בצה"ל מתעקשים שאין רעב ברצועת עזה, וכי "קמפיין ההרעבה השקרי" הוא יוזמה תודעתית של חמאס שאינה מתארת את המציאות בשטח. אף על פי כן, פרסמו השבוע יותר מ-20 מדינות - רובן ידידותיות לישראל כמו בריטניה, צרפת, קנדה ואוסטרליה - הודעה משותפת שבה הצהירו כי הן מגנות את "ההרג הבלתי אנושי של אזרחים שמנסים להשיג מזון ואת הזרמת הסיוע בטפטוף" על ידי ישראל.
מדינות אלה קוראות לסיום מיידי של המלחמה שמנהלת ישראל בעזה, אבל מה שחמור אפילו יותר מהדה-לגיטימציה לזכותנו להגן על עצמנו הם הצילומים, קטעי הווידאו ועדויות של רופאים ועיתונאים מערביים שנמצאים בעזה - המוכיחים שיש ילדים ותינוקות שמתים מרעב ברצועה במספרים בלתי נסבלים.
6 צפייה בגלריה
המוני פלסטינים נושאים סיוע הומניטרי בצפון הרצועה, השבוע
(צילום: REUTERS/Dawoud Abu Alkas )
על פי משרד הבריאות העזתי, שכפוף לחמאס, במהלך השבועיים הראשונים של חודש יוני אושפזו 1,648 ילדים במצב של תת-תזונה חריף, ומתחילת השנה אושפזו כ-19 אלף ילדים מאותה סיבה. גם אם המספרים האלה מוגזמים ביותר ונועדו לשמש את תעמולת חמאס, וגם אם רק מחצית ממספר הילדים האלה רעבים, זו עדיין בעיה מוסרית שכיהודים איננו יכולים לחיות איתה - והיא כבר הפכה לקטסטרופה החמורה ביותר שקרתה לנו מבחינת מעמדנו בזירה הבינלאומית מאז טבח 7 באוקטובר 2023.
לא רק שמדינת ישראל מאבדת את הלגיטימציה הבינלאומית שיש לצה"ל לפעול ברצועה כדי להגן על ביטחונם של תושביה, אלא היא הפכה למדינה מצורעת בדעת הקהל העולמית, והחיילים שנלחמים להגנתה נרדפים כפושעי מלחמה. כל זאת, מפני שהתוכנית למניעת ביזת המזון והסיוע ההומניטרי על ידי חמאס נותנת כעת תוקף עובדתי ל"קמפיין ההרעבה", שהיה שקרי כשחמאס החל בו - ועכשיו הוא מציאות איומה מוסרית והסברתית מנקודת ראות ישראלית.
כך נכשלה הקרן ההומניטרית
הקרן ההומניטרית לעזה (GHF) היא מיזם של כמה קצינים בכירים במילואים ששירתו בפיקוד דרום, וכעת הם אנשי עסקים שנזעקו לנוכח העובדה שחמאס בוזז את הסיוע הנכנס לעזה, מוכר אותו בשוק וכך מממן גיוס של לוחמים חדשים לשורותיו במקום אלה שצה"ל הורג. ארגון הטרור מממן גם פעולות אחרות, שבין השאר מאפשרות לו להחזיק בחטופים ולנהל משא ומתן ממושך כדי להתיש את ישראל.
ירי במתחם חלוקת מזון ברפיח, לפני כשבוע
התוכנית אושרה על ידי שר הביטחון ישראל כ"ץ, וקיבלה את ברכת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. על כך תעיד העובדה שהקרן ההומניטרית רשומה כעמותה ללא מטרות רווח במדינת דלאוור בארה"ב, ומנהל אותה איש העסקים האמריקני ג'וני מור, אוונגליסט אדוק שהיה בכיר בקמפיין הבחירות של טראמפ. הקרן הזאת שכרה חברת אבטחה לא ידועה ממדינת וויומינג כדי לאבטח את חלוקת המזון באמצעות מאבטחים יוצאי הצבא האמריקני.
