הרודן הסורי בשאר אסד הופל, והמשטר שקם אחריו הקים יחידה מיוחדת למלחמה בסמים - וב"אימפריית הקפטגון" שהותיר אחריו, שגלגלה עד לכתו לפחות 5 מיליארד דולר בשנה. ביום שלישי האחרון תפסו אנשי היחידה מחסן סמים שהיה שייך למאהר אסד, אחיו של הרודן, שפיקד על הדיוויזיה הרביעית שזכתה לכינוי "דיוויזיית הקפטגון" - מכיוון שעמדה בראש ייצור והברחת הסמים מטעם המשטר הסורי הישן. באותו מחסן, אגב, התמחו בהסלקת כדורי הקפטגון בתוך צעצועים וברהיטים. במחסנים אחרים, שחלקם שימשו גם מעבדות ענק, הוסתרו הסמים בשיטות שונות - בין השאר במכונות ובצינורות.
מחסנים ומעבדות סמים שנתפסו בסוריה
המחסן אמנם נתפס בא-סבורה שבאזור הכפרי של דמשק, ליבה הפועם של סוריה, אך המאבק בסמים אינו נחלתה בלבד - ולמעשה הסובלת העיקרית מהאימפרייה של אסד היא עדיין ירדן, שגובלת בדרום סוריה. מדובר בגבול ענק, שמשתרע על פני 375 קילומטרים, ולפיכך גם קשה מאוד להגנה.
לאורך השבועות האחרונים פרסם הצבא הירדני רצף של הודעות על סיכול ניסיונות הברחת סמים בגבול, ורק ביום שבת האחרון סוכל ניסיון הברחה נוסף, שנעשה באמצעות כטב"ם. בנוסף, בשבוע שעבר דווח צבא שירדן תקף מהאוויר בשטח סוריה על רקע אותן הברחות סמים, בכפר א-שעאב שבמדבר א-סווידא שבגבול בין המדינות.
בשבוע שעבר גם דיווח הצבא הירדני על עימותים עם קבוצות חמושות של מבריחים שניסו לחצות את הגבול הצפוני של המדינה. באותם העימותים נהרג מבריח, ושאר המבריחים נסוגו לשטח סוריה. בהודעת הצבא הוזכר כי המבריחים ניסו לנצל את תנאי מזג האוויר הלא-יציבים ואת הערפל כדי להוציא לפועל את משימתם. הצבא הירדני הצליח לתפוס באירוע כמויות גדולות של סמים, וגם שני רובי קלצ'ניקוב. גם ב-1 בינואר התרחשו עימותים כאלה, ואז טען צבא ירדן כי פגע בכמה מבריחים שניסו לחצות את הגבול הצפוני עם סוריה.
אבל כשהגבול כה ארוך, ברור שישנם גם ניסיונות שמצליחים. בירדן קיוו שעם נפילת הרודן אסד, גם ההברחות הללו - שהיו דבר שבשגרה בזמן שלטונו - ייפסקו. באותם ימים, הדיוויזיה הרביעית בצבא אסד ייצרה את הסמים, בעיקר קפטגון, וגם הובילה את הברחותיהם אל מדינות האזור - ובראשן ירדן.
ההנהגה הסורית החדשה בראשות אחמד א-שרע (אל-ג'ולאני) הצהירה לא פעם שהיא נחושה "לשים סוף" לכל מה שאיים על ביטחונה של ירדן. הברחות הסמים בין שתי המדינות ניצבות בראש סדר העדיפויות, ומציבים מבחינת ירדן איום ממשי על משילותה. שר החוץ הירדני איימן א-ספדי אמר בהצהרה לצידו של שר החוץ הסורי, אסעד א-שיבאני, כי מדובר באתגר המשותף לשתי המדינות - ושהן יתמודדו איתו יחד באמצעות "תיאום בשטח ותיאום פוליטי מלא". הוא גם הודה כי הדברים "לא יסתיימו בין-לילה". א-שיבאני, מצידו, התחייב כי הברחות הסמים לא יהוו איום על ירדן תחת הממשל החדש, וכי שתי המדינות יפעלו בשיתוף פעולה.
