קמפיין התדמית למען קטאר לקראת מונדיאל 2022, שהגו יונתן אוריך וישראל איינהורן, עומד כיום בלב החקירות בפרשת "קטאר-גייט". ב"הארץ" נחשף בנובמבר האחרון כי את הקמפיין הוציאה לפועל חברה ישראלית בשם קויוס, שבבעלות תת-אלוף במיל' אלי בן מאיר, אלה טקאץ'-דריזין ואורי שגב. כעת חושף תחקיר כלכליסט כי בקויוס יש שותפה מפתיעה: חברת RLN - שבבעלות אליוט ברוידי.
4 צפייה בגלריה
בעל המניות היחיד ב-RLN - החברה היחידה עם מניות בכורה בקויוס. אליוט ברוידי
(צילום: David Karp/AP)
לישראלים ברוידי (69) זכור בעיקר כיו"ר של קרן מרקסטון הכושלת, שממנה הודח אחרי שהודה ששילם שוחד של מיליון דולר למנהלי קרן פנסיה אמריקנית בתמורה להשקעתם. לאמריקנים, ברוידי מוכר כמגייס תרומות רפובליקני עם קשרים עמוקים במפלגה, שנהנה מקשר ישיר לנשיא דונלד טראמפ - וכמי ששימש במשך שנים כאיש סודו, ואף זכה לחנינה ממנו בפרשה שבה ניסה לסייע לנשיא מלזיה מול הרשויות בארה"ב.
באוגוסט 2023, קויוס הישראלית הקצתה 3.6 מיליון מניות בכורה שלה לחברה בשם RLN Holdings, תמורת 2.6 מיליון דולר. אבל RLN היא למעשה ברוידי - הוא בעל המניות היחיד ב-RLN והמנהל שלה, לפי מסמכי הרישום של החברה בפלורידה (היא רשומה במקביל גם בדלאוור) ולפי דוחותיה השנתיים. RLN של ברוידי היא היחידה שמחזיקה במניות בכורה בקויוס.
מניות כאלה מקנות לבעליהן, לפי תקנון החברה שעודכן באוגוסט 2023, את כל הזכויות שיש במניות רגילות, ובנוסף עדיפות על פני בעלי מניות רגילות, למשל בעת חלוקת דיבידנד או במקרה של פירעון חובות בעקבות פירוק החברה. לפי ההסכם בין קויוס ל-RLN, הובטח לברוידי דיבידנד שנתי בשיעור של 4% מהשקעתו, זכות לנציג בדירקטוריון קויוס וזכות הצבעה והגנה מפני דילול מניותיו. מניות הבכורה שהוענקו ל-RLN, כך הוסכם, יהפכו למניות רגילות כשתהיה הנפקה "בשווי של יותר מ-80 מיליון דולר".
ההתחמקות מאישום חמור - והקשרים לטראמפ
ברוידי מתהדר ב-40 שנות פעילות בעולם העסקים, שבהן הקים כ-160 חברות. בראשית שנות ה-2000 הוא היה יו"ר קרן ההשקעות מרקסטון שפעלה בישראל, שרכשה במאות מיליוני דולרים בין היתר את דפי זהב וסטימצקי. הקרן הקימה בעוד מאות מיליונים את בית ההשקעות פריזמה שקרס ב-2008, העשירה את מייסדיה בכ-140 מיליון דולר דמי ניהול - ולבסוף קרסה בעצמה.
ב-2009 הודה ברוידי בבית משפט במנהטן כי שילם שוחד כדי להשיג השקעה של 250 מיליון דולר במרקסטון מקרן הפנסיה של מדינת ניו יורק. הוא עזב את מרקסטון וחמק בקושי מכתב אישום חמור.
אבל עיקר פרסומו בא לו בזכות פעילותו וקשריו במפלגה הרפובליקנית, בין היתר בקמפיין של טראמפ לנשיאות ב-2016. ברוידי היה סגן נשיא קרן המפלגה הרפובליקנית שגייסה עבור הנשיא לעתיד 108 מיליון דולר. באפריל 2017, לאחר הבחירות, מונה ברוידי לסגן נשיא הוועידה הלאומית הרפובליקנית. מהתפקיד הזה נאלץ ברוידי לפרוש כשנה אחר כך, לאחר שנחשף כי שילם 1.6 מיליון דולר להשתקת דוגמנית פלייבוי שנכנסה להריון לאחר שניהל עמה רומן.