צה"ל הקים את מרכזי החלוקה, ועל פי התוכנית הקרן מחלקת חבילות מזון יבש שמשקל כל אחת מהן הוא 19 ק"ג, והיא אמורה להספיק למשפחה של חמש נפשות לשלוש ארוחות ביום למשך חמישה ימים. ב-22 הימים מאז שהחלה לפעול, חילקה הקרן לעזה 31 מיליון ארוחות כאלו במיליוני חבילות שהגיעו לידי העזתים, כך לפי נתוני הקרן, אבל מה שקרה בפועל בשטח השיג תוצאות הפוכות מכפי שקיוו מקימיה ומדינת ישראל, שמממנת מכספי משלם המיסים את רוב התקציב שלה, וחיילי צה"ל מאבטחים את מרכזי החלוקה מבחוץ בעוד המאבטחים האמריקנים אמורים לשמור על הסדר מבפנים.
התכנון, כאמור, היה מלא כוונות טובות - אבל המציאות היא שמאות בני אדם נהרגו כשניסו לקבל מזון במרכזי החלוקה. חלקם נהרגו ב"ירי הרחקה" שביצעו חיילי צה"ל, עשרות אחרים נדרסו על ידי ההמון, והמאבטחים האמריקנים אינם מצליחים לבצע חלוקה מסודרת. במקום זאת, מה שמתקיים בשטח הוא "חטוף כפי יכולתך" על ידי החזקים. העזתים החלשים, החולים, ילדים ונשים חוזרים ממרכזי החלוקה בידיים ריקות - ורואים בעיניים כלות איך סוחרים ממולחים מציגים את המזון שנשדד ממרכזי החלוקה למכירה בבאסטות עמוסות כל טוב, במחירים מופקעים בשווקים של עזה או בדיר אל-בלח.
תיעוד ביזת משאית סיוע על ידי חמאס, השבוע
(צילום: דובר צה"ל בערבית)
6 צפייה בגלריה
צעירים נושאים את הסיוע ההומניטרי. לא כל העזתים מסוגלים להניח את ידיהם על האספקה
(צילום: REUTERS/Dawoud Abu Alkas )
דוברי מתאם הפעולות בשטחים וצה"ל מנסים כל העת להוכיח באמצעות מספרים וסטטיסטיקות שאין שום סיבה שיהיה רעב בעזה. לעיתים הם רומזים שהתמונות, שמוצאות את דרכן לאמצעי התקשורת הבינלאומית, הן של ילדים רעבים מתימן ולא מעזה. הטענות האלו הן עלבון לאינטליגנציה, בעיקר מפני שעדויות של רופאים, ואפילו של חיילי צה"ל שדיברו עם עיתונאים ישראלים, מעידים שילדים פלסטינים מתים מרעב בעזה - ושהם יורים אש חיה לעבר פלסטינים שבאים למרכזי חלוקת המזון מתוך הגנה עצמית.
"צונאמי אנושי" שדוהר ודורס את כל מי שעומד בדרכו
ממה נובע המצב הזה? ראשית, מכך שכמויות המזון שמספקת הקרן ההומניטרית לעזה פשוט אינן מספיקות, ובוודאי שאינן מספקות את כל אבות המזון, כולל חלבונים מן החי, למאות אלפי העזתים שנסמכים עליהן; אבל הסיבה העיקרית היא המספר הקטן של נקודות חלוקת המזון מטעם הקרן, ומיקומן הרחק ממרכזי האוכלוסין.
הקרן, שהחלה לפעול לפני כחודשיים, הקימה מרכזי חלוקה בדרום הרצועה: ארבעה בין חאן יונס לרפיח ואחד מדרום לציר נצרים. מרכזי החלוקה האלו, שמוקפים גדרות, מרוחקים מהמקומות שבהם מרוכזת כעת רוב אוכלוסיית עזה המונה כ-2.1 מיליון נפשות. האוכלוסייה הזאת מרוכזת בכ-25% משטח הרצועה הסמוכים לשפת הים באזור העיר עזה, במחנות המרכז (בעיקר דיר אל-בלח) ובאזור המוואסי שממערב לרפיח.
כדי להגיע למרכזי החלוקה, העזתים צריכים ללכת ברגל או לנסוע בעגלות רתומות לחמורים וסוסים או באופנועים, מרחק קילומטרים רבים. אסור להם להגיע ברכב למרכזי החלוקה כדי למנוע סכנה של מכוניות נפץ מחיילי צה"ל והמאבטחים האמריקנים, וגם כדי למנוע ביזה סיטונית של הסיוע על ידי חמאס וסוחרים, ששכרו את שירותיהן של חמולות חמושות, שבוזזות עבורם את מרכזי החלוקה. לרוב העזתים אין אפילו עגלה או אופנוע, והם נאלצים ללכת ברגל אל מרכזי החלוקה.
