הערפול המדיני-בטחוני והסערות הפוליטיות סביב חוק הגיוס ששיאן היה הדחת יו"ר ועדת החוץ ובטחון של הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין, הטילו צל על פיגוע משטרי שאירע אמש. ראש הממשלה בנימין נתניהו השתמש בסעיף חירום בחוק יסוד: הממשלה, המקנה לו ולממשלה סמכות להשתמש בתקנות ההגנה לשעת חירום, בלי פיקוח של הכנסת, כדי להוציא לפועל החלטה שיש בה פגיעה בזכויות הגם שנעשתה למען מטרה בטחונית חשובה.
מילא, הפעם מדובר בדרישה בטחונית הקשורה במערך הסייבר של המדינה שלמען העברתה, כחוק, נרתם גם הייעוץ המשפטי לממשלה. הבעיה היא שבגלל חולשה פוליטית ממנה סובל ראש הממשלה, בשל המשבר עם הסיעות החרדיות סביב חוק הגיוס, הם "מענים" את הממשלה בעוצר חקיקה. בצר לו השתמש נתניהו באורח חסר תקדים בסמכות פולשנית המוקנית לו לפי שיקול דעתו. שימוש ראש הממשלה בחקיקת תקנות שעת חירום הקיצוניות בלי אישור הכנסת אמור להיות במצב של חירום ממש - למשל ניתוק של ירושלים משאר חלקי הארץ כשאין גישה לכנסת .
נתניהו החליט שמדובר כאן במצב חירום על פי שיקול דעתו. הבעיה היא שהיום השימוש הרגיש באמצעי סייבר מצדיק את עקיפת הכנסת אבל החשש הוא ממחר. במשבר החוקתי העובר על המדינה בשנתיים האחרונות, יש מי שחושש שמחר ראש הממשלה יחשוב שיש לאסור הפגנות המוניות במהלך מערכת הבחירות. לאחר מכן ישתמש בשב"כ להתחקות אחרי מתנגדים פוליטים ומחרתיים "יטפל" בבחירות.
כל שרי ממשלתו תמכו בצעד במשאל טלפוני. אפשר בנקל להמר שרובם המכריע אינו יודע במה מדובר, מה קובעות פסיקות בג"ץ על שימוש לא ראוי בתקש"ח ומה אמרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה על כך. בג"ץ אמר לפני זמן רב ש"יש להיזקק לסמכות של חקיקה לשעת חירום רק כאשר אין אפשרות להמתין עד לקיומם של תהליכי החקיקה של הכנסת". איש לא שיער שהחרמת החקיקה סביב משבר הגיוס יהווה עילה לעצירת עבודת הכנסת. אפשר להמר בשקט שלמשמע המילים "סייבר" , "תקנות הגנה לשעת חירום "וכמובן "ראש הממשלה מבקש", השרים נאלמו ונאלמו דום.
איש לא שיער שהחרמת החקיקה סביב משבר הגיוס יהווה עילה לעצירת עבודת הכנסת. אפשר להמר בשקט שלמשמע המילים "סייבר" , "תקנות הגנה לשעת חירום "וכמובן "ראש הממשלה מבקש", השרים נאלמו ונאלמו דום
ממכתבו של יוסי כראדי , ראש "מערך הסייבר הלאומי" למזכיר פוקס, עלה שמתחילת הלחימה בעזה ולאחר מכן ביתר שאת, מאז המלחמה באיראן, ניכרת עלייה בהיקף ובעוצמה של תקיפות סייבר נגד גופים אזרחיים במשק בפרט מול ספקי שירותי אחסון ושירותים דיגיטליים המהווים יעד מרכזי לתקיפות בשל החיבור שלהם לגופי חיוניים במשק. נוכח הסיכון הזה עלה צורך מבצעי דחוף להעניק כלים להתמודד עם תקיפות הסייבר ועל כן הממשלה התקינה תקנות שעת חירום ולאחר מכן הכינה הוראת שעה שתוקפה מוארך מעת לעת. מאז התקיפה באיראן הותקנו תקנות שעת חירום שהעניקו למערך הסייבר, לשב"כ ומלמ"ב כלים נוספים להתמודדות עם תקיפות סייבר חמורות.כל אלה בסיוע הייעוץ המשפטי לממשלה.
