הלחץ הבינלאומי על ישראל לעצור את הלחימה ברצועת עזה הולך וגובר, ומולו - עד כה - גם ארצות הברית שותקת. ומאחורי הצעדים החריפים שנקטו מדינות המערב נגד ישראל בימים האחרונים עומדת העובדה שמאז שהכריזה ישראל על מבצע "מרכבות גדעון" בקול תרועה, ונעצר הסיוע ההומניטרי, המצב ברצועת עזה שב לראש הכותרות בעולם - והסיפורים ממנה קשים.
הרמטכ"ל: נכבוש שטחים נוספים
(צילום: דובר צה"ל )
הכותרת
מה באמת קורה בעזה? כך זה נראה במדינות ערב
21:52
צריך להדגיש: ישראל לא מאפשרת לעיתונאים, ישראלים או זרים, להיכנס לרצועה בחופשיות. אלה מורשים להיכנס אליה רק לעיתים רחוקות, בליווי כוח צה"ל, ולהסתובב באזור מוגדר, מחשש מוצדק לביטחונם. כתוצאה מכך, הדיווחים מעזה נסמכים לרוב על שני גורמים עיקריים: עיתונאים עזתים, ואנשי האו"ם וסוכנויות הסיוע שמגיעים משלל מדינות. לא אחת, המקורות של הדיווחים הם גורמים המקורבים או משתייכים לחמאס, שגם משתמש בסבל של האוכלוסייה לצורכי תעמולה ולחץ על ישראל - ולעיתים התברר שאירועים נוראיים שתועדו היו מבוימים. לאחרונה, הוצגו גם תיעודים שמאתגרים את טענות הרעב וההרעבה. אלא שאחרי שכל זה נאמר, יש מציאות שלא ניתן להתכחש אליה, ושאזרחי העולם נחשפים לה מדי יום: ברצועת עזה יש סכנת רעב אחרי חודשיים וחצי ללא סיוע הומניטרי, וכבר היום אזרחים בחלק מהאזורים נאבקים בה על כל ארוחה.
על סכנת הרעב הזו דיווח לקבינט גם מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף רסאן עליאן, ובהמשך הודה בה גם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצמו - בסרטון שבו הסביר את החזרת זרימת הסיוע. שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מצידו, אמר כי מדובר ב"מינימום אוכל ותרופות וכלום לא יגיע לחמאס", כי "לא ייתנו לנו להרעיב שני מיליון איש". בפועל, אתמול הועברו לצד הפלסטיני של מעבר כרם שלום 93 משאיות עם קמח, תרופות ומזון לתינוקות, והאו"ם אמר שהתקשה להגיע אליהן ולחלק אותן. במערב אמרו שמה שהוכנס אינו מספיק. אז מה הם רואים?
המשימה של ג'אנה והתינוקת שמתה
יותר מ-53 אלף עזתים נהרגו מתחילת המלחמה, כ-2.5% מאוכלוסיית רצועת עזה. המשמעות היא שאחד מתוך כל 40 איש שחיו בה לפני המלחמה - מת כעת. הכותרת הראשית ב-CNN אתמול הייתה "הילדה הזו מנסה לשמור על משפחתה בחיים בעזה. הרעב כבר הרג את אחייניתה התינוקת". הילדה הזו היא ג'אנה מוחמד מוסלח אל-סקיפי בת ה-12. בתיעוד מצפון הרצועה, היא סיפרה כי היא עומדת שעות בתור למים, וכי היא זו שסוחבת את הדליים כדי שאביה לא יתעייף. "זו הסיבה שאני חזקה. כדי שהוא לא יסבול", אמרה.
בכתבה באתר CNN, תוארה ג'אנה כילדה עם סוודר ורוד של סינדרלה, שעל כתפיה הרזות מוטלת משימה כבדה: למצוא אוכל ומים. המשימה עברה אליה אחרי שלפי CNN, "צלף ישראלי הרג את אחיה הבכור לפני יותר משנה". הוריה במצב בריאותי ירוד, ועליה מוטלת האחריות לדאוג להם. היא מתועדת בכתבה הולכת בין ערימות של הריסות, עפר ואבק, והרשת מספרת גם כי בדרכה הביתה עם שני דליי המים, אצבעותיה הלבינו מהעומס הכבד.
