ממשלת הימין אישרה אמש (יום ראשון) את הכנסת הסיוע ההומניטרי מחדש לרצועת עזה, אחרי שעצרה אותו לפני כחודשיים עם תום עסקת החטופים. כבר לפני כחודש וחצי נחשף ב-ynet שישראל צפויה לאפשר "בתוך שבועות אחדים" את העברת הסיוע לעזה, עם התבססות על שיטה חדשה - שבמסגרתה קרן אמריקנית תהיה אחראית עליו, כדי למנוע ממנו להגיע לידי חמאס.
אלא שההחלטה של ראש הממשלה בנימין נתניהו מאתמול לא כוללת, בינתיים, את השיטה החדשה הזו - שבישראל עומלים במרץ להכשיר אותה. כך או כך, ynet מפרסם לראשונה תמונות של אנשי החברה האמריקנית שעתידה לחלק את הסיוע ברצועה, במסגרת הקרן של השליח המיוחד למזרח התיכון סטיב וויטקוף. בתיעודים משטח הארץ נראים האמריקנים בתדרוך וכשהם חמושים ועטויי אפודי מגן.
ynet עושה לכם סדר בכל מה שצריך לדעת על ההחלטה הדרמטית של הקבינט בצל הרחבת המלחמה - ובזמן ש-58 חטופים עדיין מוחזקים בשבי ארגוני הטרור בעזה.
נתניהו: "התקרבנו לקו האדום"
(צילום: דוברות רה"מ)
סמוטריץ' טוען שלא ייכנס "גרגר" שיגיע לחמאס. זה נכון?
לפחות בימים הקרובים, כל הסיוע ההומניטרי שייכנס לרצועת עזה יהיה ב"שיטה הישנה" - כלומר, דרך משאיות ממעבר כרם שלום, שתכולתן תחולק על-ידי האו"ם וארגוני הסיוע. בדרך זו, חמאס הצליח בעבר להשתלט על הסחורה ביעילות ובאפקטיביות, למכור אותה ולחלק אותה לאנשיו - על אף שעד היום טוענים באו"ם כי אין הוכחות חד-משמעיות לכך.
אלא שלפי הממשלה, החלוקה הישנה תהיה מצומצמת מאוד, והיא תימשך עד ל-24 במאי בלבד - אז יחלו לחלק את הסיוע בשיטה החדשה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כינה זאת "המינימום של המינימום, מזון ותרופות, פיתה ואוכל בצלחת". היום, למשל, מדובר לפי ישראל על תשע משאיות שמכילות תרופות, קמח ומזון לתינוקות. החלוקה הזו, לדברי הממשלה, תאפשר לישראל להמשיך במבצע "מרכבות גדעון", שתכליתו השתלטות ישראלית על רצועת עזה. לשם השוואה, בזמן הפסקת האש הוכנסו לרצועה כ-600 משאיות בכל יום.
ב"תקופת הגישור", בכל אופן - פרק הזמן שיחלוף עד שתחל לפעול הקרן האמריקנית - מתאם פעולות הממשלה בשטחים יעבוד מול חברות שאינן מקושרות לחמאס, בעיקר אמירתיות וירדניות, כחלק מתוכנית חירום שהוכנה. עם זאת, אין ערבויות לכך שארגון הטרור לא יוכל לגנוב את הסיוע.
בתוך כך, שר החוץ גדעון סער נפגש היום עם משלחת של ארגון ההסברה הפרו-ישראלי StandWithUs, והבהיר כי "בסיוע ההומניטרי כעת ייכנס אוכל לתינוקות וציוד רפואי, קמח עבור מאפיות ועוד מוצרי צריכה בסיסיים שמיועדים עבור מטבחים ציבוריים שארגונים בינלאומיים מפעילים בעזה. אנחנו עושים את הדבר הזה כדי לגשר על התקופה עד שתתחיל חלוקת המזון בהתאם לתוכנית החדשה שמטרתה: סיוע לתושבים ולא לחמאס".
אז מהי בעצם השיטה החדשה?
