סדרת שיחות עם בכירים במערכת הביטחון, בצבא ובקהילת המודיעין, בשבועיים האחרונים, מעלה מסקנות עגומות: צה"ל נמצא במערכה שהוא יודע שאינו יכול להשיג את אחת ממטרותיה - שחרור החטופים - ובשל המחיר הכבד של שליטה וממשל צבאי ברצועה למשך שנים, יש בצמרת שלו מי שמטילים ספקות בכדאיות השגת המטרה השנייה - הכרעת חמאס.
תקיפה בחאן יונס

הצבא במלכוד - מצד אחד הציבור שלא ממש מבין על מה ולמה שוב מלחמה, כמו שבצה"ל מתקשים באמת להבין מה הצבא עושה ולאן פניו במהלך הזה. מצד שני - משפחות החטופים שחושבות שבמהלך יש בעיקר סיכון ולא תקווה.
מצד שלישי - הדרג המדיני, ראש הממשלה ושר הביטחון, שפתאום הוכה בברק נדיבות, ונותן קרדיט בלי סוף לצבא, שהוא יזם והוא תכנן. הכול כדי שיוכל להטיל עליו את האחריות כשהכול יקרוס, ואגב כך, מוסיף לתוכנית שכאילו הגיעה מצה"ל, מטרות שנוגדות באופן חריף את מטרות המלחמה ואת דיני המלחמה, במילים שנגזר מהן סיכון חמור ביותר לקציני הצבא.
והמלכוד הכי קשה הוא אולי של הצבא מול עצמו - שנה וחצי הוא נלחם, המלחמה הארוכה בתולדותיו (זולת ההתשה אולי, תלוי איך סופרים) ולא הצליח להכריע את חמאס. הצבא, גם בהנהגה החדשה שלו, מרגיש מחויבות לנסות למצוא פתרון, לעשות משהו, העיקר לעשות, ומצא את עצמו בכיבוש זוחל של הרצועה.
5 צפייה בגלריה
yk14372782
yk14372782
לוחמי אוגדה 252 משמידים מנהרות בצפון רצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
לדברי גורמי ביטחון בכירים, "הצבא לא יכול לסגת, כי אז בראיית מפקדיו הוא כביכול נכנע, מוותר על הלחימה בלי שהשיג אף אחת ממטרותיה. הוא גם לא יכול להישאר במקום, כי צבא שנשאר במקום מול קיני טרור יחטוף פגיעות והרוגים. אז נותרים עם ברירת מחדל אחת - ללכת קדימה".
וללכת קדימה יביא בסוף את ישראל לכבוש את כל הרצועה, שזה משהו שצה"ל, לפחות רבים אם לא הרוב של הפיקוד הבכיר, ממש לא חושב שהוא טוב לביטחון המדינה.
ומה קורה אחר כך, אחרי שכבשנו? ההערכה במטכ"ל, המבוססת על צוותי קהילת המודיעין, חקר ביצועים בחיל האוויר, חטיבת התכנון וכו', היא שכמו תהליכים דומים בגדה המערבית, תידרש הישארות שם במשך שנים. כי שם, בעזה, יש הרבה יותר מנהרות וביצורים. זה דורש שליטה מלאה בשטח, עם כוחות עצומים, עם צירים ארוכים ללוגיסטיקה וצורך להחליף את הכוחות בכוחות חדשים. עם הקורוזיה שכולם רואים במערך המילואים, לא בטוח שזה משהו שאפשר להריץ לאורך זמן.

בצה"ל יודעים את האמת

בערב שבת, בשעה 23:48, פורסמה באתר דובר צה"ל ההודעה הבאה: "במהלך היממה האחרונה צה"ל החל בתקיפות נרחבות והניע כוחות לתפיסת שטחים שולטים בשטח רצועת עזה, זאת כחלק ממהלכי הפתיחה למבצע 'מרכבות גדעון' והרחבת המערכה בעזה, להשגת כל מטרות המלחמה בעזה, לרבות שחרור החטופים והכרעת חמאס".
