קמלה האריס, שכמועמדת הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית הפסידה בנובמבר האחרון לדונלד טראמפ, כותבת בספר הזיכרונות החדש שלה כי היה זה מעשה פזיז לאפשר לנשיא היוצא ג'ו ביידן להתמודד על כהונה נוספת – התמודדות שבה היא החליפה אותו כמעט ברגע האחרון בשל מה שנתפס בציבור כהידרדרות במצבו הקוגניטיבי. בספר, שמובאות ראשונות ממנו מתפרסמות היום (ד'), יוצאת האריס גם נגד צוותו של ביידן, שלדבריה חשש שתאפיל על הנשיא וניסה לגמד אותה, בין השאר אחרי נאום שבו קראה להפסקת אש מיידית בעזה.
4 צפייה בגלריה
ביידן והאריס. הסגנית החמיאה: "גם ביום הכי גרוע שלו הוא עדיף על טראמפ ביומו הטוב ביותר"
(צילום: Brendan SMIALOWSKI / AFP, AP Photo/Jacquelyn Martin)
האריס, נזכיר, הייתה סגניתו של הנשיא ביידן במשך ארבע שנים, והייתה אמורה להיות סגניתו גם במרוץ לכהונה שנייה. אלא שביולי אשתקד, אחרי העימות הטלוויזיוני הקטסטרופלי של ביידן מול טראמפ, שבו נראה הנשיא הדמוקרטי חלש ושברירי, נכנע ביידן ללחץ עליו והודיע על פרישה מהמרוץ, ובהיעדר זמן לפריימריז נוספים מונתה האריס למועמדת במקומו. עד לבחירות נותרו פחות מארבעה חודשים, ואף שבתחילה סגרה האריס את הפער מטראמפ בסקרים, בהמשך גם היא דעכה, ובבחירות עצמן היא הפסידה לטראמפ הן במניין האלקטורים (312-226) והן במספר המצביעים (טראמפ זכה ב-1.5% יותר).
כעת, בספר שבו היא משתפת את העולם בהרהוריה על קמפיין הבחירות ההוא מודה האריס כי ביידן, שהיה אז בן 81, כבר "נעשה עייף" בזמן הבחירות ונטה למעידות, שהדגישו לציבור את גילו וחסרונותיו. בספר, ששמו "107 ימים", כמספר הימים של הקמפיין הקצר שלה, ושמובאות ראשונות ממנו פורסמו היום במגזין "אטלנטיק", היא מזכירה כיצד כשביידן עוד היה במרוץ לכהונה שנייה ושאלות עלו בנוגע לגילו ולמצבו הבריאותי, היא ואנשים אחרים שסבבו אותו נהגו לומר לתקשורת "זו החלטה של ג'ו ושל ג'יל", כשהכוונה לרעיית הנשיא, הגברת הראשונה ג'יל ביידן: "כולנו אמרנו את זה, כמו מנטרה, כאילו הפנטו את כולנו. האם זה היה חסד או פזיזות? במבט לאחור, אני חושבת שזו הייתה פזיזות. הסיכונים פשוט היו גדולים מדי. זו לא הייתה בחירה שצריך היה להשאיר לאגו של אדם אחד, לשאיפה של אדם אחד. זו הייתה צריכה להיות יותר מהחלטה אישית".
4 צפייה בגלריה
האריס בנאום ההפסד שלה בנובמבר אשתקד. "אילו חשבתי שביידן לא כשיר, הייתי אומרת זאת, מתוך נאמנות למדינה"
(צילום: SAUL LOEB / AFP)
עם זאת, בספר מכחישה האריס את הטענות כי אנשי ביידן ניהלו קונספירציה כלשהי שבמסגרתה הסתירו את מצבו הבריאותי, אף שגם היא מודה כי היה ברור שיש לו בעיות הנובעות מגילו: "גם ביום הכי גרוע שלו הוא עדיין היה בקיא יותר, בעל שיקול דעת תקין יותר ועם הרבה יותר חמלה מאשר דונלד טראמפ ביומו הטוב ביותר", כותבת האריס, "אבל בגיל 81, ג'ו התייעף. זה השלב שבו הגיל שלו ניכר במעידותיו הפיזיות והמילוליות. אני לא חושבת שזה מפתיע שהפיאסקו של העימות קרה מיד אחרי שתי נסיעות רצופות (של ביידן) לאירופה וטיסה לחוף המערבי לגיוס כספים בהוליווד. אני לא מאמינה שזה היה חוסר יכולת". לדברי האריס, אילו הייתה חושבת אז שביידן אינו כשיר לתפקיד, היא הייתה אומרת זאת, מתוך נאמנות למדינה.
דבריה של האריס הם הפעם הראשונה שבה היא מותחת ביקורת פומבית על החלטת ביידן להתמודד שוב על הנשיאות. לשכתו של הנשיא לשעבר טרם הגיבה על דבריה.
4 צפייה בגלריה
ביידן ורעייתו ג'יל. "כולנו אמרנו 'זו החלטה שלהם'. במבט לאחור, זו פזיזות"
(צילום: AP /Evan Vucci)
בספר גם תוקפת האריס את אנשי צוותו של ביידן, שלדבריה לא תמכו בה במהלך כהונתה כסגניתו – ולעתים אף פעלו באופן אקטיבי להכשלתה. היא מאשימה אותם בסיקור הלא מחמיא שקיבלה בתקשורת, וטוענת שהם זרקו אותה מתחת לגלגלי האוטובוס. בין השאר היא מציינת את העובדה שמכיוון שביידן מינה אותה לאחראית מטעם הממשל על ניהול משבר המהגרים בגבול מקסיקו, היא זו שנשאה על כתפיה את האשמה בכל הקשור למדיניות פיקוח הגבולות שלו, מדיניות שטראמפ ניצל נגד שניהם בבחירות.
בספר מאשימה האריס כי צוותו של ביידן פעל למנוע כל מצב שבו היא תאפיל עליו: "כשהדיווחים היו לא הוגנים ולא מדויקים (לגבי האריס עצמה – ynet), נראה שהמעגל הקרוב של הנשיא בסדר עם זה. למעשה, נראה כאילו הם החליטו שצריך לחבוט בי עוד קצת". האריס כותבת שלא אחת נודע לה שצוותו של ביידן "מוסיף שמן למדורת הנרטיבים השליליים" שהקיפו אותה, כגון דיווחים על כאוס בלשכה שלה ועל תחלופה גבוהה של עובדים שם.
האריס מציינת בספר בין השאר את הנאום שנשאה במרץ אשתקד באלבמה, כשביידן עוד היה במרוץ, ובו קראה להפסקת אש מיידית בעזה ולהכנסת סיוע הומניטרי רב יותר לפלסטינים שם: "זה נעשה ויראלי, ובאגף המערבי של הבית הלבן לא היו מרוצים", היא כותבת. "נזפו בי – כך נראה – על כך שנשאתי אותו טוב מדי".
בספר טוענת האריס כי הניסיון להקטין אותה הקטין בסופו של דבר גם את ביידן עצמו, במיוחד בהתחשב בדאגות בנוגע לגילו. היא כותבת שהצלחה שלה הייתה נזקפת לכושר השיפוט הטוב של ביידן ומרגיעה את הציבור שאם משהו יקרה לנשיא היא תוכל להחליפו: "ההצלחה שלי הייתה חשובה להצלחה שלו", היא כותבת, "והצוות שלו לא הבין את זה".
ספרה של האריס יראה אור ב-23 בספטמבר.
