השיח על "הרעבה" ברצועת עזה נשמע מפי מנהיגים רבים בחודשי המלחמה, כשרק ביום שישי האחרון אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר כי "אנשים רבים גוועים ברעב, הרבה דברים רעים קורים שם". היום (ראשון) טענה תוכנית המזון העולמית (WFP) כי משפחות בעזה גוועות ברעב בזמן שמשאיות אוכל מתאספות בגבול, וכי מדובר ב"מירוץ נגד הזמן". התוכנית קראה לקהילה הבינלאומית לנקוט בפעולה דחופה כדי להשיב את זרימת הסיוע לרצועת עזה.
שוק האוכל זאוויה בעיר עזה
טענות בנושא נשמעו ביום חמישי שעבר גם על-ידי מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו, מתומכי ישראל הבולטים בממשל טראמפ, שאמר כי ארה"ב מודאגת מהמצב ההומניטרי ברצועה. כאמור, לא מדובר רק בהם. במהלך הפסגה הערבית בבגדד בשבת האחרונה טען נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי כי ישראל עשתה שימוש בהרעבה ובמחסור כ"נשק" נגד העזתים ברצועה.
ראש ממשלת קטאר ושר החוץ, מוחמד בן עבד א-רחמן אל ת'אני אמר באפריל האחרון: "אנחנו לא יכולים לקבל הרעבה של הפלסטינים או שימוש בסיוע כאמצעי לחימה". גם עבד אל-מלכ בדר א-דין אל-חות'י, מנהיג החות'ים בתימן, טוען שוב ושוב כי ישראל מרעיבה את העם הפלסטיני.
הטענות החוזרות הן שהשווקים בעזה ריקים, אך המציאות ברצועה אינה כזו חד משמעית, ולא בהכרח כפי שהיא מתוארת בנאומים בימים האחרונים. בעידן שבו כל אחד יכול לצלם את סביבתו ולפרסם ברשת, עזתים רבים משתפים גם תמונות אחרות, מאזורים ברצועה בהם השווקים פעילים ויש פחות מחסור. בימים האחרונים יצאו מהרצועה סרטונים של שווקים פעילים, עמוסים בדוכני תבלינים וירקות ובמבקרים, בין היתר מהשוק זאוויה בעיר עזה.
המציאות ברצועה היא כזו של מלחמה כבר יותר משנה וחצי, וכמו במלחמה, יש פגיעה בתחומים שונים - גם באספקת מזון. העובדה שהמעברים לרצועת עזה סגורים להכנסת סיוע יוצרת מחסור, אך אוכל קיים ברצועה, וגם כשהמעברים היו פתוחים יצאו דיווחים על הרעבה. המלחמה החריבה אזורים רבים אך לא את כולם, ואם חמאס היה מפנה לתושבים את כל מה שהוא לוקח אליו - מצבם של תושבי הרצועה היה טוב בהרבה.
"נמאס להם, אבל הם לא מורעבים". אוכל שנזרק ברחובות עזה
(צילום: מתוך X)
ג'קי פלג, מנהלת מיזם שמתעד את החיים בעזה בשם Imshin, עוקבת ברשת אחר גורמים שונים מהרצועה ועסקים הקשורים לתחום המזון שם. בחשבונותיה השונים היא מפרסמת סרטונים עדכניים המציגים מציאות שונה לחלוטין ממציאות של רעב ברצועה. כך נחשף הצד שפחות רואים.
בשיחה עם ynet היא מספרת כי גם לפני המלחמה דיברו בעזה על הרעבה: "כל המלחמה מדברים על הרעבה ואני רואה תמונות אחרות כל הזמן. יש עליות ומורדות. יש תקופות שהם התבססו כמעט אך ורק על הסיוע ההומניטרי ושקי הקמח של האו"ם. מצד שני, גם כשנכנסו כמויות והמעברים היו פתוחים המשיכו להגיד שמרעיבים. בתחילת הרמדאן סגרו את המעברים, אך בעזה חגגו את חודש הרמדאן".
לדברי פלג, "הם לא עשו את החישוב של 'אוקיי, עכשיו הולכים לקראת תקופה קשה וצריך להצטמצם'. יש פחות בשר, אבל עדיין יש קופסאות שימורים של בשר שנכנסו בכמויות גדולות. אנשים קיבלו את הסיוע ההומניטרי הזה ובאיזשהו שלב החלו להתלונן על המזון שהגיע. נמאס להם ואפשר להבין אותם, אבל אם נמאס להם - הם לא מורעבים. יש סרטונים מ-2024 של קופסאות שימורים זרוקות ברחוב".
