מדיניות הבידול הישראלית בין הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון לבין חמאס בעזה חיזקה את ארגון הטרור. יחד עם שתי הקונספציות - "ניהול הסכסוך" ו"חמאס מורתע" – תרמו כולן באופן מכריע לתוצאות הרצחניות של מתקפת 7 באוקטובר. אחר הצהריים (חמישי) הותר לפרסום תחקיר היסוד הליבתי החשוב ביותר שנערך בצה"ל במלחמת חרבות ברזל, והוא מתמקד ב"תפיסות של ישראל מול רצועת עזה" – הגדרה מכובסת לקונספציות המדיניות והצבאיות שהתבססו לאורך שנים והתבררו כהרות אסון. זאת בזמן שהקמת ועדת חקירה ממלכתית לא נראית באופק.
התפיסות הללו החלו להתעצב בתחילת העשור הקודם והתעצמו עד שהתפוצצו בבוקר 7 באוקטובר 2023. הצומת המרכזי והגורלי, גם לפי תחקירים אחרים שנערכו בצה"ל, היה מבצע שומר החומות במאי 2021. בנקודה זו נפרדו הדרכים שבהן ראו שני הצדדים את הסכסוך: בישראל היו משוכנעים שחמאס ספג פגיעה אנושה, כולל במנהרות הלחימה שלו (מבצע ההונאה של פיקוד הדרום שכשל), וכראיה לכך, הוסק בטעות, הוא הורתע מלהצטרף לשני סבבי הלחימה שהתנהלו מאז ("עלות השחר" ו"מגן וחץ"), והותיר את הג'יהאד האיסלמי לבדו.
ישראל לא זיהתה שעבור חמאס, שומר החומות היה המדרבן העיקרי לצאת ל"מלחמת שחרור" באמצעות הפיכת תוכנית הפלישה שכונתה בצה"ל "חומת יריחו" לבת-ביצוע. ברקע, מנהיג חמאס יחיא סינוואר התמלא מוטיבציה כשראה שהצליח לאחד זירות סביב נושא הר הבית: במהלך מאי 2021 לא רק העזתים לחמו, אלא גם ערבים אזרחי ישראל התקוממו באלימות והנושא צבא תאוצה גם במדינות ערביות באזור.
אך שורשי הכשל, כך לפי תחקיר צה"ל, נעוצים בגישה הישראלית שהובילה הממשלה מתחילת העשור הקודם, חצתה רמטכ"לים וזכתה גם לתמיכתם. היא התבטאה לראשונה במבצע עמוד ענן בנובמבר 2012 ושיאה בהזדמנות האחרונה שהייתה להכריע את חמאס: בתמרון הקרקעי במבצע צוק איתן בקיץ 2014. ההחלטה האסטרטגית שירדה לצבא מהדרג המדיני הייתה: מיטוט חמאס הוא לא התכלית, ויש להשאירו מורתע ככל הניתן.
גורם בצה"ל אומר: "צוק איתן היה הרגע שבו עלתה לראשונה השאלה אם להכריע את חמאס. צה"ל הונחה אז להתמקד רק בהסרת איום המנהרות החודרות ובהשארת חמאס בשלטון בעזה. הצלחת אותו מבצע נמדדה בכמה שקט הוא הביא עד להסלמה הבאה".
בהתאם, התודעה המערכתית התפשטה לאורך השנים וחלחלה מראשון קציני המחקר והאוספים ב-8200 באמ"ן, ועד אחרון לוחמי הביטחון השוטף בגבול עזה. כל ההמלצות המודיעיניות, ההסברים החלופיים לסימנים המעידים בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר 2023 – כולם נשענו על אותה קונספציה.
כך דוללה ההגנה הצבאית על הגבול
איך זה נראה בשטח? על פי התחקיר של צה"ל לאורך השנים הידרדר האופן שבו הגנו הכוחות על הגבול: נוהל כוננות עם שחר, שבמסגרתו מעלים דריכות בכל בוקר, לא כלל את כל הלוחמים במוצבים כבעבר. כמו כן, ההסתמכות של הכוחות על המכשול החדש בגבול, על תצפיות ועל טכנולוגיה הייתה בעוכריהם.
שיא נוסף ומעורר השתאות היה נוהל סופ"שים שקבע המטכ"ל הקודם: בסופי שבוע דוללו הכוחות בגזרה כדי שיותר לוחמים ייהנו מחופשה בבית, כאילו מוצב נחל עוז היה בסיס הקריה בתל אביב. אחת הסיבות לכך הייתה שהתרחיש החמור ביותר שהציג פיקוד דרום לכוחות באוגדת עזה, גם בחודשים שקדמו ל-7 באוקטובר, עסק בפלישה משמונה מוקדים לכל היותר, על ידי שתי פלוגות חמאס עם 70 פעילי נוחבה.
