חשש כבד במערכת המשפטית לנוכח אישור שינוי שיטת בחירת נציב התלונות על השופטים הלילה (בין שני לשלישי) בכנסת. במערכת המשפט מעריכים כי עם השלמת הרכב הוועדה החדשה שתבחר את הנציב, שר המשפטים יריב לוין יגיש קובלנה משמעתית נגד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. אותה קובלנה תעסוק בחשש לניגודי עניינים, בעיקר בנושאי הנדל"ן הפרטי של השופט עמית.
למעשה, טיוטת הקובלנה כבר הושלמה ערב מינויו של עמית לנשיא העליון, והוגשה לוועדה לבחירת שופטים כחלק מה"הסתייגויות" נגד מועמדותו. הוועדה, בדיון ללא השר לוין וחברי הקואליציה שהחרימו את בחירת עמית, דחתה אותן. למרות זאת, השר לוין טען כי מאחר שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה סירבה להעביר את ההסתייגויות לבדיקת המשטרה בטיעון שאין בהן חשד לפלילים, וכן מכיוון שאינו סבור שהפורום לבירורן הוא הוועדה לבחירת שופטים – הוא אינו מכיר בבחירה בעמית.
ההערכה הייתה שנציב התלונות החדש, לכשייבחר לאחר שהחוק הושלם - ידון בהן. עד היום לא היה מעולם נשיא עליון שהוגשה נגדו קובלנה. במקרה שכן יוחלט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, הקואליציה עשויה להעלות זו כסיבה לא לאפשר לעמית לעמוד בראשה.
תחנה נוספת הצפויה לחוק שהושלם – עתירות לבג"ץ, אשר יטענו כי החוק אינו חוקתי עקב הפגיעה בעצמאות השיפוט, וכן כי הוא מעביר את הדגש בבירור תלונות נגד שופטים לגוף שבו לפוליטיקאים יש רוב בבחירת נציב התלונות. מנגד, עתירה כזו יכולה לגרום למבוכה פוליטית בטיעון שלא ייתכן שבג"ץ ידון בחוק הנוגע גם לשופטיו.
במהלך הדיון על אישור חוק הנציב אמר יוזמו, יו"ר ועדת החוקה של הכנסת שמחה רוטמן, ממובילי המהפכה המשפטית יחד עם השר לוין, כי "הנקודה הבסיסית היא שהצעת החוק הונחה על השולחן לפני זמן רב, עוד לפני מינוי הנאשם לנשיא בית המשפט העליון", במתקפה על הנשיא עמית.
כבר בדיון על הצעת החוק אמר שופט העליון בדימוס אורי שהם, לשעבר נציב תלונות הציבור על שופטים, כי "השיטה היא לפשפש במעשיהם של השופטים מחוץ לכותלי בית המשפט, לעיתים שנים רבות לאחור, במטרה להכתימם ולהטיל עליהם אימה, ובמקרים מסוימים לנסות להביא להדחתם. לא לשם כך הוקמה הנציבות. הצעת החוק תהא בכייה לדורות ותרחיק מתלוננים אמיתיים".
היועץ המשפטי של הנהלת בית המשפט, עו"ד ברק לייזר, שהציג את עמדת השופטים, אמר כי "ההצעה צריכה להטריד כל מי שרוצה לחיות במדינה מתוקנת עם שופטים עצמאיים ונטולי פניות. אפשר להגיע לעניין הזה בהסכמה, ואם רוצה הוועדה להגיע לכך היא לא צריכה לרוץ ריצת אמוק ולשבור את הכלים תוך כדי. העובדה שאין נציב תלונות היא תקלה חמורה, והפתרון הראשון הוא לחדש את קשרי העבודה בין שני האנשים שבראש המערכת.
