ארבע מערכות בחירות לכנסת התקיימו בישראל בין 2019 ל-2022, אך למרות פרק הזמן הקצר יחסית שעבר בין הפעם הראשונה לפעם החמישית שבה הלכו האזרחים לקלפיות - התקציב של ועדת הבחירות המרכזית זינק באופן חד מאוד. כך עולה מדוח מבקר המדינה המתפרסם אחר הצהריים (שלישי): תוך שלוש שנים, בין מערכות הבחירות לכנסות ה-22 (2019) וה-25 (2022), זינק תקציב מערכת הבחירות (על שינוייו) מ-336 מיליון ל-583 מיליון שקל. מדובר בעלייה של 247 מיליון שקל (כ-74%). אגב, התקציב בבחירות לכנסת ה-20 היה 253 מיליון שקל.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כתב כי הגידול בתקציב על שינוייו מוסבר בהרחבת מערך הפיקוח על טוהר הבחירות (כ-16%), הוצאות קורונה (כ-7%), גידול טבעי של האוכלוסייה (כ-6%) ועליית המדד (6.85%). ועדת הבחירות מסבירה זאת גם בגידול במספר הקלפיות, הוצאות מחשוב, הוצאות הסברה והוצאות שכר.
עיקרי הדוח בנושא ניהול ההון האנושי בוועדת הבחירות:
(צילום: משרד מבקר המדינה)
המבקר מזכיר שבביקורת קודמת עלה כי בין מערכות הבחירות לכנסות ה-20 וה-23 גדל תקציבה המקורי של הוועדה מכ-253 מיליון לכ-392 מיליון שקלים (כ-55%). משרד המבקר המליץ אז שוועדת הבחירות המרכזית תבחן את האפשרות לגבש תוכנית להתייעלות ולצמצום העלויות לקיום מערכת בחירות, כדי שאלה ישקפו את תקציב מערכת הבחירות הקודמת, בתוספת גידול בגין עליות מחירים וכן בגין גידול האוכלוסייה, תוך בחינת הצורך בהפעלה ובתקצוב של פרויקטים הנדרשים.
מחכים לבחירות דיגיטליות
מבקר המדינה העיר כי הגידול בתקציב הבחירות בדוח זה מעלה חשש משימור המצב של הוצאה ציבורית גבוהה על הבחירות, הגדלה והולכת. בדוח ביקורת קודם עלה כי ככלל, עלות פעולה מקוונת זולה מעלות פעולה פיזית. עוד עלה כי השימוש במערכות ממוחשבות במערכות בחירות בעולם כולל בין השאר זיהוי הבוחר באמצעי דיגיטלי ותהליך הצבעה בהתאם. בדוח הקודם הומלץ כי ועדת הבחירות המרכזית ושר הפנים יחדשו את פעילות הוועדה שעסקה בבחינת מחשוב מערכת הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות.
ומה קרה? עד מועד סיום הביקורת לא חודשה פעילותה של הוועדה האמורה, ונכון למערכת הבחירות לכנסת ה-25, הבחירה עדיין מבוססת על תהליכים ידניים הכרוכים בהשקעת תשומות ניכרות. הדבר בולט בעיקר בהיקפי כוח האדם שהוועדה מגייסת.
ואכן, גם בתחום כוח האדם חל זינוק חד. מבקר המדינה אנגלמן כתב בדוח כי בין מערכות הבחירות לכנסות ה-22 וה-25 גדל מספר העובדים שהעסיקה ועדת הבחירות המרכזית מכ-46 אלף לכ-73 אלף (עלייה של כ-27 אלף עובדים, כ-59%).
מהדוח עולה כי ללא עובדי קלפיות הקורונה שהועסקו בשבוע הבחירות לכנסת ה-25 גדל מספר העובדים בכ-24 אלף (כ-52%). ההוצאה על העסקת עובדים (ביצוע תקציב השכר) גדלה מ-157 מיליון שקל ל-257 מיליון שקל - עלייה של 100 מיליון (כ-64%). ללא תוספת תקציב להעסקת עובדים בגין הקורונה, בסך של כ-3.8 מיליון שקל, ובניכוי שיעור עליית המדד (6.85%), גדל ביצוע תקציב השכר בכ-89 מיליון שקל (כ-57%).