"מציאת מזון ומים הפכה קשה לאחר שישראל פתחה במלחמה האכזרית שלה בעזה בעקבות מתקפת הטרור של חמאס ובני בריתו ב-7 באוקטובר", תיארה CNN. "אבל, המצב הפך לקטסטרופלי מאז שישראל הטילה מצור מוחלט על כל הסיוע לפני יותר מ-11 שבועות. דו"ח שפורסם בחסות האו"ם קבע כי אחד מכל חמישה עזתים עומד בפני רעב, והשטח כולו - ביתם של 2.1 מיליון בני אדם - מתקרב לרעב מעשה ידי אדם. ישראל מסרה כי המצור, יחד עם מבצע צבאי חדש, נועד ללחוץ על חמאס לשחרר את החטופים המוחזקים ברצועה. אלא שארגונים בינלאומיים האשימו את ישראל בשימוש ברעב כנשק במלחמה. השגת מים נקיים הייתה קשה במשך חודשים משום שישראל מגבילה את הגישה לציוד לטיפול במים והתפלה בטענה שניתן להשתמש בפריטים הללו לייצור נשק".
לפי CNN, אחייניתה של ג'אנה, ג'אנט, נולדה קטנה - במשקל 2.6 קילוגרמים בלבד - אבל היא עלתה אט-אט במשקל, עד שהגיעה לכ-4 קילוגרמים והפכה לתינוקת בריאה. "היא למדה לחייך והייתה ערנית", סיפרה אמה איה.
אבל דברים השתנו כשג'אנט הייתה בת שישה שבועות; עם עצירת זרימת הסיוע ההומניטרי, איה מתארת כי המזון הפכה לנדיר, והיא החלה להתקשות בהנקת ג'אנט, שהחלה לרדת במשקל. התינוקת פיתחה שלשולים כרוניים, התייבשה ועד מהרה חלתה ונזקקה לטיפול רפואי. "בבית החולים אמרו שיש חלב רפואי מיוחד שיעזור לה לעלות במשקל ויעצור את השלשולים - אבל לא הצלחנו למצוא אותו", אמרה האם. "חיפשנו בכל רחבי עזה, בית חולים אחרי בית חולים, בית מרקחת אחרי בית מרקחת. אפילו משרד הבריאות אמר שהוא לא זמין".
בכתבה של CNN מוצג סרטון מאמצע אפריל שבו איה אוחזת בג'אנט, שניתן לראות את עצמות פניה, והיא נראית יותר כתינוקת בת ארבעה חודשים. "עיניה החומות הן החלק היחיד בגופה המותש שנראה מסוגל לזוז", תיארו ב-CNN, ואז ציינו כי דו"ח האו"ם קבע כי כמעט 11,000 נשים הרות ברצועת עזה נמצאות בסכנת רעב, וכמעט 17,000 נשים הרות ומניקות יזדקקו לטיפול דחוף בתת-תזונה חריפה בחודשים הקרובים.
נעשה הפסקה. זו מציאות שבישראל בקושי מכחישים; אופי הציוד ההומניטרי שנכנס לרצועה, בעיקרו מזון לתינוקות ותרופות וגם קמח, מעיד על כך. אלא שבישראל אומרים כי אחרי שלאורך העסקה האחרונה נכנסו לעזה כ-600 משאיות סיוע מדי יום, המחסנים התמלאו, וסכנת הרעב החלה רק אחרי חודשיים של עצירתו. בישיבת הקבינט שבה הוחלט על כניסת הסיוע, אמר האלוף עליאן כי "לפי שעה אין רעב, אך ההערכות שלנו הן שבתוך כמה ימים ייגמר המזון - ולכן צריך לפעול עכשיו". הוא הציב את התאריך של היום - 21 במאי - כתאריך שבו ייגמר המזון לחלוטין.
בחזרה לכתבה של CNN: מצבה של ג'אנט התינוקת המשיך להידרדר, אימה סיפרה שהתקשתה לשמור על טמפרטורת גופה, והרופאים אמרו שרמת הסוכר בדמה נמוכה בצורה מסוכנת. רמות החמצן שלה ירדו, ותת-התזונה גרמה לה לבעיות בכליות ובכבד, ודמה הפך חומצי. "התחננתי בפני כל העולם שיציל אותה", סיפרה האם, "רק רציתי שמישהו יספק לה את החלב שהיא צריכה. אבל אף אחד לא יכול היה לעזור. כולם רק צפו מהצד". הרופאים המליצו לפנות את התינוקת לחו"ל, אך מדובר בצעד נדיר וקשה להשגה, והמשפחה לא הצליחה להשיג את המסמכים הדרושים לכך. התינוקת מתה ב-4 במאי, במשקל 2.8 ק"ג - מעט יותר ממשקל הלידה שלה.
ג'אנה מתועדת בכתבה של CNN סוחבת גם מזון. "אחרי 18 חודשי מלחמה, כל היבט בחייה מלא בקשיים", הסבירו. "יש לה מעט מדי אוכל ומים, אין לה בית ספר ללכת אליו ואין לה מקום בטוח לישון. אין חשמל, והמקום שהיא קוראת לו בית הוא מבנה חצי הרוס בעיר עזה. קירותיו שחורים ומפוחמים מאש". היא איבדה אח, גיס, בן דוד ואחיינית, ופוחדת לאבד את אמה שחולה בסרטן בלוטת התריס שאין לו טיפול היום בעזה. כשדמעה זולגת על לחייה, אמרה הילדה ל-CNN: "לא נשאר לי אף אחד. אני מרגישה כאילו מתתי. מבחינה רגשית, אני מתה".
