הג'אר שדמאני ובני משפחתה חיכו שעות בחום ובאובך אחרי שחצו את מעבר הגבול לאפגניסטן, כשלצדם ערימת מזוודות ובתוכן כל זיכרונותיהם מחיים שלמים שהותירו מאחור באיראן. בת ה-19 ושלושת אחיה הם חלק מעשרות אלפי אפגנים שחצו רק בימים האחרונים את מעבר הגבול איסלאם קאלא, כשלפי האו"ם ושלטון הטליבאן באפגניסטן רובם הגדול גורש בכפייה.
שדמאני נולדה באיראן להורים שברחו מארצם מוכת המשברים והמלחמות כבר לפני 40 שנה, אבל הצעירה האפגנית אומרת שהאיראנים "מעולם לא קיבלו אותנו". כאשר המשטרה הגיעה לבית המשפחה בעיר שיראז והורתה להם לעזוב, לא הייתה להם ברירה. אפגניסטן, היא אומרת, זרה לה לחלוטין. "אין לנו שום דבר כאן".
13 צפייה בגלריה
אפגנים שגורשו מאיראן, בתוך משאית בדרך לנקודת הקליטה במעבר הגבול איסלאם קאלא
(צילום: Wakil Kohsar / AFP)
13 צפייה בגלריה
המגורשים האפגנים במעבר הגבול, שלשום. "רעבים, מותשים, מפחדים"
(צילום: Wakil Kohsar / AFP)
איראן, וכך גם פקיסטן, מארחות שתיהן מיליוני אפגנים שברחו מהעוני האדיר ומהמלחמות העקובות מדם שהתחוללו בארצם. ב-2023, שנתיים אחרי עלייתו המחודשת של הטליבאן לשלטון וסיומה של מלחמת האזרחים שם, יזמו שתי המדינות השכנות קמפיין להחזרת הפליטים הללו – אף שאפגניסטן שרויה גם כעת במשבר הומניטרי כבד.
בשנה האחרונה האיצו איראן ופקיסטן את המהלכים לגירוש האפגנים חזרה למולדתם, ולפי סוכנות הפליטים של האו"ם במחצית הראשונה של השנה גורשו משתיהן 1.2 מיליון אפגנים. היום (ב') עדכנה הסוכנות שמאיראן עומד מספר החוזרים על לפחות 691,049 – שכ-70% מהם גורשו בכפייה. המספרים רק גדלו בשבועות האחרונים, לקראת הדד-ליין שהציבו הרשויות האיראניות, ולפיו כל האפגנים השוהים במדינה באופן לא-חוקי נדרשים לעזוב עד 6 ביולי. באפריל השנה ציינו הרשויות שמדובר ב-2.5 מיליון מתוך 6 מיליון אפגנים השוהים ברפובליקה האיסלאמית.
במהלך המלחמה עם ישראל גירוש האפגנים מאיראן לא רק שלא פסק, אלא אף הואץ – כשלפי הנתונים החדשים שפרסם היום האו"ם, בחודש יוני עזבו את הרפובליקה האיסלאמית 230,000 אפגנים. השיא נרשם בשבוע שעבר, אז בממוצע עזבו כ-30,000 איש מדי יום. בסוכנות הידיעות הצרפתית AFP ציינו כי משיחות שערכו עם כתריסר פליטים שעזבו את איראן, איש מהם לא אמר כי הגירוש נבע ישירות בגלל המלחמה בת 12 הימים, אבל ההערכות הן שהעימות רק הגביר את הלחץ לכך מצד השלטונות.
בסוכנות הידיעות AP ציינו בהקשר זה כי באיראן נשמעו לאחרונה טענות שחלק מהפליטים האפגנים שימשו כמרגלים עבור ישראל. ב"איראן אינטרנשיונל", ערוץ המשדר בפרסית מלונדון ומזוהה עם מתנגדי משטר האייתוללות, דיווחו גם כן כי חלק מאלו שנעצרו בגל המעצרים שבו פתח המשטר מאז הפסקת האש עם ישראל הינם אזרחים אפגנים – שהואשמו בשיתוף פעולה עם המוסד. התקשורת האיראנית אף פרסמה תיעוד של שני אפגנים שמודים בקשרים לכאורה עם ישראל, אם כי ייתכן מאוד שמדובר בהודאה בכפייה.