"מוצע פה הסדר פוליטי שלא עולה בקנה אחד עם סעיף אי-התלות והעצמאות שב'חוק יסוד: השפיטה', הצעה שלא עומדת במבחן החוקתי. שופטי ישראל אמורים להיות עצמאיים ובלתי-תלויים. מינוי בעל תפקיד כזה, שמי שמכיר את עבודתו יודע שהיא בדיקה פרטנית של כל תלונה, יכול להעיב על האופן שבו עושה השופט את עבודתו ולכן זו תהיה פגיעה באי-התלות ובעצמאות השופט. אי-אפשר לנתק את התיקון ממאמצים אחרים שעושה הוועדה להחליש את הרשות השופטת, לפגוע בעצמאות השופטים ולהגביר את הפוליטיזציה בהליכי מינוי השופטים. זה מהלך פסול ויש לחדול מלקיים אותו".
היו"ר רוטמן השיב לעו"ד לייזר כי "במצב הנוכחי שר המשפטים מחזיק וטו מוחלט בשאלה מי יתמנה, וטו קואליציוני 100%", וטען כי "גורם נוסף פוליטי לחלוטין הוא גם נשיא בית המשפט העליון. ההצעה הוצעה עוד לפני שמונה, או לא, מ"מ הנציב הקודם, ובוצעו צעדים שונים של התערבות תוך כדי משחק, ואחת הבעיות המרכזיות שהצעת החוק באה לפתור היא שזה לא עובד כשממנים אדם שהוא בשר מבשרה של המערכת, וכשהנילון צריך לברר תלונות על עצמו".
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, אמרה בדיונים כי "המתווה הזה, כמו המתווה הקודם, מהווה הפרה בוטה שבית המשפט עמד עליה בפסיקה - חקיקה משטרית מחוקקים מאחורי מסך בערות, ואין לשנות את הכללים תוך כדי המשחק. לכן כל הסדר שייקבע בכל מקרה חייב להיות בתחולה עתידית. לגבי ההרכב החדש המוצע, אין בו מענה לפוליטיזציה ולחשש לפגיעה בעצמאות ואי-תלות מערכת המשפט.
"אין הצדקה שמכל הערכאות הדיוניות החיצוניות תהיה נציגות רק לבתי הדין הדתיים ומתוך עורכי הדין רק לסנגוריה, ויש להבטיח נציגות מקצועית מוסדית רחבה. לא קיבלנו מענה למה מבחינה מוסדית לשכת עורכי הדין לא חברה בוועדה, וטענות ניגוד העניינים בנושא לא רלוונטיות. בכל מקרה, אנו מתנגדים להסדר הנוכחי, משאין בו את הערובות שיבטיחו את ההגנה על עצמאות הרשות השופטת ואי-תלותה, ולכן גם במבט צופה פני עתיד נדרש לערוך בהסדר שינויים".
שר המשפטים לוין בירך: ״החוק החדש ישים סוף למצב בו שופטי העליון קובעים מי ימונה לבדיקת טענות נגדם ונגד חבריהם, כפי שהיה בשנים האחרונות. הדבר יביא לשיפור אמון הציבור במערכת המשפט ויבטיח ניקיון כפיים. אני מודה לידידי ח״כ רוטמן שהוביל את החוק, ליועצת המשפטית לכנסת עו״ד שגית אפיק ולצוות ועדת החוקה על השקעתם הרבה בחוק החשוב״.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד מתח ביקורת חריפה על אישור החוק, ומסר כי "במקום להישאר ערים כל הלילה על מציאת פתרון לגיוס אלפי חרדים או קידום שלב ב׳ של עסקת החטופים, הכנסת הייתה ערה הלילה כדי לאשר קומבינה פוליטית לנציב השופטים. כשנקים ממשלה נבטל גם את הקומבינה הזו".
יו"ר המחנה הממלכתי, הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, הביע גם הוא ביקורת: "כל מי שראה את נאום ראש הממשלה מבין מה עומד מאחורי החוק לפוליטיזציה של נציב התלונות על השופטים. מה שראינו היום זה עוד צעד במסע הדה-לגיטימציה של מערכת המשפט. יש פער גדול בין תיקון במערכת המשפט לבין מסע נקמה ששולל את הלגיטימציה שלה. מסע נקמה מסוכן, שיהפוך את ההתייחסות לחוק בישראל לא לדרך מחייבת אלא להמלצה חלשה. את כל החקיקה הזו נבטל בממשלה הבאה, ונעשה רפורמה שמטרתה תיקון ולא הרס. לא זו הדרך".