5 צפייה בגלריה
עזה
עזה
תקיפה בעזה
(צילום: REUTERS/Ammar Awad)
זו הודעה מתחכמת ומעורפלת בחלקה, וסותרת אמירות אחרות של צה"ל, בחלקה האחר. האם צה"ל טוען כאן שהוא כבר פועל ממש בעזה, או שהוא טוען שהוא רק "הניע כוחות" שמטרתם לתפוס שטחים בעזה, אך הם טרם עשו זאת? לגיטימי שדובר צה"ל, שמבקש לשמור על ערפל קרב ולהגן על כוחות הצבא, לא ימסור פרטים שעלולים לסכן אותם, אבל אם זה המצב - למה בכלל להוציא הודעה?
נדמה שההודעה הזו, יותר משהיא ניסיון כלשהו להונות את היריב, משקפת את רוח צה"ל במערכה הזו, שמישהו החליט לכנות בשם "מרכבות גדעון" - מערכה שנכפית על צבא שכבר אמר בגלוי (בהנהגתו הקודמת) שיש להקדים עסקה למערכה. הצבא סבור שגם בתסריט האופטימי ביותר, בסוף "נחזור לנקודת האפס", כדברי גורם בכיר, "שבה הדרג המדיני יצטרך לבחור - כיבוש הרצועה או חטופים".
משפחות החטופים ביקשו לפני יום העצמאות לפגוש את הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר. הוא לא פגש אותן. אולי כי ידע מה ישאלו, אולי כי חשד שיקליטו, ואולי כי ידע שלא תהיה בידו תשובה מספקת, שתהיה גם אמת, וגם כזו שלא תקים עליו את הדרג המדיני.
כי בצה"ל יודעים היטב את האמת. הם גם אמרו אותה לדרג המדיני: "אם חפצי חיים אנחנו", בלשונו של גורם מודיעיני בכיר, "כלומר חפצים להחזיר את החטופים בחיים, אין לנו ברירה אחרת אלא לנהל משא ומתן עם חמאס ולהגיע להסכם". לאיזה הסכם? עד שלא ננהל משא ומתן לא נדע.
5 צפייה בגלריה
הפגנה בדרך בגין
הפגנה בדרך בגין
"19 חודשים מנסים, וזה לא עובד". הפגנה למען החטופים בדרך בגין, ת"א
(צילום: רויטרס/REUTERS/Nir Elias)
ממשלת ישראל מסרבת מאז ינואר לנהל משא ומתן על עסקה כוללת והיא עושה זאת לא כדי להגיע לעסקה המלאה, אלא כדי לא להגיע אליה. ואם נתיב העסקה סגור, הצבא נותר בין שתי ברירות - לשבת במקום ולא לעשות כלום, שזה מצב מאוד קשה לצבא, בטח כזה שחטף בומבה בדמות 7 באוקטובר, או לעשות משהו, העיקר לעשות, ולנסות דברים שלא ניסו, ולקוות שהם יביאו משהו.
בצבא החליטו שלא ניסו להישאר בשטחים שכובשים, למרות שבזמנו הסיבות שניתנו לכך, מבחינה צבאית, נראו הגיוניות לחלוטין - גם לצבא וגם לדרג המדיני שאישר את האסטרטגיה. ועכשיו הדרג המדיני, כשסמוטריץ' מוביל אותו, הזריק לכולם את העניין של השליטה על הסיוע ההומניטרי, שהוא המפתח לפרק את חמאס. צה"ל אומר - לא ניסינו את זה, אז בסדר - ננסה.
"אנחנו מגדירים לצבא את משימותיו, ואם אתה לא מסוגל (לבצע אותן), נביא מישהו שכן", אמר סמוטריץ' לרמטכ"ל על עניין הסיוע ההומניטרי. הוא כמובן לא מוכן להודות שיש אפשרות שלישית - שהמשימות שהוא מטיל על הצבא פשוט לא ניתנות לביצוע. בימים הקרובים, כשיאזל האוכל בעזה בעקבות הוראות הממשלה, תיבחן יכולת העמידה של סמוטריץ' אל מול המציאות.