בחודש האחרון הושלמה במשרד המשפטים חקיקה רגילה (שלא באמצעות תקנות שעת חירום) שעברה לפני שבוע בקריאה ראשונה בכנסת. אבל בשל עצירת החקיקה בכנסת פג האישור להפעיל את הגנת הסבירה החריגה . "בסיטואציה הנוכחית החל ממחר מדינת ישראל תאבד כלי אפקטיבי משמעותי להתמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר רגיש זה , הנמצא תחת תקיפות סייבר של אויבנו. האמור, מהווה סיכון בטחוני רוחבי בהגנה על מרחב הסייבר הלאומי ואבקש לפעול על מנת למצוא פתרון לסוגיה זו באופן בהול" - כתב ראש מערך הסייבר הלאומי.
מתעלם מבהרב-מיארה
שוב ירד מזכיר הממשלה יוסי פוקס ממרום כהונתו הממלכתית והפך למאכער פוליטי . משיחות עם סיעות הבית התרשם שלא ניתן לקדם את החקיקה הרגילה של הכנסת בגלל מה שכינה "אילוצים פוליטיים". הוא התעלם מחוות הדעת של מיארה שקבעה כי לממשלה אין סמכות לעשות שימוש בתקנות לשעת חירום בגלל אילוצים פוליטיים, שכן הדבר מהווה פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. לפיכך, הוא כתב בפומפוזיות הראויה ש"בהתאם להנחיה מפורשת של ראש הממשלה המופקד על בטחון המדינה בכלל ועל המערך הסייבר הלאומי בפרט", הוא מתכוון על סמך תקנון הממשלה להאריך את תוקף תקנות השימוש בסייבר במשאל טלפוני לתקופה בת חודשיים.
המשנים ליועצת המשפטית לממשלה עוה"ד גיל לימון ואביטל סומפולינסקי שיגרו לייעוץ המשפטי של משרד ראש הממשלה מכתב שבו מחו על צעדו של ראש הממשלה "קשיים או מחלוקות פוליטיות אינם יכולים להצדיק שימוש בכל החריג ביותר של התקנת תקנות שעת חירום ". לדבריהם , בית המשפט העליון קבע שהתקנת תקנות שעת חירום "הן ענין חמור" הפוגע בעקרונות יסודיים בכל משטרה דמוקרטי. זאת מכיון שהוא פוגע בעקרון הפרדת הרשויות בכך שהממשלה מפקיעה סמכות חקיקה של הכנסת. כמו כן מדובר רק בשעת חירום חמורה ששבה הכנסת לא פועלת כליל ואילו כאן מדובר במשבר קואיליציוני.
מאוחר בלילה שיגרה מיארה מכתב לראש הממשלה כדי לומר לו שמדובר "בהליך פגום". ללא כחל וסרק הביעה חשש שצעדו של נתניהו יהווה תקדים לשימוש בסמכויות שעת חירום לצרכים פוליטיים. ולכל זכורה עדותו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, על נסיונו של ראש הממשלה להשתמש בשב"כ לצורך דחיית עדותו במשפטו הפלילי.
טובה צימוקיצילום: Ynetיש להזכיר פרסום בלעדי ב-ynet בתחילת משבר הקורונה. שר הבריאות דאז, בשם יולי אדלשטיין, ביקש להשתמש בתקנות לשעת חירום למניעת הפגנות. היועץ המשפטי לממשל דאז אביחי מנדלבליט הפיץ חוות דעת לשרים - שמסתמכת על פסיקות בג"ץ - הקובעת שתקנות לשעת חירום יעקפו את הכנסת, ולכן הממשלה מנועה מלהשתמש בהן. לדעת היועץ דאז, אימוץ תקנות לשעת חירום נוגע באופן ישיר בהליך החקיקה של חוק הקורונה שטרם הסתיים בכנסת. מדברי היועץ עולה שהתקנות נועדו לעקוף את מה שהוא מכנה "דרך המלך" שהיא חקיקת הכנסת הרגילה.
הוא סבור ש"דרך המלך" היחידה להגביל הפגנות מטעמי בריאות היא באמצעות השלמת החקיקה בכנסת וביצוע כללי המשטרה המעודכנים בדבר ריחוק חברתי. גורמי בריאות ומשפט שקראו את חוות הדעת אמרו כי אין תנאים חריגים המבססים את הצורך בתקנות לשעת חירום אל מול הפגיעה הקשה בחופש הביטוי וההפגנה.