ב-12 במאי הצליחה הילדה לקנות 500 גרם פסטה ב-50 שקלים, וכמו משפחות רבות אחרות - בני משפחה טחנו את הפסטה לקמח כדי להכין לחם, כדי להשתמש במזון לאורך זמן רב יותר. למחרת, כאשר מטבח קהילתי סמוך קיבל אספקה, קהל גדול של ילדים רעבים התאסף סביבו תוך דקות; "אין מספיק לכולם, אז הילדים נאבקים על המקום הטוב ביותר, מותחים את זרעותיהם כדי להביא את הסיר שלהם קרוב ככל האפשר, נואשים למשוך את תשומת הלב של אלו המחלקים את הארוחות, חלקם צורחים ובוכים", תואר בכתבה. ג'אנה, מותשת ורעבה, זכתה לשני כדורי פסטה עם רוטב עגבניות בכלי שהחזיקה, ומיהרה הביתה כדי לחלק את האוכל לבני משפחתה. רק אחרי שהם קיבלו, היא מרשה לעצמה לאכול גם.
"נתניהו הגביר את התקיפות, 200 נהרגו"
התיאורים הקשים בכתבה של CNN אינם הבודדים שאליהם נחשפים בעולם, אחרי שגם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עצמו אמר כי "אנשים בעזה גוועים ברעב". בסוכנות הידיעות רויטרס, שדיווחיה מתפרסמים כלשונם באלפי כלי תקשורת בכל העולם, הובאה היום עדותו של מחמוד אל-האו - אב לארבעה - בעת שהתגודד עם פלסטינים נוספים ש"נופפו בטירוף בסירים" סביב מטבח תמחוי בג'באליה. "ילדים קטנים שנמחצים מלפנים דומעים", נכתב, "אחד מהם מרים קערת פלסטיק בתקווה לכמה כפות מרק, ונדחף עד שהוא מקבל את חלקו".
לפי רויטרס, "האו מסתובב בחורבות ג'באליה בחיפוש אחר אוכל, ממתין בין המונים מבוהלים עד שש שעות כדי להשיג בקושי מספיק אוכל כדי להאכיל את משפחתו. יש ימים שהוא בר מזל ויכול למצוא מרק עדשים, ובימים אחרים הוא חוזר בידיים ריקות". לדברי האו בן ה-39, "יש לי בת חולה, ואני לא יכול לספק לה כלום. אין לחם, אין שום דבר. אני כאן משמונה בבוקר רק כדי להשיג צלחת אחת לשישה אנשים, שלא מספיקה אפילו לאדם אחד".
האו מתואר כמי שיומו מורכב מ"הליכה למטבחי מזון דרך ההרס שנגרם על-ידי ההפצצות הישראליות". אחייניתו בכיסא גלגלים, ובתו סובלת ממחלות לב ואסטמה. הוא חי בדירת חדר אחד עם ילדיו ושני ילדי אחיו, שהמתינו על מזרן שישוב מחיפושי האוכל. "אין הפתעה לגבי מה שהביא הביתה - שוב מרק", נכתב. "הוא שם את המרק בקערות פח קטנות ומגיש אותן לילדים, שאוכלים בשקט, לאט ובזהירות". האו מצידו בירך על כך: "תודה לאל", כי יום קודם למשפחתו לא היה מה לאכול בכלל. "הלוואי שכולם היו עומדים לצידנו", אמר, "ילדינו מתים לאט".
ב"גרדיאן" הבריטי, עיתון מוביל שמזוהה עם קו אנטי-ישראלי נוקשה, מקפידים לצרף לכל כתבה על עזה תמונות של ילדים רעבים. אתמול הובאה שם בכותרת הראשית אזהרתו ב-BBC של סגן מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים, טום פלטצ'ר, שטען כי 14,000 תינוקות עלולים למות בעזה במהלך 48 השעות הקרובות אם אספקה הומניטרית לא תגיע אליה.
ולא רק בארה"ב ובבריטניה עוסקים בהרחבה במשבר. שר ההגנה האיטלקי אמר כי "מה שנתניהו עושה עכשיו בעזה חייב להיפסק". ב"לה רפובליקה", כלי תקשורת מרכזי בארצו, הובאה עדותו של ג'ורג'יו מונטי, רופא בחאן יונס, שאמר כי "העזתים לכודים בין התקיפות לבין המערכת הפוליטית המקומית. הם נטבחים על-ידי רעב ופצצות". ב"קוריירה דה לה סרה" נכתב בכותרת כי "נתניהו הגביר את התקיפות בעזה: 200 הרוגים ביומיים".
