שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הבטיח כי "אפילו גרגר חיטה לא ייכנס באופן שיגיע לחמאס". בישראל הדגישו שוב ושוב כי הכנסת הסיוע במתכונת הישנה היא זמנית בלבד. אבל כבר השבוע דווח ברצועה על ביזת סיוע, היום (שבת) וגם אתמול פורסמו תמונות של כאוס ברצועה בניסיון להשיג מזון - וכעת מתברר כי חל עיכוב של הרגע האחרון, ונקודות החלוקה שיופעלו על-ידי החברה האמריקנית, "קרן הסיוע ההומניטרי לעזה", לא יחלו לפעול מחר.
תחילה דווח כי חלוקת הסיוע על-ידי האמריקנים תצא לדרך ב-24 במאי, כלומר היום. בימים האחרונים תאריך היעד השתנה ליום ראשון - אבל גם זה לא יקרה. לפחות עתה נראה כי ארבע נקודות חלוקת הסיוע ברצועת עזה יחלו לפעול ככל הנראה מיום שני או שלישי ובסוף לא מיום ראשון - בגלל ענייני לוגיסטיקה.
ביזה של משאיות קמח שתועדה היום בדרום הרצועה
מהומות בניסיון להשגת מזון ברצועת עזה
שלוש נקודות חלוקה הוקמו במרחב רפיח שבדרום הרצועה, בין ציר מורג לציר פילדלפי. נקודת החלוקה הרביעית היא בין ציר נצרים למחנות המרכז, על ציר סלאח א-דין. לכל ארבע הנקודות אותם מאפיינים: מתחם החלוקה עם שתי כניסות מאותו צד, לכניסה ויציאה; כניסה אחת מהצד השני; קיר תוחם פנימי המחבר בין הכניסה והיציאה באותו הצד; וסוללות עפר התוחמות את המתחם.
נציג של משפחה עזתית יגיע למרכז החלוקה ויקבל ארגז מזון לאחר שיעבור בידוק בכניסה. החשש המרכזי הוא מתורי ענק, אבל בישראל מעריכים שמרגע שמרכזי החלוקה יחלו לפעול, תשכך הביקורת בעולם על הסיוע ההומניטרי - ביקורת שהובילה גם לעימות חסר תקדים בין הממשלה למדינות המערב. בהמשך יש כוונה להקים מרכזי חלוקה נוספים.
אתמול אמרו במתפ"ש כי 83 משאיות סיוע הוכנסו לרצועה דרך מעבר כרם שלום - ולמעשה מרגע שחודשה בשבוע האחרון העברת הסיוע ב"שיטה הישנה", אחרי יותר מחודשיים של הפסקה מוחלטת - נכנסו 388 משאיות לעזה. אבל למרות האמירות כי הסיוע שמחולק על-ידי האו"ם וארגונים הומניטריים לא יגיע לידי חמאס - שוב התפרסמו דיווחים על ביזה.
לפי הפלסטינים, ליד חאן יונס בזזו קבוצות של גברים, חלקם חמושים, את הסיוע שהועבר. "הם גנבו אוכל שנועד להגיע לילדים ולמשפחות שסובלים מרעב", אמרו ארגוני סיוע. היום לפנות בוקר דווח בערוצים עזתיים על חמש משאיות קמח נוספות שנבזזו בין רפיח לחאן יונס, אחרי שנכנסו דרך מעבר כרם שלום.
בארגוני הסיוע בעולם הביעו התנגדות נחרצת לתוכנית החלוקה הישראלית-אמריקנית, בטענה שהיא אינה יעילה מספיק, פוגעת בעצמאות ארגוני הסיוע הבין-לאומיים ומשמשת חלק מהפיכתם לכאורה של מזון וסיוע הומניטרי לכלים אסטרטגיים במלחמה. מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, אמר כי "כל הסיוע עד עתה שקול לטיפה בים. הצרכים גדולים, והמכשולים עצומים". לדבריו, 9,000 משאיות סיוע תקועות, כשרק למעטות ניתן אישור מעבר.
שגריר ישראל בארצות הברית, יחיאל לייטר, חשף בריאיון כי ישראל הייתה שותפה להקמת הקרן הסיוע לעזה (GHF), זאת בשעה שבירושלים הציגו את הקרן כיוזמה אמריקנית שהונחתה מהבית הלבן כחלק מעסקת השחרור של עידן אלכסנדר. "יצרנו, יחד עם ארה"ב - בעיקר ארה"ב – חברה שמורכבת מבוגרי הכוחות המיוחדים לשעבר, שהיו מעורבים בסיוע הומניטרי של ארה"ב ברחבי העולם, לאחרונה בהאיטי, והם הקימו חברה שתפיץ את הסיוע בעזה", אמר לייטר.
השגריר אמר אתמול כי הם יחלו בפעילות ב-24 במאי, אבל זה כאמור כבר לא יקרה: "הם יחלו בפעילות עם ארבעה מתקנים, שכל אחד מהם ישרת 300 אלף איש. הדבר היפה הוא שהאוכל יינתן ישירות למשפחות - לא לארגונים, ובוודאי שלא לחמאס. וההגנה על המתקנים האלה תסופק על-ידי יוצאי חיל הנחתים וחיל הים האמריקני, שהועסקו על-ידי החברות הללו ומקבלים שכר באופן פרטי כדי לספק אבטחה. כל אלה אזרחים פרטיים. אנחנו מעניקים את ההגנה ההיקפית. בדרך הזו נוכל לספק סיוע הומניטרי ישירות לאזרחים בעזה, בלי שחמאס ינכס לעצמו את הסיוע הזה".
כבר לפני כחודש וחצי נחשף ב-ynet שישראל צפויה לאפשר "בתוך שבועות אחדים" את העברת הסיוע לעזה, עם התבססות על אותה שיטה חדשה - שבמסגרתה קרן אמריקנית תהיה אחראית עליו, כדי למנוע ממנו להגיע לידי חמאס. המטרה הישראלית היא לנתק את האוכלוסייה העזתית מחמאס, הן פיזית - כלומר, הוצאתה מאזורי הלחימה - והן מעשית, על-ידי זה שארגון הטרור לא יוכל לממש את משילותו עליהם. הדרך לשם עוברת בכך שהאוכלוסייה העזתית לא תהיה תלויה בחמאס לצורך השגת מזון, ולשם כך מוקמים המתחמים הנפרדים. השאיפה היא שהאוכלוסייה העזתית תרד דרומה לאזורים ההומניטריים, שם תוכל להשיג מזון.
בישראל אומרים שהכנסת המזון גם תקנה לישראל מרחב תמרון בין-לאומי להמשיך בלחימה, ולהוציא לפועל את מבצע "מרכבות גדעון" ללא התנגדות אמריקנית. כשמחסני המזון בעזה ריקים, הלחץ הבין-לאומי על ישראל למנוע רעב גובר, וההתנגדות לפעולותיה עולה. ההתנגדות הזו הובילה למתקפה מצד מדינות חשובות במערב על ישראל, ובהן בריטניה, צרפת וקנדה - ולתגובה חריפה של ראש הממשלה בנימין נתניהו שאמר כי הן "בצד הלא נכון של ההיסטוריה".