הקרן ההומניטרית החדשה, בהובלה אמריקנית, נקראת GHF - ראשי תיבות של Gaza Humanitarian Foundation. צה"ל יקים עבורה נקודות חלוקה שאותן יאבטח ברצועת עזה, ובהן יוכלו האזרחים לקבל את הסיוע ההומניטרי ללא מעורבות של חמאס. כך, מקווים בישראל, יימנע מארגון הטרור צינור החמצן העיקרי שלו מאז 7 באוקטובר, והוא לא יוכל לגנוב את הסיוע או להשתלט על המשאיות.
את הסיוע יחלקו עובדים מיומנים בלחימה שמועסקים על-ידי הקרן האמריקנית, וללא מעורבות של צה"ל. מדובר ביוצאי יחידות מובחרות בצבא ארה"ב, שכבר נמצאים בישראל, והם צברו ניסיון רב בפעילות באזורי לחימה ברחבי העולם. הארגזים שיחלקו למשפחות בעזה יספיקו לשבוע, ומיקומם המדויק של המתחמים ייחשף רק בהמשך - כדי להשלים את הקמתם ללא הפרעות. בהמשך, וככל שהמבצע הישראלי ברצועת עזה יתקדם, ייפתחו מתחמי חלוקה נוספים.
איך זה יסייע למלחמה?
המטרה הישראלית היא לנתק את האוכלוסייה העזתית מחמאס, הן פיזית - כלומר, הוצאתה מאזורי הלחימה - והן מעשית, על-ידי זה שארגון הטרור לא יוכל לממש את משילותו עליהם. הדרך לשם עוברת בכך שהאוכלוסייה העזתית לא תהיה תלויה בחמאס לצורך השגת מזון, ולשם כך יוקמו המתחמים הנפרדים. השאיפה היא שהאוכלוסייה העזתית תרד דרומה לאזורים ההומניטריים, שם תוכל להשיג מזון.
בישראל אומרים שהכנסת המזון גם תקנה לישראל מרחב תמרון בינלאומי להמשיך בלחימה, ולהוציא לפועל את מבצע "מרכבות גדעון" ללא התנגדות אמריקנית. כשמחסני המזון בעזה ריקים, הלחץ הבינלאומי על ישראל למנוע רעב גובר, וההתנגדות לפעולותיה עולה.
הכותרת
כיבוש או תפיסת שטחים כמו ביו"ש? אלו התוכניות למבצע בעזה
19:22
איזה לחץ בכלל הופעל על ישראל?
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הביע בכמה הזדמנויות את דאגתו מהמצב ההומניטרי ברצועה. "אנשים רבים גוועים ברעב בעזה, ודברים רעים קורים שם", אמר ביום שישי באיחוד האמירויות, במסגרת ביקורו במזרח התיכון. "אנחנו מסתכלים על מה שקורה שם, ואנחנו נטפל בזה", הבהיר. לפני כחודש חשף טראמפ פרטים מפגישתו האחרונה עם נתניהו, וגילה כי הפעיל עליו לחץ להכניס יותר מזון ותרופות לרצועה. "עזה עלתה בשיחה ואני אמרתי 'אנחנו צריכים להיות טובים לעזה, האנשים שם סובלים'", סיפר.
גם מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו שוחח עם ראש הממשלה בשבוע שעבר, והדגיש בפניו כי ארה"ב "מודאגת" מהמצב ההמוניטרי בעזה. "ארצות הברית לא חסינה לסבל ברצועת עזה", אמר לו, ולמעשה, החודשים האחרונים לוו בקריאות חוזרות ונשנות מצד ידידותיה של ישראל במערב להזרים סיוע הומניטרי לרצועה.
בחודש מרץ למשל, כשלושה ימים בלבד אחרי שהוחלט בישראל על הפסקת אספקת הסיוע לרצועה, קראו שרי החוץ של בריטניה, צרפת וגרמניה לירושלים "לכבד התחייבויותיה הבינלאומיות" כדי להבטיח שהסיוע יגיע לתושבי עזה "במהירות, בשלמות, בבטחה וללא הפרעה".
בישיבת הקבינט אמש סיפר נתניהו שמופעלים עליו לחצים כבדים לאפשר הכנסת סיוע לעזה, כולל מצד בכירים במפלגה הרפובליקנית וידידי ישראל בארה"ב ומצד הנשיא טראמפ עצמו. הוא ציין שאפילו מדינות ידידותיות לישראל כמו הונגריה, צ'כיה וגרמניה "ביקשו לתת להם משהו כדי שיוכלו להגן על ישראל".