פלג מוסיפה: "כשאנשים חזרו לצפון הרצועה, הרבה מהם גילו שאין להם לאן לחזור ועברו לאוהלים בעיר עזה או על חורבות הבתים. יש שם פערים מאוד גדולים. אפילו בתקופות הכי קשות בצפון עזה, מעבר לסיוע שנכנס, היה אפשר לקנות דברים, זה היה פשוט מאד יקר. יש את האנשים שיכולים לשלם ואת אלה שלא יכולים לשלם. האנשים שלא יכולים לשלם הולכים לבתי תמחוי. גם בתי התמחוי זה סוגייה מעניינת. יש בתי תמחוי פרטיים".
מדבריה וממעקב אחר הרשתות - עולה תמונה הרבה יותר מורכבת ברצועה מאשר שיח על "הרעבה" כוללת. גם מהאזורים ההרוסים אנשים יכולים להגיע למקום בו יש שוק כדי להצטייד או למרכז חלוקה קרוב. "אני רואה אותם הולכים לקנות בשוק ומספרים כמה הדברים עולים", מוסיפה פלג.
"ככה רואים גם מה יש וגם כמה זה עולה. בשבוע שעבר, כשהם חשבו שהמעברים עומדים להיפתח, כל המחירים ירדו מיד - ועלו שוב חזרה". לדבריה, חמאס "משחק" והולך על חבל דק במשך שנים. הם מחזיקים אנשים מאוד עניים, אבל לא מורעבים. גם קודם למלחמה זה היה כך, בעוד ארגון הטרור וכל מי שמקושר אליו - חי טוב.
גם הנתונים מישראל לא תואמים את הדיווחים על הרעבה. בשבוע שעבר פרסם מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) בחשבונו באנגלית ברשת X תגובה לדו"ח העדכני של המדד לביטחון תזונתי הנתמך בידי האו"ם - ה-IPC. בתגובה נכתב כי "אפילו לפי הניתוח של ה-IPC עצמו, אין רעב בעזה". לפי הודעת מתפ"ש, הביטוי "עומדת בפני רעב" מטעה, כי הוא מתייחס לתרחישים עתידיים שה-IPC חוזה, שכשלו שוב ושוב מתחילת המלחמה ומבוססים על הנחות שהוכחו כלא מדויקות ומדאיגות.
עוד נכתב כי "ה-IPC שוב מפרסמים ממצאים מדאיגים מבלי לשחרר את הנתונים או הניתוחים הבסיסיים. חוסר השקיפות הזה הוא מאפיין מתמשך של דיווחי ה-IPC על עזה. התחזיות של המדד נכשלו בעקביות בניבוי המציאות בשטח, וצפו תרחישים גרועים בהרבה ממה שקרה בפועל. המתודולוגיה והגישה של IPC לניתוח נתוני ביטחון תזונתי בעזה כוללות פגמים חמורים.
"ישראל פרסמה ניתוחים מפורטים של הכשלים, וה-IPC מעולם לא הגיב לכך", כתב מתפ"ש. "חשוב לציין, שה-IPC לא אוסף נתונים באופן עצמאי ומסתמך במידה רבה על מקורות של האו"ם, שבמהלך הפסקת האש שיקפו רק כשליש מהסיוע ההומניטרי בפועל שנכנס לעזה".
וויטקוף: "כולם מודאגים מהתנאים בעזה"
השליח המיוחד של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למזרח התיכון, סטיב וויטקוף, התייחס למצב ההומניטרי ברצועה בריאיון לרשת ABC. הוא נשאל האם הנשיא והוא לוחצים להכניס את הסיוע לעזה, והשיב כי "הנשיא הוא אדם הומניטרי. אני חושב שכולם מודאגים מהתנאים בעזה, אך מדובר במצב מורכב מאוד שם".
לדבריו, "מבחינה לוגיסטית, אני לא חושב שיש פער בין עמדתו של טראמפ לעמדתו של ראש הממשלה נתניהו. השאלה היא איך, מבחינה לוגיסטית, אנחנו מכניסים את כל המשאיות האלה לעזה? איך מקימים את עמדות הסיוע? יש הרבה יוזמות שאנחנו עובדים עליהן כדי לטפל בזה. יהיו מטבחים ניידים שיישלחו לשם, יש לנו משאיות עם קמח שמחכות בגבול. הישראלים רמזו שהם יתחילו לאפשר להרבה יותר משאיות כאלה להיכנס".
וויטקוף ציין כי "זה מסובך, והתנאים בשטח מסוכנים. עדיין יש בכל מקום הרבה פגזים שלא התפוצצו, אז אנחנו צריכים להיות מודעים לכך. איננו רוצים לראות משבר הומניטרי, ולא נאפשר לו להתרחש בתקופת כהונתו של הנשיא טראמפ".