מיעוט ערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה
ומה לגבי ייצוג הולם? גם כאן מצא המבקר ליקויים. מהדוח עולה כי הלכה למעשה לא יישמה ועדת הבחירות את עיקרי הוראות חוק המינויים בנוגע לייצוג הולם בקרב עובדיה: היא לא קבעה יעדים לייצוג הולם ולחלופין לא אימצה את יעדי הממשלה; היא אינה מרכזת נתונים בדבר השתייכותם של עובדי תקופת הבחירות לאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם, והיא לא מגישה דיווח שנתי הכולל את הנתונים האמורים, כנדרש בהוראות חוק המינויים.
מנתוני ועדת הבחירות המרכזית והלמ"ס עולה שבבחירות לכנסת ה-25 חלה דווקא ירידה במספר העובדים מהאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם ביחס למספרם בתקופת הבחירות לכנסת ה-24 (46 עובדים מהחברה הערבית, 36 עובדים מהחברה החרדית ו-14 עובדים יוצאי אתיופיה לעומת 40, 29 ו-10 עובדים, בהתאמה).
המבקר מתניהו אנגלמן על הליקויים העיקריים שהתגלו בדוח:
(צילום: משרד מבקר המדינה)
עוד עולה מדוח המבקר כי מבין 36 עובדי המטה המינהלי הקבוע של ועדת הבחירות המרכזית מועסק עובד אחד מהאוכלוסייה הערבית (2.78%) - שיעור נמוך במידה ניכרת ביחס ליעד הייצוג ההולם שקבעה הממשלה (10%) ונמוך משיעורה באוכלוסייה הכללית (כ-21%). בנוסף נמצא כי לא מועסקים עובדים יוצאי אתיופיה ומועסקים שני עובדים בלבד מהחברה החרדית (5.6%).
ומה לגבי ייצוג נשים? המבקר אנגלמן מצא כי שיעורי הייצוג בפועל של נשים בקרב עובדי ועדת הבחירות הוא שבמטה המנהלי הקבוע, נכון למאי 2023, 50% מהמשרות ו-67% מתפקידי ההנהלה מאוישים על ידי נשים.
עם זאת, רק 40% מתקציב השכר של הוועדה הוקצה למימון שכר העובדות, שכן חלק מהנשים בוועדה מועסקות במשרות חלקיות; עובדי תקופת הבחירות - בבחירות לכנסת ה-25 הועסקו במטה המנהלי של הוועדה, במרכז הלוגיסטי ובוועדות הבחירות האזוריות 997 עובדים מהם 406 נשים (כ-41%); תפקידים בכירים בוועדות האזוריות - בשש מערכות הבחירות לכנסות ה-20 עד ה-25 התבטא ייצוג הנשים בקרב עובדי מטות הוועדות האזוריות בשיעורים נמוכים בשלושה תפקידים בכירים ובשיעורים גבוהים בשני תפקידים זוטרים.
בסיום הפרק כתב המבקר אנגלמן כי על ועדת הבחירות המרכזית לבחון את הגידול הניכר במשאביה ובהיקפי כוח האדם שהיא מעסיקה אל מול הסיכונים הכרוכים בקיום הבחירות, באזורים השונים ובקלפיות השונות, במטרה לצמצם ככל הניתן את העלויות הנובעות מקיום הבחירות ולחסוך בכספי הציבור.
מוועדת הבחירות המרכזית נמסר בתגובה: "הדו"ח עוסק בתקופה חסרת תקדים של חמש מערכות בחירות שנוהלו בתוך 3.5 שנים בלבד, לרבות שלוש מערכות בצל מגפת הקורונה, תוך ריבוי אתגרים דוגמת הגנת הסייבר, טוהר הבחירות וניסיונות לערער את אמון הציבור - כאשר ממערכת למערכת משימה זו הפכה למורכבת וקשה, הן בהיבט של גיוס וניהול כוח אדם והן בפן התפעולי.