ההסדר, אגב, הושג באמצעות מייקל כהן, עורך הדין של טראמפ אז, שלימים הורשע בעבירות מימון בחירות והונאה למען הנשיא, ונידון לשלוש שנות מאסר.
מאויב לחבר: המהפך בגישה לקטאר
מה לברוידי ולחברת קויוס הישראלית, שלפי הפרסומים הקימה מארג של חשבונות פיקטיביים ברשתות חברתיות כדי לקדם מסרים למען קטאר? קשה בשלב זה לפענח את המניע המדויק לשותפות בקויוס, אבל לברוידי יש עבר עשיר בבחישות בינלאומיות ובקמפיינים ומבצעי השפעה נגד מדינות. הוא אף פעל בעבר עם מדינות המפרץ, אבל דווקא נגד קטאר.
במשך חמש שנים, בין 2018 ל-2023, ברוידי הוביל עבור איחוד האמירויות קמפיין בארה"ב נגד קטאר, כדי להוכיח שמדובר במדינה תומכת טרור. לחברות שברוידי היה מעורב בהן היו חוזים בהיקף עצום של כ-200 מיליון דולר עם איחוד האמירויות, שנאבקה אז על הדומיננטיות העולמית מול קטאר.
4 צפייה בגלריה
(צילום: SLSK Photography/Shutterstock, אלכס קולומויסקי, בועז ארד, יואב דודקביץ, יאיר שגיא)
ב-2018 ברוידי אף טען כי במסגרת המאבק של קטאר נגדו, פרצו האקרים לתיבת האימייל שלו והדליפו חומרים שפגעו בו. ההליכים המשפטיים שניהל נגד קטאר הסתיימו בהפסד, בגלל חסינות דיפלומטית שממנה נהנית המדינה בארה"ב. כעת נראה שברוידי עבר צד וחבר לקויוס, שניהלה קמפיין דווקא למען קטאר - מהפך של 180 מעלות בגישה שלו לנסיכות העשירה מהמפרץ.
המטרה: בלימת חקירה
ברוידי הפעלתן בחש לא רק במזרח התיכון. באוקטובר 2020 הודה כי פעל בניגוד לחוק כשקיבל מיליוני דולרים ממלזיה לטובת פעילות לובינג סודית ולא רשומה בממשל טראמפ, במטרה לבטל חקירה אמריקנית של שחיתות במלזיה. במילים פשוטות, ממשלת מלזיה קנתה את שירותי ברוידי, המקורב לנשיא, כדי לבלום חקירה בפרשת שחיתות והלבנת הון ענקית במדינה, כזו שהייתה מהגדולות שהתרחשו אי פעם.
במסגרת הפרשה, שכונתה 1MDB, ראש ממשלת מלזיה לשעבר (שנידון למאסר) ואנשי עסקים נוספים גנבו כ-4.5 מיליארד דולר מקרן השקעות ממשלתית. לברוידי הובטחו 80 מיליון דולר אם יצליח לבטל את החקירה האמריקנית. בינואר 2021, יום לפני שהסתיימה הקדנציה הקודמת של טרמאפ, ברוידי קיבל חנינה מהנשיא היוצא ונחלץ בעור שיניו מפרשת מלזיה, שהייתה עלולה לעלות לו בכניסה לכלא.
מאחורי הזרוע המבצעת של הקמפיין הקטארי
נחזור לקויוס הישראלית. זו נוסדה ב-2021 ולפי פרסומיה, השירות העיקרי שהיא מציעה לחברות ציבוריות הוא מעין מערך הגנה: היא מנטרת עבורן שיחות על מניית החברה ועל מתחרים ומתריעה מפני מניפולציות, בוטים וקמפיינים שלילים. לפי פרסומים של בר פלג ב"הארץ", לעומת זאת, קויוס היתה הזרוע המבצעת להעברת מסרים של הקמפיין שתמך בקטאר, באמצעות מארג של אווטארים ובוטים שניהלו פרופילים פיקטיביים ברשתות החברתיות והפיצו את המסרים.