שר החוץ גדעון סער מסר סקירה על הלחצים הללו, שמופעלים לדבריו גם מצד האיחוד האירופי, והדגיש את ההיבט המדיני שיש בחלוקת הסיוע. הוא לא הזכיר את המילה "סנקציות" במפורש, אך הדגיש, כמו נתניהו, ש"צריכים לתת משהו מול הלחצים האלה". לדבריו, הכנסת הסיוע "חשובה מול היוזמות האנטי-ישראליות".
האם באמת יש רעב בעזה?
ברצועה, שם המלחמה והמצור מתעצמים, המשבר ההומניטרי הפך לאסון המאיים על חייהם של מיליוני עזתים. מאז סגירת מעברי הגבול בתחילת מרץ והפסקת משלוחי הסיוע ההומניטרי, המזון הפך לנדיר, והמחירים זינקו לרמות גבוהות מאוד, מה שאילץ את התושבים לחפש חלופות "פרימיטיביות" על מנת לענות על צורכיהם הבסיסיים.
עשבי בר כמו חלמית, חמציץ, חומוס ואפילו עלי תות חזרו לשולחנות של משפחות עזתיות רבות, שכן אלה הפכו לחלופה לירקות ולמזונות בסיסיים אחרים. ב-12 במאי הזהירו האו"ם ושותפיו בדוח רשמי כי כלל אוכלוסיית עזה, כשני מיליון בני אדם, "עומדת בפני סכנת רעב, לאור סגירת המעברים המתמשכת וההסלמה בפעולות הצבאיות".
לפי דוח הסיווג המשולב של שלב הביטחון התזונתי (IPC), כ-469,500 בני אדם סובלים מרעב "קטסטרופלי", בעוד שיותר מ-71,000 ילדים ו-17,000 נשים זקוקים להתערבות דחופה לטיפול בתת התזונה החמורה שהם חווים. לפי ההערכות מאגרי המזון שנצברו ברצועה בימי העסקה מתחילים להיגמר, וראש הממשלה נתניהו אמר היום בסרטון שפרסם כי "התקרבנו לקו האדום". גם בצה"ל, שם מפעילים מערכת מעקב על מצב הרעב ברצועה, אמרו כי "אנחנו לקראת הקו האדום".
למה נתניהו לא קיים הצבעה בקבינט?
כי אין לו רוב. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר דרש אמש הצבעה על אישור הכנסת הסיוע, אך ראש הממשלה סירב. ככלל, רוב השרים היו נגד ההצעה, אך נתניהו זכה לגיבוי מצד ראש המל"ל צחי הנגבי ומצד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שאמרה שלא צריך לערוך הצבעה בנושא.
האם זה טוב לחטופים?
שורדת השבי לירי אלבג, שנחטפה ב-7 באוקטובר מבסיס נחל עוז שבו שירתה כתצפיתנית, סיפרה בעבר כי "בתקופות שלא נכנס סיוע הומניטרי זה הורגש. פתאום יורדים לפיתה אחת, יש ימים של רבע פיתה. היו ימים שהיינו שותות מים מלוחים כי לא היה מים". פעיל הומניטרי שהיה ברצועה טען בדצמבר אשתקד כי "אם אין לאנשי חמאס קמח, אין לחטופים מה לאכול". לדבריו, אם למחבלים שמחזיקים בחטופים יהיה מחסור במזון, הם יעדיפו להעניק אותו לבני משפחותיהם.
מנגד, שורד השבי אלי שרעבי מבארי, שאשתו ושתי בנותיו נרצחו בבוקר מתקפת חמאס, אמר למועצת ביטחון של האו"ם כי "אני יודע שאתם דנים כאן במצב ההומניטרי בעזה לעתים קרובות מאוד, אבל תרשו לי לומר לכם, כעד ראייה - ראיתי מה קרה לסיוע הזה. חמאס גונב את זה". לדבריו, "המחבלים היו אוכלים ארוחות רבות ביום מהסיוע של או"ם שהיה מונח לפנינו, ומעולם לא קיבלנו מזה דבר. חמאס אוכל כמו מלכים בעוד החטופים גוועים ברעב".
השתתפו בהכנת הכתבה: איסקנדר חביבולין
