמעויות של ההפרות האלה. כ"ץ ציין כי מצרים היא המדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל ויש אינטרסים משותפים לשתי המדינות. כ"ץ הבהיר שהגבול בין ישראל למצרים הוא גבול של שלום, אבל צריך לוודא שהסכם השלום מיושם.