גורם צבאי בכיר, שבעבר כינינו כאן 'אדם', אומר: "תשאל היום כל קצין בצה"ל מה בדיוק כוללת תוכנית המלחמה המתקרבת בהקשר לחטופים, חוץ מאמירה כללית על 'לחץ ועוד לחץ שיביא לנו את החטופים'. 19 חודשים מנסים, זה לא עובד. התמרון, כשאין משא ומתן עם כוונה לתוצאה בצידו, מעמיד בפני חמאס שתי אפשרויות: שחררו את החטופים ונהרוג אתכם, או שלא תשחררו אותם ונהרוג אתכם. כמובן שחמאס בוחר באפשרות השנייה".
5 צפייה בגלריה
שר הביטחון ישראל כ"ץ בפגישה עם חברי פורום המטה הכללי של צה"ל, עם הרמטכ"ל אייל זמיר, לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה
שר הביטחון ישראל כ"ץ בפגישה עם חברי פורום המטה הכללי של צה"ל, עם הרמטכ"ל אייל זמיר, לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה
החטופים במקום הראשון? כ"ץ וזמיר
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
הרמטכ"ל זמיר אמר שהפעולה בעזה, בשלב הראשון שלה, לא מסכנת חטופים. "יש לפעולה מטרה אחת: לדחוף את חמאס לעסקה", הוא הוסיף. כלומר הפוך מהחשדות כלפי נתניהו שהוא נגד עסקה. כאן הרמטכ"ל בעצמו, וצה"ל ודובריו בכלי התקשורת השונים, טוענים שמדובר במהלך שכל כולו למען החזרתם הביתה של כלל החטופים. כשנתניהו אמר בחידון התנ"ך שהניצחון המוחלט על חמאס הוא המטרה הראשונה, הוציא מיד דובר צה"ל בקולו ותמונתו הודעה שהחטופים הם במקום הראשון.
במקום הראשון? באמת? אחרי דברי ביקורת חריפים שפורסמו בין השאר מעל עמודים אלה התעשת הרמטכ"ל ואמר לקבינט שהתמרון דווקא מסכן חיים של חטופים. נראה שעוד משהו הביא אותו לכך. לפני כחודש כתבנו כאן: "פגישת הזובור לנתניהו בבית הלבן וכניסת ארה"ב לדיאלוג עם איראן שדוחה - לפחות בכמה חודשים - כל רעיון של תקיפה ישראלית באיראן, אומרים הגורמים, עלולות להוביל את נתניהו להורות על העמקת הפעולה בעזה".
נתניהו, לפי הניתוח הזה, נשאר בינתיים גם בלי תקיפה באיראן וגם בלי הסכם שלום עם סעודיה. "מנתניהו נגזלו שני ההישגים שאיתם הוא חשב להגיע לבחירות, ואולי בראייתו, חס וחלילה, זה משאיר לו רק את כיבוש עזה והשמדת חמאס, ושילכו לעזאזל החטופים", אומר אחד הגורמים.
המטכ"ל רצה לסחוט עוד פעימה מחמאס. מחד נראה שמבחינת ארגון הטרור הוא עשה מעל ומעבר בשחרור עידן אלכסנדר - שזו גם ככה פעימה אחת מעבר למה שתכנן בלי להגיע לעסקה הגדולה, ועכשיו תור ארה"ב לכופף את ישראל - אבל יש דיווחים על התקדמות מסוימת בדוחא.