תיעוד הסיוע ההומניטרי שמיועד לרצועה
(צילום: דוברות מתפ"ש )
מאחר שהעזתים לעולם לא יודעים מתי מגיעות משאיות הסיוע אל מרכזי החלוקה, הם נוהרים לשם באלפיהם עוד בשעות הלילה כדי להקדים ולהיות במקום לפני שהמשאיות מגיעות. כשאנשי הקרן וחיילי צה"ל מאפשרים להם להגיע, הם מסתערים, פשוטו כמשמעו, על מרכזי החלוקה, נוטלים מכל הבא ליד ולעיתים אף שופכים את תוכנן של חבילות המזון לשקים כדי שיהיה להם קל יותר בדרך חזרה, והם משתדלים להימלט עם שללם בידם.
אבל במהומה הזאת כל דאלים גבר, וההמונים שמנסים להקדים ולהגיע לפני שהחלוקה מתחילה יוצרים "נחשולי המון" עצומים שנעים בנתיבים צרים, כשאנשים רומסים זה את זה, והמצב יוצא משליטה. כתוצאה מכך, קורה שאלפי בני אדם שנעים בשביל הלא נכון מתקרבים לחיילי צה"ל, שמאבטחים ממרחק קילומטר את מרכז הסיוע.
החיילים שמרגישים שמסכנים אותם, גם אם הם יושבים בתוך טנק, יורים לעבר ההמון - וכך יש הרוגים. גם במקרה זה משרד הבריאות הפלסטיני מגזים במספרים, אבל בצה"ל מודים שיש הרוגים ופצועים רבים כתוצאה מ"הצונאמי האנושי" הזה, שדוהר ודורס את כל הבא בדרכו, ללא שליטה וללא יכולת הכוונה. הנחשולים האנושיים האלה נוצרים בעיקר מפני שההמונים צריכים לבוא אל המזון, ולא המזון מגיע אליהם.
6 צפייה בגלריה
כוחות צה"ל בחאן יונס. חיילים מרגישים סכנה במרכזי החלוקה, ויורים לעבר ההמון
(צילום: דובר צה"ל)
הרעיון היה למקם את מרכזי החלוקה במקום סטרילי כדי שחמאס לא יוכל לבזוז אותם, ושכל עזתי יקבל חבילת מזון משלו. המטרה הראשונה אכן הושגה, וחמאס באמת לא מצליח לבזוז את המזון ממרכזי החלוקה - אבל גם לא כל העזתים מצליחים לקבל את המזון. אלה שהם בעלי ניידות מוגבלת, או שהם פשוט חלשים פיזית כמו ילדים, נשים וזקנים, שאין בכוחם ללכת את הקילומטרים הרבים עם 19 ק"ג על הגב, ואין בכוחם להיאבק בצעירים המופעלים על ידי הסוחרים שחוטפים מידיהם את חבילות המזון, שחלקן גם נשפך תוך כדי מאבק על הקרקע - אינם מקבלים מזון ונשארים רעבים. זאת, על אף שעל דוכני הסוחרים ששדדו את המזון מצטייר שפע, במחירים שידם של רוב העזתים אינה משגת לשלם.
חלק מהסוחרים מוכרים את חבילות המזון במרחק של כמה מאות מטרים ממרכזי החלוקה לאלו שלא הצליחו במאבק. המאבטחים של הקרן וחיילי צה"ל ניצבים חסרי אונים מול הכאוס הזה, ולעיתים קרובות החיילים נאלצים לירות כדי להגן על עצמם מפני נחשול של אלפים שמסתער לעברם. גם המאבטחים משתמשים בגז פלפל, שמשאיר עזתים רבים, בעיקר חולים, ללא נשימה.
