מאיפה הכסף? בתחקיר מפורט של ה"ניו יורק טיימס" נחשף הלילה (בין שבת לראשון) כי גורמים ישראלים, בהם מילואימניקים ואנשי עסקים, היו אלה שהעלו לראשונה את הרעיון שלפיו חברות אזרחיות יהיו אחראיות על חלוקת הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה, במטרה לעקוף את האו"ם ה"אנטי-ישראלי". קציני המילואים שהובילו את הרעיון שירתו ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים תחת פיקודו של ראש המטה, תא"ל רומן גופמן - שלימים יועלה בדרגה וימונה למזכיר הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הכותרת
מה באמת קורה בעזה? כך זה נראה במדינות ערב
21:52
ב"טיימס" ציינו כי לאורך המלחמה ברצועת עזה, סוכנויות האו"ם וארגונים בין-לאומיים - בעלי ניסיון בתחום הסיוע - פיקחו על חלוקת המזון בשטח הרצועה. כעת, כתבו, ישראל עומדת להעביר אחריות זו לידי ארגונים פרטיים שהוקמו רק לאחרונה, שלהם היסטוריה "מעורפלת" ומקורות פיננסיים עלומים, הכול במסגרת תוכנית שנויה במחלוקת שבאו"ם מחשיבים כ"מסוכנת". הדיווח הנרחב של העיתון האמריקני מגולל את סיפור הקמתה של קרן הסיוע ההומניטרי לעזה.
לפי הדיווח, תומכי התוכנית החדשה מתארים אותה כ"יוזמה עצמאית וניטרלית המנוהלת בעיקר על-ידי קבלנים אמריקנים". חברת האבטחה האמריקנית שתהיה אחראית על ההפעלה בשטח נמצאת תחת ניהולו של פיליפ פ. ריילי, קצין בכיר לשעבר ב-CIA, שאימן בשנות ה-80 את מחתרות ה"קונטראס" שנלחמו בממשלה המרקסיסטית בניקרגואה, ושמאוחר יותר היה לאחד מבכירי סוכנות הביון באפגניסטן.
אחרי פרישתו מהשירות הממשלתי של ארצות הברית עבד ריילי כיועץ וכמומחה אבטחה ב"אורביס", שאליה פנו חברי קבוצת קציני המילואים והחלה לבדוק את האפשרות להקים פרויקטים בעזה, ושהייתה מיועדת להיות אחראית על חלוקת הסיוע ברצועה בזמן הפסקת האש עם חמאס. קרן הסיוע האמריקנית עצמה, ה-GHF, מנוהלת על-ידי ג'ייק ווד - לוחם לשעבר בחיל הנחתים האמריקני. אתמול, נזכיר, דווח כי תוכנית הסיוע נתקלת בעיכובים של הרגע האחרון, וכי על אף שהייתה אמורה להיכנס כבר לפעולה - היא תחל לעבוד ככל הנראה רק מחר.
"פורום מקווה ישראל", והסלידה מהאו"ם
כך או כך, ב"טיימס" מדווחים הלילה כי פרויקט הסיוע שעליו הכריז השליח המיוחד של נשיא ארצות הברית, סטיב וויטקוף, ואשר הוצג לכל העולם כפרויקט אמריקני פרטי ומבודל מישראל - הוא למעשה יוזמה ישראלית. לפי הדיווח, היוזמה הועלתה לראשונה על-ידי גורמים ישראלים כבר בשבועות הראשונים של המלחמה, והוא מתבסס על דבריהם של גורמים ישראלים, גורמים המעורבים ביוזמה עצמה וגורמים נוספים "המעורים בפרטי התכנון שלה".
10 צפייה בגלריה
שם התכנסו חברי הפורום. בית הספר מקווה ישראל
(צילום: editorial credit RnDmS, shutterstock.com)
כמו כן, ה"טיימס" חשף כי קווי המתאר הכלליים של התוכנית נידונו לראשונה כבר בסוף 2023, שבועות ספורים לאחר שחמאס פתח במתקפת הפתע הרצחנית שלו ב-7 באוקטובר. הפרטים נידונו בפגישות פרטיות של גורמים, קציני צבא ואנשי עסקים בעלי "דעות דומות" וקשרים הדוקים לממשלת ישראל.