הדרך לרעב קצרה

ונניח - הלוואי, הלוואי - שחמאס יסכים לשחרר עוד כמה. מה אז? מה לגבי החטופים שייוותרו מאחור? כאן, אומרים בכירים במערכת הביטחון, לא תהיה ברירה אלא להתכנס בחזרה לאותה שאלה - לאן מדינת ישראל הולכת? לכיבוש הרצועה לתקופה ארוכה תוך דריסת החטופים בדרך, או לעסקה עם חמאס שכוללת בתוכה את הפסקת הלחימה?
הדרג המדיני מנסה להלביש על המבצע גם מטרות נוספות, שרחוקות שנות אור מאלו של צה"ל. ב-5 במאי הוציאה לשכת שר הביטחון הודעה לכתבים בשם "גורם ביטחוני בכיר", בניסוח שנראה כמו הודעה שיצאה מטעם צה"ל. הייתה לו, לכ"ץ, סיבה טובה להסתתר. שתיים, למעשה: גם הסיכוי הסביר שכל העניין ייגמר שוב בכישלון מביך, וגם כי אולי ידע ש"הניסוחים המופיעים שם מפירים באופן בוטה את דיני המלחמה, והצעדים שהם מפרטים עשויים בהחלט להיחשב לפשעי מלחמה", כדברי אחד מראשי הפרקליטות הצבאית לשעבר.
5 צפייה בגלריה
ראש הממשלה ושר הביטחון בצפון הרצועה
ראש הממשלה ושר הביטחון בצפון הרצועה
נתניהו וכ"ץ בצפון הרצועה
(צילום: חיים צח/ לע״מ)
"מרכיב מרכזי בתוכנית הוא פינוי נרחב של כלל האוכלוסייה העזתית מאזורי הלחימה, כולל מצפון עזה, לשטחים בדרום עזה", נאמר בהודעת לשכת כ"ץ – אמירה שנוגדת את טענות צה"ל על "פינוי מרצון".
"בניגוד לעבר", אומר השר בהודעה, "צה"ל יישאר בכל שטח שיוכרע" – כלומר כיבוש קבוע של הרצועה, בניגוד מוחלט למה שנתניהו הבטיח חזור והבטח מתחילת המלחמה.
זה הולך ומחמיר: "יימשך הסגר ההומניטרי ורק בהמשך, לאחר תחילת הפעילות המבצעית ופינוי אוכלוסייה נרחב לדרום, תופעל תוכנית הומניטרית". כלומר צה"ל אמור לעשות שימוש במניעת מזון וסיוע כדי לאיים על אוכלוסייה, עד שתציית ותעבור לאזורים שצה"ל יחליט עליהם.
את הטוב שמרו בלשכת שר הביטחון לסוף ההודעה: "תוכנית המעבר מרצון לתושבי עזה, בפרט לתושבים שירוכזו בדרום מחוץ לשליטת חמאס, תהיה חלק ממטרות המבצע". במילים אחרות: צה"ל מופקד על הגליה "מרצון" של מאות אלפי ואולי מיליוני תושבי עזה. טרנספר שצה"ל אמור לקחת עליו אחריות.
כרגע המצב בשטח הוא שבגלל מניעת הסיוע ההומניטרי יש בעזה מלאים זמינים לציבור, שמתקרבים ימים ספורים מהקו האדום של מחסור חמור במזון, ומכאן הדרך לרעב קצרה. הדרך להפעלת התוכנית, כמו בהודעת כ"ץ/"המקור הביטחוני הבכיר", שבה חברה מסחרית תחלק את האוכל, עדיין ארוכה. כך, שבקרוב מאוד יצטרך הקבינט להיחשף להבטחות שנתנו דרמר ונתניהו לגורמים בין-לאומיים, שעד להפעלת המערך החדש - יחזרו לספק מזון בדרך הישנה. כלומר - משאיות, ציוד ואוכל של האו"ם, מטבחים ציבוריים, חלוקה בהרבה מאוד נקודות או בקיצור - כל מה שהממשלה בראשות בצלאל סמוטריץ' הבטיחה ונדרה שלעולם לא יקרה.
פורסם לראשונה: 00:00, 18.05.25