יש באיראן מי שמתנגד לניסיונות לצייר את האפגנים כ"משתפי פעולה". ראסול מוסאווי, דיפלומט איראני בכיר לשעבר, פרסם טור דעה בתקשורת המקומית שבו הגן על אותם מהגרים ופליטים וקרא שלא לראות בהם איום ביטחוני. "כמי שהיה מעורב רבות במתרחש באפגניסטן ומכיר אפגנים רבים באופן אישי, אני יכול לומר בביטחון שהשנאה שלהם למרגלים הישראלים ולאויביהם של איראן ושל המוסלמים אינה פחותה משלנו, אם לא יותר", הוא כתב בטור שתורגם על ידי "איראן אינטרנשיונל".
הגירוש לאפגניסטן נעשה כאמור חרף המשבר ההומניטרי הכבד במדינה, שבה כמחצית מהאוכלוסייה מסתמכת כיום על סיוע בינלאומי. הסיוע הזה רק הצטמצם בשנים האחרונות, בעקבות הגבלות על פעילות ארגוני הסיוע מצד הטליבאן וקיצוצים בתקציב של הארגונים מצד ממשלות בעולם. "משפחות אפגניות נעקרות פעם נוספת, ומגיעות עם רכוש מועט, מותשות, רעבות ומפחדות ממה שממתין להן במדינה שבה כף הרגל של רבים כלל לא דרכה", אמר ערפאת ג'מאל, שליח האו"ם לענייני פליטים בקאבול.
13 צפייה בגלריה
חמושי הטליבאן במעבר הגבול עם איראן. "תחזרו, תחיו באווירת שלום"
(צילום: Wakil Kohsar / AFP)
13 צפייה בגלריה
חצי מהאוכלוסייה מובטלת. בתור במרכז סיוע של האו"ם בעיר הראת, שלשום
(צילום: Wakil Kohsar / AFP)
הוא ציין כי נשים וילדות שגורשו חוששות מאוד מחיי הדיכוי והכפייה הדתית שצפויים להן תחת שלטון הטליבאן, שהפר את הבטחתו אחרי עלייתו לשלטון ב-2021 לשמור על זכויותיהן של נשים והטיל הגבלות אדירות על חופש התנועה שלהן ועל יכולתן לעבוד או לרכוש השכלה. גם שדמאני בת ה-19 חוששת מאוד מהחיים כעת תחת שלטון הטליבאן, שלא מאפשר לנשים ללמוד בתיכונים ובאוניברסיטאות, אם כי היא מציינת שגם באיראן היו אוניברסיטאות שלא קיבלו אותה. "אני ממש אוהבת ללמוד, רציתי להמשיך – אבל באפגניסטן אני לא חושבת שאני יכולה".
יאדוללה עליזאדה, אפגני נוסף שגורש מאיראן, סיפר ל-AFP כי עבד באיראן כפועל בעבודות מזדמנות וכי נעצר במהלך עבודתו. הוא הועבר למחנה מעצר ומשם גורש למולדתו – כשבאיראן נותרו בני משפחתו. כעת הוא יושן על חתיכת קרטון במעבר הגבול, ומחכה להם: "שלושת ילדיי נשארו שם, הם כולם חולים עכשיו ולא יודעים איך להגיע לפה". יאדוללה מקווה למצוא עבודה במחוז שבו נולד, דאיקונדי, אבל סיכוייו למצוא עבודה במדינה מוכת האבטלה והעוני אינם גבוהים.
שלשום ביקר במעבר הגבול סגן ראש ממשלת הטליבאן עבדול סאלאם חנפי, וצעד בין המוני המגורשים כשהוא מוקף במאבטחים חמושים. הוא הצהיר כי יפעל להבטיח שהגירוש של המהגרים מאיראן לא יביא לפגיעה בזכויותיו של איש מהם, וכי נכסים שנתפסו על ידי שלטונות איראן או ננטשו ונשארו מאחור יוחזרו לבעליהם. למרות המשבר ההומניטרי במדינה, הטליבאן קרא להמוני הפליטים שברחו ממנה מאז עלייתו לשלטון לחזור לארצם. "אף אחד לא יפגע בכם", הבטיח מוקדם יותר החודש ראש הממשלה של הטליבאן מוחמד חסן אחונד. "חזרו לארץ אבותיכם ותוכלו לחיות באווירה של שלום".
