כמה זמן יש מרגע הישמע האזעקה עד ההתמגנות? מה חשוב לקחת לשהייה ממושכת במרחב המוגן? מה עדיף, ממ"ד או מקלט? ואם אף אחד מהם לא בנמצא – איך פועלים? ynet עושים סדר בשאלות שמעסיקות את כל הישראלים מאז תחילת המלחמה מול איראן ביום שישי, וביתר שאת אחרי מתקפת הטילים הלילית הקטלנית בטמרה ובבת ים.
מה כוללת מדיניות ההתרעות העדכנית?
התרעות בארבעה שלבים:
1. 30-15 דקות לפני המטח תתקבל הודעה דרך אפליקציית פיקוד העורף, שלפיה עלינו לשהות בסמוך למרחב מוגן.
2. כ-10 דקות לפני המטח, עם זיהוי תחילת הירי, תתקבל התרעה רועשת בהודעת סמס.
3. כדקה וחצי לפני הגעת המטח לשטח ישראל יישמעו אזעקות בצופרים (זמנים מדויקים בהתאם למיקום ובדיקה לפי יישוב מגורים ניתן למצוא באתר פיקוד העורף)
4. עדכון על יציאה מהמרחב המוגן יינתן בהודעה אחרי שהאיום הוסר.
איך בוחרים את המרחב המוגן המיטבי?
במרחב הפרטי עדיף ממ"ד או מקלט. במרחב הציבורי רצוי לבחור במקלט ציבורי, מרחב מוגן תקני במוסד חינוכי או מתקן של הרשות המקומית, או מחסה ציבורי שאושר על ידי פיקוד העורף.
איך לוודא שהממ"ד מספק הגנה?
מיד אחרי הכניסה למרחב יש לנעול את הידית כלפי מעלה ב-90 מעלות. יש לסגור ולנעול את חלון הפלדה ואת חלון הזכוכית. אם קיים חלון הזזה מזכוכית (דו-כנפי), יש להסיר אותו ולמקם אותו מחוץ לממ"ד עד תום המערכה. יש להוריד את כלל החפצים מהמדפים ומהקירות, ולוודא שאין בחדר פריטים כגון מראות שעלולים להתנפץ. אם קיימים ארונות, יש לקבע אותם. בנוסף נדרש לסגור את מכסה הפלדה של צינורות האוורור בארבעה ברגים.
אם ניתן לבחור, מה עדיף: ממ"ד או מקלט?
הממ"ד הוא המועדף מכיוון שהוא חדר ממוגן וחזק מבטון מזוין, המיועד להגנה מפני ירי רקטות וטילים ונמצא בתוך הדירה - מה שמאפשר להגיע אליו במהירות בעת קבלת התרעה. בנוסף, מכיוון שלרוב נעשה בממ"ד שימוש למגורים - הוא מתוחזק באופן שוטף ולכן מוכן לשהייה במצב חירום. סיבה זו מעניקה גם יתרון פסיכולוגי: חדר זה מהווה סביבה מוכרת וידידותית עבור בני הבית והילדים, מה שמסייע בהפחתת לחץ.
ואם אין בסביבה ממ"ד, מקלט או מרחב מוגן תקני?
חשוב להבהיר – מצב זה אינו אידיאלי, ובזכות ההתרעות המקדימות עלינו לעשות כל מאמץ על מנת לשפר מיקום לקראת הישמע האזעקה ולהיכנס למרחב מוגן תקני. אם בכל זאת אין בנמצא, אלו הפתרונות האפשריים:
1. חדר מדרגות פנימי (ללא חלונות וקירות חיצוניים). יש לשהות בגרם המדרגות ולא בחלל הקומה. בבניין בן יותר משלוש קומות, יש לשהות בגרם מדרגות שמעליו שתי קומות לפחות. בבניין מתחת לשלוש קומות, יש לשהות בגרם המדרגות של הקומה האמצעית. שימו לב: אין לשהות בקומת הכניסה.
