ראש ממשלת קנדה מארק קרני סופג ביקורת חריפה לאחר שמינה את השר וחבר הפרלמנט לשעבר עומר אלגברה לחבר במועצה פדרלית חדשה לייעוץ בנושאי אנטישמיות - למרות התבטאויות שנויות המחלוקת על חמאס וארגוני טרור נוספים הפועלים נגד ישראל.
אלגברה צוטט בעבר אומר כי אינו מאמין שחמאס שואף לחיסולה של ישראל. בנוסף, הוא הביע הסתייגות מהגדרת ארגון "גדודי חללי אל-אקצא" כארגון טרור.
המינוי אושר בתקופה רגישה במיוחד, לאחר שקרני עצמו הודה לאחרונה כי "החוזה האזרחי של קנדה נכשל מול יהודי קנדה", על רקע העלייה החדה בתקריות אנטישמיות ברחבי המדינה מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
ביקורת נוספת הופנתה כלפי מינויו של עורך הדין אבניש ננדה כחבר נוסף במועצה, לאחר שייצג בעבר פעילים פרו-פלסטינים שהקימו מאהל מחאה באוניברסיטת אלברטה. על פי דיווחים, במהלך ההפגנות הוצגו במקום סיסמאות כגון "להפיץ את האינתיפאדה ברחבי העולם" ("Globalize the Intifada"), ביטוי שנתפס בעיני גורמים יהודיים רבים כהסתה לאלימות נגד יהודים וישראלים.
מנהיג האופוזיציה הקנדית, פייר פוליאב, תקף בחריפות את המינוי של אלגברה. לדבריו: "אני זוכר שמר אלגברה פעל מולי עוד לפני שנכנס לפוליטיקה כדי למנוע את הוצאת חיזבאללה אל מחוץ לחוק. לכן אינני בטוח שהוא האדם המתאים להוביל את המאבק באנטישמיות".
הביקורת מצטרפת לוויכוח ציבורי רחב בקנדה סביב התמודדות הממשלה עם העלייה באנטישמיות, היחס להפגנות פרו-פלסטיניות והאיזון בין חופש הביטוי לבין המאבק בהסתה ובקיצוניות.
סימני הירי בכניסה לאחד מבתי הכנסת בטורנטו. לפני כחודשיים
גורמים בקהילה היהודית הביעו חשש כי מינוי אישים בעלי רקע של התבטאויות שנויות במחלוקת בנוגע לארגונים הפועלים נגד ישראל עלול לפגוע באמון הציבור במועצה החדשה.
נתוני הממשלה בקנדה מראים כי מתוך 1,342 פשעי שנאה על רקע דתי שדווחו ב-2024, כמעט 70% כוונו נגד יהודים קנדים, אף שהיהודים מהווים כ-1% בלבד מאוכלוסיית המדינה.
קנדה, כמו מדינות מערביות רבות אחרות, חוותה עלייה חדה בתקריות אנטישמיות מאז מתקפת הטרור של מחבלי חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיה ברצועת עזה. קרני אמר כי האנטישמיות זינקה גם באירופה, באוסטרליה ובארצות הברית, אך טען כי המצב בקנדה מחייב תגובה ייחודית.