ההבטחות של סוריה העלו תקוות בקרב הירדנים, אך בשטח האתגרים עדיין רבים. אמנם כבר לא מדובר ב"הנחיה מלמעלה" של המשטר הסורי, אך הברחות הסמים עדיין מתרחשות - ובשטח עדיין מוצאים סמים, ולא ברור עד כמה לכוחות החדשים בסוריה יש שליטה על המצב. בעיתון א-שרק אל-אווסט הסעודי נכתב בשבוע שעבר כי לאור הכאוס שנצפה באזורים נרחבים בדרום סוריה, השלטונות הירדניים מטילים ספק ביכולת לעצור את הברחות הסמים והנשק מסוריה למדינה - והספק מחייב אותם להמשיך במצב החירום.
בין השאר, נכתב בא-שרק אל-אווסט כי כנופיות מבריחים מחזיקות כמויות גדולות של סמים שעדיין מאוחסנות בדרום סוריה. גם אם "נותני החסות" שלהם - הצבא הסורי והמיליציות הפרו-איראניות - נעלמו כרגע, הסחורה נשארה, והמבריחים מחפשים שווקים שבהם יוכלו למכור אותה. החשש הגדול בירדן הוא מהיקף השליטה של הממשל הסורי החדש בכל שטח ארצו, ובדרום סוריה במיוחד רואים בעמאן מקור לדאגה חמורה. המקורות הירדניים ששוחחו עם העיתון הזהירו מפני האפשרות שניסיונות ההברחה יתגברו, אך מצד שני גם אמרו כי ייתכן שמעתה יהיה קל יותר לגלות אותם.
המקורות הירדניים דיברו גם על אתגר נוסף – חילוקי הדעות הקיימים בין השלטון הסורי החדש לגורמים המרוחקים מהבירה דמשק. כדי לנטרל את החשש הירדני מהגבול עם סוריה, יש צורך בקונצנזוס סורי סביב הממשל החדש; קונצנזוס כזה יסייע לאל-ג'ולאני גם מול ישראל, שגובלת בדרום-מערב סוריה והשתלטה על אזור החיץ מחשש לכניסת ארגוני טרור קיצוניים אליו. הדאגה מוצדקת וגם בסוריה יתקשו להתכחש אליה: חלק מהקבוצות החמושות במדינה עדיין לא הכריזו על נאמנות ל"הייאת תחריר א-שאם" של אל-ג'ולאני, ורבות מהן מסונפים לארגוני טרור איסלאמיים קיצוניים. למעשה, כדי לנטרל את החששות הירדניים - וגם הישראליים - יש צורך בקונצנזוס סורי סביב הממשל החדש, ופירוק מנשק של כל הגורמים החמושים הלא-מדינתיים.
אל-ג'ולאני מנסה אמנם לפזר את הפלגים החמושים בסוריה ולמזג אותם תחת מטריית משרד ההגנה, אך גורמים שונים עדיין מהווים עבורו מכשול. אחד מהם הוא אחמד אל-עודה, שעומד בראש "חדר המבצעים הדרומי", קבוצת פלגים חמושה וגדולה באזור דרעא שבסוריה, ליד גבול ירדן. בשנים הראשונות של מלחמת האזרחים הוא לחם באסד, עד שהפך את עורו וחבר לרוסיה; אלא שכאשר פתח אל-ג'ולאני במתקפת הנגד, הצטרפו כוחותיו של אל-עודה והתקדמו לדמשק מכיוון דרום.
כעת, אל-עודה לא מראה נכונות למסור את נשקו או לפרק את המערך הצבאי שלו. הוא כבר נפגש עם אל-ג'ולאני, אך השניים לא הגיעו להסכמות. הפערים הללו מציפים שאלות קשות על עתיד היחסים בין הממשל לפלגים החמושים בארצו, ומשפיעים כמובן ישירות גם על תפיסת הביטחון של ירדן בגבול.