ההחלטה האומללה של הקבינט
מה שאפילו החמיר את המצב הקטסטרופלי הזה היא העובדה ש-11 שבועות לפני שהקרן התחילה את פעילותה בארבעה מרכזי חלוקה שונים, מדינת ישראל בהחלטת קבינט מנעה כניסה של כל סיוע הומניטרי לעזה. כתוצאה מכך הידלדלו מאגרי המזון שהיו בעזה לארגוני הסיוע הבינלאומיים, ובעיקר לאו"ם, וכעת מה שנכנס לרצועה אינו מספיק. ישראל אומנם מתירה גם לארגונים הומניטריים בינלאומיים, כמו גם ארגונים של האו"ם שפועלים בעזה, להכניס סיוע למרכזי החלוקה שלהם - אבל גם זה אינו מספיק כרגע, ולא מגיע לידי החלשים והחולים אלא מתחלק בין חמאס לסוחרים.
מה שמרגיז הוא שהכתובת הייתה על הקיר. ארגון הגג של גופי הסיוע בעזה פרסם במאי השנה, ימים ספורים לפני שהקרן ההומניטרית החלה לפעול, הודעה שבה כתב בין השאר: "בעלי תפקידים ישראלים ניסו להשבית את מערכת חלוקת הסיוע הקיימת שמפעילים האו"ם והארגונים השותפים לו, ולקבל את הסכמתנו להגיש סיוע דרך מרכזים לוגיסטיים ישראליים. לפי התוכנית שהוצגה בפנינו, חלקים גדולים של עזה, ובהם האנשים הניידים פחות והיותר פגיעים וחלשים, יישארו בלי אספקה - כך שהיא נוגדת את העקרונות ההומניטריים הבסיסיים. התוכנית מסוכנת משום שהיא שולחת אזרחים לאזורים צבאיים כדי לקבל מנות מזון, ובכך היא מסכנת חיי אדם".
התחזית הזאת, שבישראל פטרו אותה במשיכת כתף מזלזלת, התממשה במלואה. נחשולי ה"צונאמי האנושי" שועטים יום-יום לעבר מרכזי החלוקה מפני שיש מעט מדי מהם, או מפני שהם מרוחקים מריכוזי התושבים. לאו"ם, לשם השוואה, יש 400 נקודות חלוקת סיוע ומזון ברחבי הרצועה, בלב מרכזי האוכלוסין, ושם מחלקים את המזון, בעיקר תמ"ל (תחליפי מזון לתינוקות), על פי רישומים ותעודות של המחזיקים בהם, ובתורים מסודרים פחות או יותר של כמה עשרות בני אדם בכל תור - ולא המון שמסתער ודורס את כל מה שעומד בדרכו.
הרעיון שנועד למנוע ביזת סיוע על ידי חמאס אִפשר לארגון הטרור לבצע פיגוע תודעתי אסטרטגי במדינת ישראל, והוא מגביר במודע את ההסתערויות על נקודות החלוקה של הקרן ואת מספר המשתפים בהן. כך, בעקבות החלטת קבינט אומללה ובאישור שר הביטחון וראש הממשלה, ישראל חוטפת פעמיים - היא גם מואשמת בהרעבת תושבי עזה (וההוכחות לכך שיש רעב הן רבות), וגם חיילי צה"ל נאלצים לירות באנשים חפים מפשע רק כדי שהאלפים הנעים לעברם לא ידרסו אותם, ושחמאס לא יוכל בחסותם להצמיד מטען לטנק. ככה זה כשאנשים שאינם מבינים בביטחון מקבלים החלטות, ואנשים שאינם מקצועיים מבצעים אותן בשלומיאליות.
את הקטסטרופה הזאת צריך להפסיק, בין אם תהיה עסקת חטופים ובין אם לאו. צריך לחזור ולתת לאו"ם ולארגונים הבינלאומיים לחלק את הסיוע, גם אם חמאס יגזור פה ושם קופון, או לחילופין למצוא דרך לפזר עוד עשרות מרכזי חלוקה של סיוע הומניטרי ברצועה, שיופעלו על ידי הקרן, ורק נתיבי ההגעה של משאיות הסיוע אליהם יאובטחו על ידי צה"ל. מה שבטוח, כמו שזה עובד כרגע זה לא יכול להימשך.
ועוד מילה לגבי "העיר ההומניטרית" שראש הממשלה והקבינט רוצים להקים כתחנה בדרך ל"הגירה מרצון" מעזה: מה שיקרה שם הוא שחיילי צה"ל יצטרכו לעמוד בסיכונים גדולים פי כמה, ומדינת ישראל תצטרך לבזבז מיליארדים כדי לדאוג למגורים, לתברואה, למים ולמזון של מאות אלפי עזתים למשך תקופה בלתי ידועה.