ממילא, הקונספציה שלפיה חמאס הורתע הובילה להקטנת הצבא לאורך העשור הקודם ולצמצום מתמשך באימוני כוחות המילואים ביבשה. "מדובר בכישלון גדול יותר ממלחמת יום הכיפורים, כי אז הייתה התרעה מקדימה, והיה דיון אם לגייס מילואים או לא", אומר גורם בצה"ל.
יתרה מכך, תחקיר התפיסות של צה"ל מציין מסמך סיכום דיון הערכת מצב לאומית מקיץ 2023, חודשים אחדים לפני הטבח, שבו הנחה ראש הממשלה בנימין נתניהו את צה"ל להתמקד באיראן ובמוכנות לעימות עם חיזבאללה, וכן בזירת יהודה ושומרון, ובעדיפות נמוכה יותר להרגיע ככל הניתן את רצועת עזה ולהמשיך להעניק לה סיוע קטארי והקלות הומניטריות.
איש בצה"ל לא אתגר זאת. התחקיר מדגיש שהקונספציה זרמה בדמו של כל בכיר או גורם מעורב בצבא. "הגישה המובילה מלמעלה, גם לאורך החודשים שקדמו למלחמה, הייתה להתמקד באיראן... להרחיב את הסכמי אברהם ולשמר את תפקידה של הרשות הפלסטינית", מצוין בתחקיר. "סיכומי ראש הממשלה לצה"ל, גם בשנה שקדמה למלחמה, היו ברורים: לקדם הסדרה אזורית ולקדם מוכנות לסיכול אירועי טרור. בראש סדר העדיפות עמדו גם פעולות המב"מ (המערכה שבין המלחמות) בזירה הצפונית, שהסיטו קשב מהיערכות למלחמה רחבה. התודעה המערכתית השגויה הייתה שמלחמות יחלו בהידרדרות ולא במפתיע על ידי האויב".
כך למשל, הרמטכ"ל אביב כוכבי הנחה את פיקוד דרום במאי 2019: "נפעיל מלחמה כתוצאה מהסלמה שתחל בפיגוע בגבול או ממהלך יזום שלנו".
התחקיר סיכם את הגישה הישראלית שהתקבעה: טוב שחמאס יישאר ככתובת בעזה, בין השאר כי קשה למצוא לו חלופה, מה גם שהאיומים מיהודה ושומרון מסוכנים מאלה ברצועת עזה. "לא נערך בכלל דיון באפשרות לסוף הסכסוך או בהחזרת השליטה הישראלית על רצועת עזה", נכתב.
כתוצאה מהקונספציה, היקף הכוחות באוגדת עזה כמעט לא גדל לאורך עשור, למעט תוספת כוח לאבטחת עבודות המכשול. מספר הפלוגות ששמרו על 65 הקילומטרים של הגבול עם הרצועה היה 14, ובבוקר 7 באוקטובר הגנו עליו 671 לוחמים שהתמודדו מול אלפי מחבלים שהסתערו לעברם. זאת, לפי התחקיר, במקביל לעלייה של 40% במספר הגדודים והפלוגות שהופנו לאוגדת יהודה ושומרון החל ממרץ 2022 (מבצע שובר גלים). חלק מתגבורי הכוחות ביו"ש מעתודות החירום שנשמרו לעזה התרחשו גם בימים שקדמו ל-7 באוקטובר.
צה"ל התעלם מחומת יריחו
קונספציית עזה הובילה פעמיים לזלזול בפועל, גם אם לא מכוון, בתוכנית הפלישה של חמאס חומת יריחו, שאותרה על ידי המודיעין הישראלי: בפעם הראשונה ב-2018, ואז שוב ב-2022 - כשהיא כבר בשלה הרבה יותר. אפילו הרמטכ"ל הרצי הלוי שמע עליה לראשונה רק שבועיים לאחר פרוץ המלחמה, אף שבתפקידיו בעשור הקודם היה סגן רמטכ"ל, מפקד פיקוד דרום וראש אמ"ן.
באוקטובר האחרון חשף נדב איל ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" שמסמך חומת יריחו הוצג ונשלח בכל רחבי מערכת הביטחון - כולל למזכירים הצבאיים של ראשי הממשלה ושרי הביטחון. אלא שהוא מעולם לא הוצג בפניהם, והמזכ"צים טענו שהם לא קיבלו אותו.