למייסדי קויוס יש עבר עשיר בשירותי הביטחון והדיפלומטיה הישראלית. אלה טקאץ'-דריזין שירתה בתקופת האינתיפאדה השנייה במשך שש שנים כקצינת מודיעין. לפי עמודי אינטרנט שהקימה לקידום עצמי, מהצבא המשיכה לתפקיד במשרד ראש הממשלה - מונח שמשמש לעיתים קרובות בעלי תפקידים במוסד. ב-2009 למדה לתואר שני באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, אז החלה לעבוד במשלחת הישראלית לאו"ם כיועצת לענייני המזרח התיכון. בתפקידה האחרון שימשה כראש המטה של רון פרושאור, שגריר ישראל באו"ם אז, וכיום השגריר בגרמניה.
לטקאץ'-דריזין 29.4% ממניות החברה, בדיוק כמו לשני שותפיה הבכירים, אורי שגב, שמכהן כמנכ"ל קויוס, ולפני כן היה מנכ"ל חברת הסייבר R-mor, ותא"ל במיל' אלי בן מאיר. בן מאיר שימש עד פרישתו מצה"ל בינואר 2016 כראש חטיבת המחקר באמ"ן, וכיום הוא מנכ"ל חברת הדיור הציבורית עמידר - כשבמקביל הוא מחזיק במניות קויוס וכן ב-10% ממניות חברת Centraleyes (סנטרלייז), ששמה המקורי היה cygov והיא מספקת שירותי הגנה מפני מתקפות סייבר.
את סנטרלייז, שבה בן מאיר חבר בוועדה המייעצת, הקימו ארי הרו, לשעבר ראש הסגל של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואחיו צבי. הרו הוא עד מדינה בתיקים 1000 ו-2000 שמתנהלים נגד נתניהו.
בן מאיר: "שותפות פסיבית"
קשריו של ברוידי עם טראמפ עשויים לתת לקויוס ערוץ תקשורת פתוח לנשיא האמריקני. בשלב זה ממשל טראמפ אינו נלהב מהחקירה של משטרת ישראל בעניין "קטאר-גייט". לפי חשיפה ב"הארץ", ניסיונות המשטרה לחקור בארה"ב את הלוביסט ג'יי פוטליק - שנחשב למי ששימש כצינור להעברת כספים מקטאר, דרך איש העסקים הישראלי גיל ברגר לאלי פלדשטיין - נתקלו בקשיים שהערימו "גורמים בכירים מאוד" בממשל.
לפי פרסומים נוספים, פוטליק צפוי בכל זאת להיחקר. בתגובתו, טוען בן מאיר כי השקעת ברוידי בקויוס היא פסיבית. אבל שותפות פסיבית עם איש עסקים בעל קשרים לנשיא ולמפלגה הרפובליקנית היא כנראה משהו שלא יכול להזיק לה.
בן מאיר מסר בתגובה: "כל אחזקותיי בחברות השונות דווחו ומדווחות כנדרש וכחוק. לגבי קויוס, כפי שמסרתי בעבר לא אחת, איני שותף פעיל ואיני מעורב בפעילותה השוטפת. כפי הידוע, תחום עיסוקה של החברה הינו אחר. שאלות לגבי פעילותה השוטפת יש להפנות לחברה והנהלתה. מטבע הדברים איני יכול למסור פרטים על משקיעי החברה, אך כמוני, גם הם אינם עוסקים ואינם בקיאים בפעילותה השוטפת. מדובר בהשקעה עסקית פסיבית ולא במעורבות שוטפת. שרבוב שם כזה או אחר הינו עוול מיותר לצדדים שלישיים".
מקויוס ומבעלי המניות האחרים בחברה, כולל ברוידי, לא ניתן היה לקבל תגובה.