ב"טיימס" כתבו גם כי אותה קבוצה של גורמים, קצינים ואנשי עסקים כינתה את עצמה "פורום מקווה ישראל", על שם המקום בו התכנסה בדצמבר 2023. מובילי הפורום החלו לגבש בהדרגה את הרעיון של השכרת קבלנים פרטיים לטובת חלוקת המזון והסיוע ברצועה - תוך עקיפת האו"ם. לאורך השנה שעברה, לפי ה"טיימס", השיגו מובילי הפורום תמיכה בקרב הדרג המדיני והצבאי בישראל, והחלו לקדם את יוזמתם בקרב קבלנים זרים, ובעיקר בקרב סוכן ה-CIA לשעבר ריילי.
התוכנית של "פורום מקווה ישראל", נכתב, נועדה לערער את שליטת חמאס בעזה, למנוע ממזון להגיע לידי ארגון הטרור או לשוק השחור ברצועה, וכן לעקוף את האו"ם, שגורמים בישראל רואים בו כ"גוף אנטי ישראלי שאי-אפשר לסמוך עליו". עוד טענו הגורמים כי התוכנית שמה לה למטרה להעביר את חלוקת המזון מאזורים "כאוטיים וחסרי חוק" לאזורים שנמצאים בשליטת צה"ל.
באו"ם התנגדו בנחרצות לתוכנית, בטענה שזו "תגביל את הסיוע במזון לחלקים מצומצמים של הרצועה". גורמים בארגון הזהירו כי היא "עלולה לסכן אזרחים על-ידי אילוצם ללכת קילומטרים, דרך קווי צה"ל, כדי להגיע למזון", וכי "המערכת עלולה לאפשר לישראל לעקור אזרחים פלסטינים מצפון הרצועה, שכן אתרי החלוקה הראשוניים יהיו רק בדרומה".
ווד, מנהל ה-GHF, ציין כי במסגרת התוכנית חברת האבטחה של ריילי, Safe Reach Solutions, וכן חברות אבטחה אחרות ינהלו בתחילה ארבעה אתרי חלוקת סיוע בדרום הרצועה. לפי ווד, הקרן האמריקנית תממן את התוכנית, שתחליף בהדרגה את מערכת חלוקת המזון של האו"ם. "המערכת אינה מושלמת", הדגיש, אך הוסיף כי "המציאות היא שכל מזון שנכנס לעזה היום הוא יותר מזון ממה שנכנס לעזה אתמול".
עוד אמר ווד כי הקרן שלו "קיבלה את האוטונומיה הדרושה לפעול באופן עצמאי", וטען וכי "אין לה מימון מישראל". הוא אמר גם כי "הפעיל לחץ" לבניית אתרי חלוקה חדשים בצפון הרצועה, והבהיר כי "לא אשתתף בשום תוכנית, או בשום תפקיד, אם תהיה הרחבה של התוכנית של צה"ל או של הממשלה הישראלית לעקירת אנשים בכוח ברצועה".
איש עסקים אמריקני-ישראלי, יזם הייטק ובן של אלוף במיל'
לפי הדיווח, היוזמה להקמת פרויקט הסיוע החלה אחרי שמאות אלפי ישראלים התגייסו למילואים בעקבות הטבח ב-7 באוקטובר, ש"רבים מהם הגיעו לעמדות השפעה", כך לפי ה"טיימס". בדיווח נכתב כי הגיוס יצר קבוצה של מילואימניקים "עם רגל אחת בצבא ורגל שנייה בחיים האזרחיים, מה שטשטש את הגבול בין שני העולמות". עוד נכתב כי "הדבר הזה יצר קשרים ושיחות בלתי צפויים בין מספר גורמים - קצינים בקבע, קציני מילואים ואנשי עסקים". אותם גורמים, שתוארו כ"בעלי דעות דומות", שאפו "לגבש אסטרטגיה לגבי עתיד עזה".