2. חלל פנימי שמוקף בכמה שיותר קירות ועם כמה שפחות חלונות ופתחים. יש לוודא שאין בחלל קרמיקה, חרסינה או זכוכיות שעלולות להתנפץ. ניתן לבחור גם במסדרון פנימי, ויש לסגור את הדלתות והחלונות. בעת קבלת התרעה יש לשבת צמוד לקיר פנימי, מתחת לקו חלונות ולא מול הדלת
אילו פתרונות התמגנות יש לאנשים עם קושי בהתניידות (כיסאות גלגלים או מרותקים למיטה)?
ראשית, בימים אלו יש להעביר את המיטה לממ"ד או לחלל פנימי ולהצמיד אותה לקיר פנימי, מתחת לקו חלונות ולא מול הדלת. בנוסף, לוודא שאין מדפים תלויים וחפצים שעלולים ליפול מעל המיטה. במקרה של קושי במעבר מישיבה על ספה לכיסא הגלגלים בזמן קצר, יש להצמיד את הספה לקיר פנימי, מתחת לקו חלונות ולא מול הדלת.
איזה מרחב בשום אופן לא נחשב מוגן?
חניונים תת-קרקעיים שלא מאושרים על ידי פיקוד העורף אסורים מחשש לקריסה והילכדות. בנוסף, מטבח, מקלחת או שירותים לא מהווים מרחב מוגן, מאחר שיש בהם פריטים שעלולים להתנפץ כמו קרמיקה, חרסינות וזכוכיות. שימו לב: גם מיגונית אינה נחשבת מרחב תקני.
מה זמן הכניסה למרחב המוגן?
בין פרק זמן מיידי בן 15 שניות לבין כדקה וחצי. ישראל מחולקת כיום לכ-1,700 אזורי התרעה, שלכל אחד מהם הוגדר "זמן התגוננות" ספציפי. לא בטוחים לגבי זמן ההגעה שלכם למרחב המוגן? היכנסו לאתר פיקוד העורף והקלידו את שם היישוב שבו אתם גרים.
אם לא הספקתי להגיע למרחב מוגן, מה עליי לעשות?
חשוב לדעת: משך האזעקה = זמן ההגעה למרחב המוגן. לכן, אם האזעקה נשמעת באזורכם, עליכם להגיע למרחב המוגן לפני תומה. אם היא מסתיימת לפני שהספקתם להגיע למרחב המוגן - שכבו על הקרקע והגנו עם הידיים על הראש. זמן ההגעה למרחב המוגן הוא קבוע ואינו משתנה מאיום לאיום, בין אם מצפון, מדרום או ממזרח.
מה חשוב להכין בתיק לשעת חירום?
מים ומזון יבש, תאורת חירום, פנס וסוללות, ערכת עזרה ראשונה, תרופות, רדיו וסוללות, מטענים ניידים, ציוד נוסף המותאם לשוהים במרחב המוגן (תינוקות, קשישים, בעלי חיים וכד').
איך מתמודדים רגשית עם הלחץ והחרדה?
תחילה, נסו להיזכר מה הקל עליכם תחושות חרדה ולחץ בעבר ונסו לשחזר את הפעולות. שנית, זכרו שידע זה כוח, לכן כדאי להכיר את סדר ההתרעות והזמנים ותמיד להיות ערוכים בהתאם. בהגיעכם לכל מקום חדש בימים הקרובים, השתדלו לבדוק את מתחם ההתמגנות התקני הקרוב. בנוסף, השתדלו לבנות לכם שגרה יומית עם משימות פשוטות שתוכלו לבצע ויגבירו אצלכם את תחושת השליטה. עמותת נט"ל ריכזה כלים להתמודדות עם לחץ וחרדה בשעת חירום שכדאי להכיר.
אילו קווי תמיכה וסיוע פעילים 24/7?
1. ער"ן (מתן עזרה ראשונה נפשית) במספר 1201
2. נט"ל (סיוע נפשי לנפגעי טראומה על רקע לאומי, טרור ומלחמה) במספר *3362
3. קווי הסיוע של ויצו: להורים לילדים בגיל הרך - 6968*; לנשים במעגל האלימות - 3980*; לגברים במעגל האלימות 1-800-393-904