חזון 2030
באל-ערבי אל-ג'דיד הקטארי ציטטו לאחרונה מומחה ביטחון שהסביר כי שלב העברת השלטון בסוריה עדיין "מטושטש". לדבריו, "מוקדם מדי להיות אופטימיים לגבי חיסול כנופיות ההברחה או לחשוש מהתחזקותן. איש לא יכול לחזות מה יקרה בעתיד הקרוב, ולכן צריך להמשיך להיות ערניים וזהירים".
10 צפייה בגלריה
"זה לא יסתיים בין-לילה". כדורי קפטגון שתפסו המורדים אחרי הפלת אסד
(צילום: Omar Haj Kadour, AFP)
העיתון גם שוחח בשבוע שעבר עם ראש הכפר א-שעאב שהותקף על-ידי הירדנים, חמד א-רמתאן, שאמר לעיתון כי "אנחנו חיים בפחד מתמיד מתקיפות אוויריות. נענשנו ואנחנו עדיין נענשים על הפעולות של כוחות המשטר הסורי לשעבר ושל המיליציות המזוהות איתו".
לדבריו, המבריחים מגיעים לאזור מהאזורים הכפריים של דמשק, חומס ודיר א-זור, ולא ניתן לשלוט עליהם. א-רמתאן הוסיף כי הוא מופתע מכך שהרשויות הירדניות "מאשימות את תושבי הכפר" בכל ההברחות, ותהה מדוע הן לא פועלות להעניש את הארגונים שמקבלים את הסמים בירדן עצמה. א-רמתאן גם קרא לשלוח ועדות מיוחדות שיחשפו את מיקומי הסמים בכפר ואת דרכי ההברחה, ויענישו את המבריחים – ככל שיימצאו כאלה. הוא ביקש מהממשל הסורי החדש להפעיל את הבסיס הצבאי באזור, והבטיח כי תושבי הכפר "יסייעו לו במאבק בהברחות".
פרופ' רונן יצחק, ראש החטיבה ללימודי מזרח תיכון במכללה האקדמית גליל מערבי וחוקר במרכז דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, אופטימי בנוגע להצלחת המגעים בין סוריה וירדן. "ההברחות הן סטנדרטיות וזו לא מגמה חדשה", אמר. "חוסר היציבות הוא אתגר. הירדנים מתמודדים עם חוסר שליטה, ועם שאלת הנשק של אחמד אל-עודה. אבל יש זהות אינטרסים של הממשל הסורי החדש בסוריה עם ירדן, כי בשתי המדינות רוצים לטפל בבעיה".
לדברי פרופ' יצחק, אם השלטון הסורי הקודם ראה בהברחות הסמים מקור הכנסה, השלטון החדש מבין שכדי להשיג משילות עליו קודם להשליט סדר. "המטרה היא ביטחון ויציבות, ולסורים יהיה עניין לשתף פעולה עם הירדנים", הסביר. "יש מגעים רציפים בין שתי הממשלות, מה שלא היה קודם. זה יכול להבטיח שיתוף פעולה למיגור ההברחות".
ובינתיים, סוריה החדשה, זו שרוצה להסתמך על מקורות הכנסה לגיטימיים, רוצה לחולל מהפך כלכלי של ממש ולהשתחרר מעול הסנקציות המערביות. המשטר רוצה להצליח, לשם שינוי, לספק לאזרחים מוצרי יסוד כמו חשמל, דלק, מים ולחם, לשקם את תשתיות המדינה מהריסות מלחמת האזרחים, להפריט מפעלים ולעודד ייצוא. לראשונה מאז פרוץ מלחמת האזרחים, היה לסוריה נציג בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס - שר החוץ - שהכריז על פתיחת המדינה להשקעות זרות. "אנחנו שואבים את החזון שלנו מחזון 2030 של סעודיה", הכריז. "אנחנו רוצים שסוריה תהיה מדינה של שלום".