לפי הגורמים ששוחחו עם ה"טיימס", הקבוצה ששאפה להשפיע על עתיד הרצועה כללה את יותם הכהן, יועץ אסטרטגי שהצטרף למתאם הפעולות בשטחים (מתפ"ש) - ובנו של אלוף (במיל') גרשון הכהן, לשעבר מפקד הגיס המטכ"לי; לירן טנקמן, יזם ומשקיע טכנולוגי שהצטרף למתפ"ש ותואר כ"בעל קשרים טובים"; ומייקל אייזנברג, אחד ממשקיעי ההון סיכון הבולטים בישראל. לפי הדיווח, הכהן הפך תוך זמן קצר לעוזרו של תת-אלוף רומן גופמן, באותם ימים מפקד בכיר במתפ"ש שבהמשך יקודם לדרגת אלוף - ויהיה למזכירו הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ביזת סיוע ברצועה
שני מקורות אמרו ל"טיימס" כי בדצמבר 2023 הכהן, טנקמן ואייזנברג הובילו סדנת חשיבה עם גורמים אזרחיים "רשמיים או בעלי השפעה" בבית הספר ההיסטורי "מקווה ישראל" הסמוך לתל אביב. אותו פורום, נכתב, ייפגש מאוחר יותר במקומות אחרים, כולל בביתו של אייזנברג בירושלים. במענה לפניית ה"טיימס", אישר יזם ההון-סיכון כי היה נוכח בפגישות האלה, אך ציין כי "כל כך הרבה אנשים היו מעורבים בפגישות, גם מישראל וגם מארה"ב, עד שקשה לדעת בדיוק איפה זה התחיל".
המאמר בכתב העת של צה"ל - והתודה לגופמן
גורמים המעורים בפרטי פגישות הפורום אמרו ל"טיימס" כי "הקבוצה דנה בשאלה עד כמה יהיה קשה להביס את חמאס באמצעות כוח צבאי בלבד, ולכן חיפשה דרכים "לערער את השליטת האזרחית של חמאס ברצועה, בין היתר באמצעות סוגיית הסיוע". בפורום קידמו את התפיסה של חלוקת הסיוע מ"כיסי שטח" שנכבשו על-ידי צה"ל, ובכך נמצאים מחוץ לתחום ההשפעה של חמאס.
חברי הפורום רצו על-פי הדיווח לעקוף את האו"ם, אך לא היו מעוניינים שישראל תיקח על עצמה את האחריות לדאוג ליותר משני מיליון תושבי הרצועה. ה"רעיון" של שימוש בקבלנים אזרחיים פרטיים, כך אמרו הגורמים, תפס תאוצה עם הזמן.
ב"טיימס" ציינו גם מאמר שפרסם הכהן בחודש יוני האחרון - בכתב עת של מרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית, המקושר לצה"ל - שבו פירט את תפיסתו לגבי חלוקת הסיוע ההומניטרי ברצועה - שתואמת להפליא את התוכנית החדשה של צה"ל, משרד הביטחון, המתפ"ש והחברה הפרטית האמריקנית שתיכנס לפעולה בימים הקרובים.
"כדי לעמוד במטרות המלחמה לאורך זמן ישראל צריכה לפתח כלים שימשכו את השטיח תחת תנועת חמאס ולא רק יפרקו (זמנית) את ממשל חמאס", כתב הכהן במאמר. "משיכת השטיח תימצא ברגע שבו ישראל תתחיל לפעול ישירות למול האוכלוסייה, תנהל בעצמה את חלוקת הסיוע ותתחיל לקחת אחריות על בניית ה'יום שאחרי' - לא כמהלך מדיני אלא כמציאות בשטח שהולכת ומתהווה".
עוד כתב הכהן כי "מאחר שישראל הפריטה את יכולתה למנוע משבר הומניטרי לידי הארגונים הבין-לאומיים, היא הייתה נתונה לחסדיהם, כלומר לשליטתה של חמאס בחלוקת הסיוע". עוד הוא כתב כי "יש להפעיל חברות קבלן שאינן ישראליות (בתחומי האבטחה, הסיוע והשירותים) למגוון צרכים", וציין כי המאמר נכתב כששירת במתפ"ש כעוזרו של גופמן. בסוף המאמר הודה הכהן ליזם הטכנולוגיה לירן טנקמן ופורום "מקווה ישראל" על עזרתם.
"המדינה הזרה" שהתחייבה לתרום 100 מיליון דולר
כמה גורמים המעורים בפרטי הפגישות אמרו ל"טיימס" כי גורמים ישראלים, כולל הכהן וטנקמן, החלו להיפגש עם ריילי ו"לקדם אותו" בקרב ההנהגה הישראלית - הן הצבאית והן הפוליטית - וכי על אך שקבלנים פרטיים אחרים הציעו את שירותם לטובת תוכנית חלוקת הסיוע, קצין ה-CIA הוצג לאורך הדרך כאפשרות הטובה ביותר. בריאיון קצר שהעניק ריילי, הוא אמר כי החל לדון עם גורמים ישראלים על נושא הסיוע עוד בתחילת 2024, ואישר כי נפגש עם אייזנברג וטנקמן.
