בג"ץ הורה היום (ראשון) ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה להשיב לטענות על ניגוד עניינים באשר לעיסוקה בהליכים הנוגעים לראש השב"כ רונן בר ולקודמו ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן.
השופט נועם סולברג הנחה את בהרב-מיארה להסביר את קשריה עם בר וארגמן בתוך 18 ימים, עד ל-24 באפריל, בעקבות עתירה שהגיש ארגון "לביא - זכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות", שטען כי קיים ניגוד עניינים חמור.
העתירה הוגשה ביום שישי האחרון באמצעות עו"ד יצחק בם, ובה נטען כי "בהרב-מיארה מקיימת קשים אישיים הדוקים ורבי-שנים עם השניים, הנובעים מהיכרות עמוקה שלהם עם בעלה, איש שב"כ לשעבר. לפי פרסומים, בר וארגמן ליוו את המשפחה לאורך שנים בביקורים ומפגשים אישיים – קשרים שמעולם לא הוכחשו על-ידי היועצת המשפטית, שבחרה להגיב בפרסומים הרלוונטיים בתשובה: 'לא נתייחס'".
בנוסף, בארגון טענו כי "למרות קשרים אלה, בהרב-מיארה ממשיכה לעסוק אישית בעתירתו של ארגמן ואף לנהל מהלך משפטי סדור בניסיון למנוע את הדחתו של רונן בר מתפקיד ראש השב"כ – וזאת בניגוד לעמדת הממשלה. התנהלות זו מפירה באופן מובהק את תקנון שירות המדינה, את כללי האתיקה לעובדי ציבור, וכן את הסדר ניגוד העניינים שעליו חתמה היועצת עצמה, לפיו עליה להימנע מטיפול בענייניהם של קרובים או חברים העלולים להשפיע על שיקול דעתה".
כבר בחודש שעבר הבהירה היועמ"שית לממשלה, בישיבה שבה הוחלט על פיטוריו של בר, כי גם אם בג"ץ יקבע שהפיטורים כשרים וידחה את העתירות בנושא, מינוי ממלא מקום לתפקיד כה בכיר ורגיש - בוודאי בעיצומה של מלחמה - צריך להתבצע בהליך סדור. עוד לפני כן היא התנגדה לאופן שבו התבצע ההליך, ואמרה לראש הממשלה בנימין נתניהו כי אינו יכול לפטר את ראש השב"כ בשל ניגוד עניינים, "עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך ואפשרותך לעסוק בנושא בעת הזו".
