נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון מתח ביקורת מפורשת כלפי מדיניותו של בנימין נתניהו, ואמר כי ראש הממשלה נלחם באיראן כדי שיוכל להישאר בתפקיד "לנצח נצחים". קלינטון התארח שלשום (רביעי) בתוכנית האירוח האמריקנית "הדיילי שואו", לרגל צאתו של ספר חדש. הוא נשאל על מדיניות ארה"ב במזרח התיכון, המלחמה באיראן והצהרותיו של דונלד טראמפ על עצמו כ"משכין שלום".
ביל קלינטון נשיא ארה"ב לשעבר התארח בתוכנית הדיילי שואו
(צילום: דיילי שואו)
קלינטון התייחס תחילה לסכסוך הישראלי-פלסטיני, וממנו המשיך לאיראן: "הם לא מדברים על מו"מ לשלום במזרח התיכון כי לישראלים, תחת נתניהו, אין שום כוונה לתת לפלסטינים מדינה. כעת נראה שהפלסטינים כבר יותר מדי מפולגים ומרוסקים מכדי להתארגן להשיג זאת, ונראה שטראמפ מסכים עם זה שהם לא צריכים לקבל מדינה. אבל אתה גם לא רוצה אסון".
"נתניהו רוצה כבר זמן רב להילחם באיראן, כי כך הוא יכול להישאר בתפקידו לנצח נצחים. הוא נמצא שם במשך רוב 20 השנים האחרונות. אבל אני חושב שאנחנו צריכים לנסות להרגיע את זה, ואני מקווה שהנשיא טראמפ יעשה את זה. אני מקווה שכל אחד שנמצא שם יעשה את זה. אנחנו צריכים לשכנע את חברינו במזרח התיכון שנעמוד לצידם ונגן עליהם, אבל לבחור במלחמות לא-מוצהרות, שבהן הקורבנות הם בעיקר אזרחים חפים מפשע, שלא מעורבים כך או אחרת, ופשוט רוצים לחיות חיים נורמליים – זו לא הדרך לפתור את זה", אמר הנשיא האמריקני לשעבר.
"ניסיתי למנוע מאיראן נשק גרעיני, במידה מסוימת של הצלחה"
"האם אני חושב שאנחנו צריכים למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני? בהחלט", הדגיש קלינטון. "ניסיתי את זה בעצמי, והייתה לנו מידה מסוימת של הצלחה. אבל אין צורך בכל ההריגות הבלתי פוסקות האלו של אזרחים חפים מפשע, שלא יכולים להגן על עצמם ורק רוצים סיכוי לחיות".
בתקופת כהונתו בשנות ה-90, הוביל קלינטון את מדיניות "הבלימה הכפולה" כלפי איראן ועיראק, שביקשה לבודד את שני המשטרים ולמנוע מהם נשק להשמדה המונית או השפעה אזורית מוגברת. כחלק מהמאמץ מול טהרן הוא חתם על צווים נשיאותיים שהטילו חרם מלא על מסחר עם איראן, דחף לחוק הסנקציות על איראן ולוב, וניסה לשכנע את רוסיה לעכב את הקמת הכור הגרעיני בבושהר. יש לציין שבתקופת כהונתו של קלינטון בבית הלבן, תוכנית הגרעין של איראן עוד לא כללה מתקני העשרה גלויים, והמידע על היקפה המלא לא היה נגיש לקהילייה הבינלאומית – כך שצעדי הבלימה התמקדו בעיקר במניעת תשתית עתידית.
טענתו של קלינטון כי "הייתה לנו מידה מסוימת של הצלחה" מתייחסת, ככל הנראה, לשימור הבידוד הבינלאומי של המשטר ולעיכוב חלקי של פרויקטים רגישים, אך בפועל המאמצים לא הצליחו למנוע מאיראן לפתח תשתית גרעינית נרחבת בעשורים שאחריו.
הביקורת של הנשיא לשעבר על נתניהו מהדהדת את עמדותיו מהעבר. בריאיון שנערך בניו יורק בדצמבר קלינטון אף ציין כי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, שאומנם תחילה פגעה בנתניהו פוליטית, שימשה בסופו של דבר "חבל הצלה" עבורו. לפי קלינטון המתקפה חיזקה את מעמדו כ"מפקד העליון", וחיזקה קואליציה שהייתה שברירית ביותר ערב האירועים.
"נתניהו נמצא בתפקיד הרבה יותר זמן ממה שציפיתי. מתקפת חמאס הייתה חבל הצלה עבורו", טען קלינטון. על טבח 7 באוקטובר הוא אמר: "בהתחלה זה פגע בו. צה"ל לא היה מוכן והמאבקים בישראל לגבי שלטון החוק הפכו אותם לפגיעים יותר, אבל הוא היה בתפקיד עם רוב זעום, הקואליציה - שהייתה שברירית - הפכה פתאום לחזקה. זה בגלל 7 באוקטובר. הוא היה 'המפקד הראשי' בזמן הזה, אבל הצליח איכשהו להילחם בחזרה".
קלינטון חזר גם על תחושותיו הקשות כלפי רצח יצחק רבין, שאותו כינה "האדם הפוליטי שהכי אהבתי בכל חיי". לדבריו, ההחמצה הגדולה של דורו היא שהפלסטינים ויתרו על ההזדמנות שהונחה לפניהם, ולדבריו "אי-אפשר להתלונן 25 שנה אחרי שוויתרת על מדינה עם בירה במזרח ירושלים ו-96% מהגדה". הוא הביע חרטה על כישלון המאמצים לפתרון שתי המדינות, וטען כי יאסר ערפאת החמיץ הזדמנות היסטורית להסכם. "מה שקורה שם ב-25 השנים האחרונות הוא אחת הטרגדיות הכי גדולות של המאה ה-21", אמר בעבר.
פורסם לראשונה: 23:27, 19.06.25