כמו כן, בריאיון שהעניק לפודקאסט ב-2022 סיפר ריילי כי כסוכן CIA צעיר בשנות ה-80 הוא אימן את ה"קונטראס" - מיליציות ימניות שנלחמו בממשלה המרקסיסטית של ניקרגואה. לדבריו, בראשית המילניום הוא היה גם אחד מהסוכנים האמריקנים הראשונים שפעלו באפגניסטן אחרי פיגועי הטרור ב-11 בספטמבר. ארה"ב, כזכור, פלשה לאפגניסטן אחרי הפיגועים הקטלניים - שכללו את הפלת מגדלי התאומים - וריילי הפך לראש המפקדה של הארגון בבירה קאבול. לאחר מכן החל לעבוד כמומחה אבטחה פרטית עבור חברות שונות, כולל חברת "אורביס", שבעבר דווח כי תהיה אחראית על חלוקת הסיוע ברצועה בזמן הפסקת האש עם חמאס.
10 צפייה בגלריה
קצין ה-CIA אימן מחתרות בשנות ה-80, ופעל גם באפגניסטן. ניקרגואה
(צילום: depositphotos)
על-פי מסמך שפרסמה החברה, במסגרת תפקידו ב"אורביס" החל ריילי ליצור קשרים עם גורמים בצה"ל כדי לפתח "מודלים חדשים לחלוקת מזון בעזה". בסוף 2024 עבד על מחקר שפירט "גרסה מפורטת יותר של התוכנית להעביר את אספקת הסיוע למיקור חוץ ולחברות וקרנות פרטיות". שני גורמים אמרו ל"טיימס" כי נציגיו של ריילי רשמו בחודש נובמבר שתי חברות כאלה בארצות הברית - קרן הסיוע ההומניטרי לעזה (GHF) ו-Safe Reach Solutions.
החברה של ריילי, SRS, החלה לפעול בעזה בינואר האחרון, כשהוא משמש למעשה כמנהל שלה בפועל. במהלך הפסקת האש ושחרור החטופים בין ינואר למרץ, קבלני החברה איישו מחסום בידוק מרכזי ברצועה שבדק רכבים פלסטיניים במטרה לאתר נשק. הפעילות האחרונה נתפסה בקרב ריילי כפעילות בקנה מידה קטן לעומת מודל האבטחה עתידי שהוא יכול ליישם ברצועה באופן רחב יותר. החברה של ריילי הצהירה כי "אין לה בעלי מניות או אינטרסים ישראליים".
ווד, מנכ"ל ה-GHF, אמר כי החברה של ריילי היא כעת "החברה העיקרית שנבחרה לאבטח את אתרי חלוקת המזון בדרום הרצועה", מה שעולה בקנה אחד עם תפיסותיהם של סוכן ה-CIA לשעבר ושל הכהן. ווד טען גם כי הקרן שהוא עומד בראשה היא עמותה ללא מטרות רווח "שתשכור את שירותי החברה של ריילי ותגייס את הכספים לתשלום עבור פעילותה".
הקרן ההומניטרית GHF פועלת "במרחק של זרוע" מהחברה של ריילי, כך לדבריו. ב"טיימס" ציינו כי עורך דין בשם ג'יימס ה. קנדיף היה זה שרשם את שני הארגונים בארה"ב, וכי עד חודש מאי אותה אישה עבדה כדוברת של שתי החברות. כמו כן, צוין כי נרשמו לפחות שתי קרנות נוספות בשם "הקרן ההומניטרית לעזה", אחת מהן בארה"ב והשנייה בשווייץ. דובר מטעם ווד אמר כי "זו שהוקמה בפברואר בדלאוור שבארה"ב היא שלו".
בדיווח של הטיימס הדגישו, מפי "שני גורמים המעורבים בתהליך", כי לא ברור מי מממן את "פעולת הסיוע העצומה של הקרן", שמטרתה לספק מזון בשלב הראשון של עבודתה לכמחצית מאוכלוסיית הרצועה, ושתכלול גם העסקה של עשרות מאבטחים חמושים. ווד טען כי הקרן שלו קיבלה "סכום קטן" של מימון ראשוני מאנשי עסקים שאינם ישראלים, אך כשנשאל מי הם סירב לנקוב בשמותיהם או בשמות האנשים שמינו אותו. דובר הקרן ציין גם כי "מדינה זרה" התחייבה לתרום 100 מיליון דולר לפעילותה העתידית של ה-GHF, אך סירב לנקוב בשם של אותה מדינה.