"במהלך תקופה זו גייסה, הכשירה והפעילה הוועדה מאות אלפי עובדים בפרקי זמן קצרים במיוחד, לצורך משימה לאומית מורכבת - והצליחה במשימתה, תוך שמירה על רמה מקצועית גבוהה ביותר, לצד הגברת אמון הציבור בבחירות ובתוצאותיהן – כפי שבא לידי ביטוי גם בעובדה שלא הוגשו ערעורים על תוצאות הבחירות בארבע המערכות האחרונות.
"הוועדה פעלה ופועלת, למילוי תפקידה ומשימתה על הצד הטוב ביותר, לצד שימוש בחרדת קודש בכספים המופקדים בידיה, תוך הקפדה על כך שכל הוצאה מכספי ציבור מבוצעת אך למטרתה. יחד עם זאת, משבוצעו שינויים משמעותיים ודרמטיים כמעט בכל אחד מתהליכי העבודה ובהליכי הבחירות, בכל אחת מחמש מערכות הבחירות האחרונות - ברי כי לשיפור בהליכי הבחירות יש משמעויות כספיות גבוהות, שלא את כולם מביא לידי ביטוי דו"ח הביקורת.
"בעניין מחשוב הליך הבחירות מטעמי התייעלות - ועדת הבחירות המרכזית פועלת בהתאם להוראות המחוקק ובמסגרת עקרונות היסוד של ההליך הדמוקרטי. הסתכלות בגישה כלכלית צרה בלבד הינה שגויה מיסודה. מחשוב כולל של תהליך הבחירות מעלה שורה של סוגיות מהותיות, ובהן: הגנת סייבר, אמון הציבור, אתגרי לוגיסטיקה בפריסה ארצית רחבה ועוד. גם במדינות דמוקרטיות מתקדמות לא אומץ מודל של בחירות ממוחשבות - ולא במקרה. עם זאת, במסגרת אפיון מערכת המחשוב החדשה, הוועדה בוחנת אפשרויות למחשוב תהליכים מסוימים - לרבות בוועדות הקלפי - תוך שמירה על עקרונות יסוד של ההליך הדמוקרטי".
לגבי ייצוג הולם נמסר: "הוועדה רואה חשיבות רבה בקידום ייצוג הולם וגיוון תעסוקתי ופועלת להטמעת תהליכים לשיפור בתחום זה. עם זאת, מודגש קיים קושי משמעותי ביישום מדיניות זו באופן מלא נוכח מאפייניה, היחודיים של הוועדה. כראייה לחשיבות הרבה שרואה הוועדה בקידום ייצוג הולם, ניתן ללמוד מכך שמנכ"לית הוועדה הינה אישה – המנכ"לית היחידה בין כל משרדי הממשלה, הכנסת, משרד מבקר המדינה ובית הנשיא. יתרה על כך – הנהלת הוועדה כוללת נשים בכירות בשיעור של כ-67% מבין העובדים הבכירים בוועדה.
"מנכ"לית הוועדה מינתה ועדה ייעודית לבחינת הגיוון התעסוקתי, ובתום עבודת הוועדה, יידונו המלצותיה על ידי הנהלת הוועדה"
לגבי ייצוג הולם וגיוון תעסוקתי נמסר: "הוועדה פעלה, ופועלת, למילוי תפקידה ומשימתה על הצד הטוב ביותר, לצד שימוש בחרדת קודש בכספים המופקדים בידיה, תוך הקפדה על כך שכל הוצאה מכספי ציבור מבוצעת אך למטרתה. יחד עם זאת, משבוצעו שינויים משמעותיים ודרמטיים כמעט בכל אחד מתהליכי העבודה ובהליכי הבחירות, בכל אחת מ-5 מערכות הבחירות האחרונות – ברי כי לשיפור בהליכי הבחירות יש משמעויות כספיות גבוהות, שלא את כולם מביא לידי ביטוי דוח הביקורת.
"חלק מהתהליכים שהשתנו נובעים מהפקות לקחים, חלקם מחקיקה, חלקם מהחלטות של מוסדות הוועדה, וחלקם מכורח המציאות. כאמור, ועדת הבחירות נוהגת בחרדת קודש בכספי ציבור ובוחנת בכובד ראש את עלותו המוערכת של כל שינוי, אל מול התועלות הגלומות בו, וכך תמשיך לעשות גם בעתיד".
