בחודשים האחרונים ישנה מגמה מדאיגה במשרד החוץ: מספר רב של דיפלומטים ותיקים ובעלי ניסיון מדיני רב, החליטו לפרוש טרם הגעתם לגיל פרישה. מדובר בדיפלומטים ששירתו רובם בתפקידי שגרירים, סמנכ"לים או מנהלי חטיבות.
בין אלו שפרשו או שהודיעו על פרישה ניתן למצוא את נאור גילאון, אחד מבכירי השגרירים של ישראל שכיהן בתפקידיו האחרונים כשגריר בהודו, הולנד ואיטליה וגם היה סמנכ"ל אירופה; אירית ליליאן, עד לאחרונה השגרירה בטורקיה, ואולי המומחית הכי גדולה במשרד החוץ ליחסים עם טורקיה ויוון; עקיבא תור, שבתפקידו האחרון היה שגריר ישראל בדרום קוריאה, וגם חיים וקסמן, דיפלומט בכיר מאוד שעד לפני שנתיים היה סמנכ"ל ארגונים בינ"ל במשרד וממלא מקום שגריר ישראל בצרפת.
מלבדם פרשו גם יהודה יעקב, מומחה לארה"ב ולשעבר הקונסול הכללי בבוסטון; גלית רונן, לשעבר השגרירה בארגנטינה ובשנים האחרונות בכירה בתכנון מדיני ומנהלת חמ"ל התקשורת שהקים השר סער; אייל פרופר, אחד המומחים הגדולים במשרד החוץ לסין ששירת במגוון תפקידים, ביניהם הקונסול הכללי בשנגחאי; ועוד.
כל אלה מצטרפים לעמנואל נחשון, סמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית, שפרש ביולי 2024 מטעמי מצפון ונחשב לאחד ממומחי ההסברה הכי טובים של מדינת ישראל.
מדובר במכה קשה לשירות החוץ הישראלי. טובי הדיפלומטים של ישראל הולכים הביתה בתקופה של מלחמה ושל שפל מדיני, ופרישתם היא אובדן של מאות שנות ניסיון דיפלומטי במצטבר ושל רשת ענפה של קשרים אישיים אותם יצרו הבכירים, שיורדת לטמיון בזמן כה קריטי למעמדה הבינלאומי של ישראל.
3 צפייה בגלריה
"התפקוד בעת המשבר ההסברתי סביב הרעב בעזה מוכיח שהעובדים לא מתאימים לתפקיד"
(צילום: AP Photo/Jehad Alshrafi)
"דווקא בתקופה בה מתרגש עלינו צונאמי מדיני והסברתי, אנו זקוקים לטובי הדיפלומטים כדי להתמודד עם האתגרים בזירה הבינלאומית", אמר ל-ynet דיפלומט בכיר ששקל לפרוש אך חזר בו. "גל הפרישה האחרון הוא אובדן שייקח זמן רב להתגבר עליו".
גורמים עימם שוחחנו ציינו שתי סיבות עיקריות לגל הפרישה. הראשונה: שורת מינויים שביצע שר החוץ גדעון סער מאז כניסתו לתפקיד, שלדברי חלק מהגורמים גרמו להרמת גבה. הם טענו כי למשרות של סמנכ"לים בכירים וראשי חטיבות מונו אנשים שלא מכירים את הזירה אליה יועדו, חלקם נבחרו על פני עשרות מועמדים ותיקים ובכירים מהם.
הסיבה השנייה: למרות שסער הביא למשרד החוץ 545 מיליון שקל להסברה, הכסף לא הועבר ליחידות המשרד אלא נשאר בלשכת המנכ"ל, במנותק מהבקשות והצרכים שהעלו העובדים. לטענת הגורמים, מעט מאוד מהכסף הגיע למשרד עצמו.
הביקורת על ועדת המינויים: "חותמת גומי של השר"
באותו אופן, לתפקידי מפתח באגף דיפלומטיה ציבורית האחראי על ההסברה, מונו סמנכ"ל וראש חטיבה חסרי כל ניסיון בתחום הדוברות או ההסברה. "הסברה זה מקצוע מורכב", אמר ל-ynet אחד מהדיפלומטים הבכירים ששימש בעבר בתפקיד. "רק שנים של ניסיון מעשי בתחום הדוברות בנציגויות בחו"ל מכינות אדם לתפקיד בכיר באגף. נתינת משרות אלו על ידי השר לראשי ועד העובדים כאתנן פוליטי זו בכיה לדורות".
לדבריו, "העובדה שאנשים אלו לא התראיינו לתקשורת הזרה בעת המשבר ההסברתי סביב הרעב בעזה, היא הראייה הטובה ביותר לחוסר ההתאמה של עובדים אלו לתפקיד".
כך לדוגמא, מי ששימשו כסמנכ"לים לנושא הסברה בעשורים האחרונים היו דיפלומטים עם ותק רב בתחום הדוברות והתקשורת: עמנואל נחשון, אביב שיראון, נועם כץ או יובל רותם, אשר מאוחר יותר אף מונה למנכ"ל משרד החוץ. כולם מילאו תפקידי דוברים בכירים טרם מונו לסמנכ"לי הסברה.
גורמים עימם שוחחנו מציינים כי בעבר ועדות המינויים בשירות החוץ היו מתנהלות על בסיס מקצועי, אך כיום "המינויים נסגרים מראש על ידי השר והמנכ"ל ומוכתבים לחברי הוועדה, המשמשים חותמת גומי בידי השר".
עוד ציינו אותם גורמים את היעדר ההערכה מצד השר לגורמי המקצוע במשרד. "השר סער חושב שהוא מומחה לכל דבר ועניין, הן בתחום ההסברה והן בתחום המדיני", אמר אחד הבכירים. "בפועל הוא לא. מספר חודשים כשר חוץ לא הופכים ח"כ מוכשר ככל שיהיה למדינאי. לגיטימי שהשר יקבע מדיניות, אך הזלזול בדרג המקצועי פוגע בסופו של דבר במעמדה של ישראל וביכולתה לנהוג בדרך דיפלומטית מתוחכמת בזירה מדינית מורכבת. עם האתגרים מבחוץ אנחנו יודעים להתמודד, אך עם הפוליטיזציה מבית קשה עד בלתי אפשרי להתמודד".
שגריר בכיר לשעבר ואחד הפורשים ברשימה הוסיף הסבר משלו להחלטה לפרוש: "מזה שנים ישנה אווירת נכאים במשרד החוץ. שורה של שרים שלא 'ספרו' או קידמו את המשרד, היעדר תקציבים, הסכמי שכר שלא קורים ועוד".
ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "לכל הגורמים ששמם אינו מופיע בכתבה ואשר מכפישים בעילום שם יש מכנה משותף אחד: הם לא נבחרו לתפקיד בו הם חשקו. עובדים שמוזכרים בכתבה כלל לא פרשו ואחרים פרשו כבר לפני שנים. באשר לעובדים שכן פרשו לאחרונה לגימלאות, משרד החוץ מוקיר ומודה להם על עבודתם וחלקם אף התמודד לאחרונה לתפקידים בשירות החוץ - אך לתפקידים אלו נבחרו עובדים אחרים.
"משרד החוץ ימשיך לדגול במצוינות ולבחור את הטובים ביותר לתפקידים בשורותיו. כמובן, שבניגוד גמור לאמור בכתבה, פעילות משרד החוץ רחבה ואינטנסיבית יותר מתמיד והתוספת התקציבית שהגיעה (532 מיליון שקלים) הוקצתה גם לאגפים המדיניים וחיזקה את פעילותם באופן משמעותי".