בדיווחים בעולם, וכך גם בביקורת שמטיחים מנהיגים במערב, ניתן לזהות שתי מגמות: האחת, האשמה מוטלת לרוב על ממשלת ישראל והעומד בראשה, ולא על המדינה כולה. השנייה, החטופים - והטענה הישראלית שהרחבת הלחימה תסייע להשיבם - מובאת גם היא, לצד אזכורים שישנו הסכם על השולחן שתכליתו השבת כל החטופים, הורדת חמאס מהשלטון וסיום הלחימה. ישראל לא מוכנה להסכם בטענה שאינו מבטיח את ביטחונה, כל עוד חמאס לא מתפרק מנשק.
ב"אל פאיס הספרדי" פורסמה כתבה על "המקצועות החדשים להישרדות בעזה הנצורה", ובה נכתב כי "תושבי הרצועה ממציאים פתרונות נואשים כדי לשרוד את המצור הישראלי - שמנע כניסת אספקה מאז תחילת מרץ". בין השאר נכתב שם על עבד אל-רחמן עספור בן ה-22, שממיס טונה פלסטיק לטובת ייצור "טיפות יקרות של דלק ביתי". תהליך הייצור הידני המפרך מובא בפירוט, וגם הסבר על פיצוץ שאירע והחריב את הסדנה כולה. לפי "אל-פאיס", עוד ועוד אנשים בעזה עוסקים ב"ייצור דלק ביתי" ובעבודות אחרות שנדמה היה שחלפו מן העולם, כמו ייצור עצמי של מצתים לטובת הבערת מדורות לחימום או "תיקון שטרות" מרופטים - שכן ישראל לא מאפשרת הכנסת שטרות חדשים לרצועה מתחילת המלחמה.
הסיבה לכלכלה החדשה שנוצרה ברצועת עזה היא היעדר המצרכים הבסיסיים ביותר שמסופקים בכל מדינה מתוקנת. אלו שעוסקים בהן תיארו ב"אל פאיס" את מעשיהם כ"פטריוטיות", שכן הם עוזרים לאנשים להשיג אוכל, מים וחימום במציאות שבה המחירים מאמירים. טונה של פלסטיק גרוס עולה ליצרן דלק כ-2,000 דולר, וטונה של עצי הסקה עוד כאלף דולר; זה מספיק לייצור של כ-500 ליטר דלק מסחרי שנמכר ב-60 דולר, ו-200 ליטר בנזין שהוא מוכר ב-20 דולר לליטר.
ב"לה מונד" הצרפתי הובאה בהרחבה קריאתם של כ-350 אנשי אקדמיה לממשלת צרפת לפנות "12 חוקרים ואומנים עזתים" שנבחרו על-ידי תוכנית קליטת החירום הלאומית למדענים ואומנים בגלות, וליצור קרן חירום. בנוסף, פורסמו טורים רבים של חוקרים שקוראים לצרפת "לא לעמוד מנגד" אל מול מה שמתרחש ברצועה.
התקשורת העולמית מוצפת גם בדיווחים של ארגוני הסיוע מעזה, על הרוגים בתקיפות, על מחסור באוכל ועל מצוקה. אל מול שטף הדיווחים הללו, ממשלת ישראל לא מצליחה לתווך לעולם את מטרות מבצע "מרכבות גדעון", שנתפס כתוכנית לכיבוש כל הרצועה, לעקור את אוכלוסייתה וליישב אותה - בהתאם לחזון שעליו מצהירים בן גביר וסמוטריץ', ונתניהו פיזר לגביו רמזים עבים.
צריך להדגיש: עדיין יש לישראל בסיס תמיכה באירופה ובארה"ב, כפי שהוכח לא אחת; אלא שלצד זאת, לא ניתן להתעלם מהסחף נגד תוכניות הממשלה, ומכך שאפילו ממשלות הימין בהולנד ובאיטליה - וגם הממשלה התומכת בגרמניה, או נשיא צרפת עמנואל מקרון שמגיע מהמרכז הפוליטי - הזהירו מהמשך הפעילות בעזה. "הצפת הרצועה" באוכל תתאפשר, ככל הנראה, רק בשיטה הישנה של העברת משאיות לידי האו"ם - ובישראל מתנגדים לכך, ורוצים שחברה אמריקנית פרטית תחלק אותו באזורים מוגדרים בלבד, כדי להניע אליהם את האוכלוסייה. עד כה, התוכניות הישראליות-אמריקניות הללו לא התקבלו בדעת הקהל העולמית.