במאי 2022 קבע מפקד פיקוד דרום דאז, אלוף אליעזר טולדנו, שיש להתייחס לחומת יריחו כנקודת מכוון בחמאס, כלומר – רעיון חזוני ולא תוכנית פעולה אופרטיבית של האויב. הוא דחק אותה לשולי מצגת ביום עיון שערך לפני שלוש שנים לבכירים בפיקוד, תחת השם "דיוקנה של מערכה". במצגת נקבע שמכת פתע של חמאס תהיה - אם בכלל - מצומצמת בהרבה ממה שאירע בפועל. תוכנית מכת הפתע של חמאס נדחקה לסעיף נידח בעמוד 33 של המצגת, וההתייחסות אליה היה כתרחיש עתידני.
באותה תקופה התקבלה ידיעה מודיעינית מעודכנת לגבי תוכנית חומת יריחו, שדיברה על 2,000 פעילי חמאס שיחדרו לשטח ישראל. אבל גם ידיעה זו לא שינתה דבר לגבי התפיסה בצה"ל.
על פי חשיפה של רונן ברגמן ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" בנובמבר האחרון, ב-2022 דן ראש חטיבת המבצעים דאז ירון פינקלמן במסמך "חומת יריחו", והסיק שחמאס יצליח להפתיע רק על ידי הונאת ביצוע תרגיל או בעקבות הערכה מוטעית שלפיה הוא מעלה כוננות לקראת תקיפה ישראלית. שעות לפני הטבח ב-7 באוקטובר, העלה פינקלמן - אז כבר אלוף פיקוד הדרום - בדיוק את אותן שתי סברות, אך לא הגיע למסקנה שהוא עצמו העלה שנה קודם לכן.
ברקע, מציין התחקיר, התרחש אירוע נוסף שהגדיל את האופוריה הישראלית לגבי מורתעות חמאס ממבצע שומר החומות: ישראל סיימה להקים את המכשול העילי והתת-קרקעי בגבול עזה. הוא נחנך בטקס ביולי 2021, אחרי שהושקעו בו יותר מארבעה מיליארד שקל, חרף התנגדויות בצה"ל עוד בעשור הקודם שקבעו שאת הכסף הזה יש להשקיע באגרוף ההתקפה ובמוכנות לוחמי המילואים והסדיר ביבשה.
שחיקת הפרימטר ברצועה
לאן הופנה הקשב של ישראל בתקופה שקדמה למלחמה ומה היו סדרי העדיפויות שלה? התחקיר הצה"לי מונה סוגיות פנים דוגמת המשבר בחברה עקב המהפכה המשפטית והמחאה הציבורית נגדה, כמו גם העיסוק בהסדרה האזורית ונורמליזציה עם סעודיה. כל זאת, צוין, כשברקע נמשכת הזרמת הכסף הקטארי לעזה והגדלת מספר הפועלים מהרצועה שקיבלו היתר לעבוד בישראל.
"במקביל, הקונספציה גם הובילה לשחיקת אותו פרימטר צר בגבול, שבו הייתה אסורה נוכחות פלסטינית", נמצא בתחקיר. "כך גם נשחקו יסודות הלחימה של כוח מגן בשגרה. צורת הקרב באוגדת עזה התמקדה בבט"ש (ביטחון שוטף, י"ז) שמטפל בעיקר בהפגנות גדר או בפיגוע בודד ולא נערך להדוף פלישת צבא טרור שנמצא 900 מטרים ממנו, אף שכבר בשלהי העשור הקודם צה"ל התייחס רשמית והגדיר את חמאס כצבא טרור".
התחקיר קבע שבהתאם צומצמו הרכיבים ההתקפיים בתוכנית ההגנה של אוגדת עזה, כמו תפיסת שטחים שולטים בשטח העזתי הסמוך לגבול בהינתן אירוע מתפרץ. בפרק הלקחים נכתב כי "יש לבחון את מידת האיזון בהסתמכות על ההרתעה מול איומים חמורים סמוכים ועדיין להמשיך לדרוש מהמודיעין לספק התרעה. יש לוודא שאנו מונעים וקוטעים איומים חמורים ברציפות עד כדי יציאה למתקפת מנע. יש לשפר ולהתאים את גודל הצבא, לאזן בין מילוי המשימה להסתמכות על טכנולוגיות, סנסורים ומכשול ולהיערך לתרחישי קיצון".
עוד צוין בפרק ההמלצות כי יש לבחון את עוצמת המערכת המודיעינית ומיקומה במערכת השיקולים וקבלת ההחלטות ולעדכן את בניין הכוח הצה"לי לפי תרחיש ייחוס רלוונטי.
פורסם לראשונה: 18:52, 27.02.25
