הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, אמר בישיבות הקבינט ביומיים האחרונים כי ישראל שולטת כבר ב-75% משטחה של רצועת עזה, אך המשך הלחימה בה יסכן את חייהם של החטופים. בדיון שוב התגלו פערים בין המדיניות של ישראל בעזה בפועל לבין הדרישות של השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר - שהסלימו, פעם נוספת, לעימות בין השניים לרמטכ"ל.
הלווייתו של סמל ישראל נתן רוזנפלד, אתמול
המטרה המוצהרת של ישראל בלחימה בעזה היא השמדת חמאס וגם יצירת התנאים שיביאו להשבתם של החטופים בעסקה. החלופה למאמץ הצבאי הזה היא הסכם עם חמאס, שבמסגרתו ישוחררו כל 50 החטופים - שלפי הערכות 20 מהם עדיין בחיים - לצד סיום המלחמה ללא "השמדה" של ארגון הטרור, שיקום הרצועה וככל הנראה גם הסכמות אזוריות נוספות, בהן נורמליזציה עם מדינות מוסלמיות. לכך יש עדיין התנגדות בממשלה, שנראה כי גם אינה מסכימה במדויק על ההגדרות שבהן צה"ל צריך לעמוד כדי שניתן יהיה להכריז שחמאס הוכרע.
בדיון הקבינט הציג הצבא לשרים ולראש הממשלה כמה אפשרויות להמשך המערכה בעזה: עסקת חטופים; כיבוש מלא של הרצועה; ומצור עד כניעה ופתיחת עוד נקודות חלוקה לסיוע הומניטרי, דבר שיש לו עלויות תקציביות גדולות מאוד ודורש חודשים של הכנות, במקביל - ככל הנראה - ללחץ בינלאומי כבד מאוד.
אלא שההחלטה באיזו חלופה לבחור, אם בכלל, עדיין לא התקבלה. למעשה, נראה כי ישראל שוב נכנסת למלכוד שבין שתי המטרות: מצד אחד השמדת חמאס ומצד שני השבת החטופים, או לכל הפחות שמירה על חייהם במהלך הפעילות הקרקעית של צה"ל.
הממשלה טרם החליטה להעדיף מטרה אחת על פני האחרת, כלומר "להשמיד" את חמאס במחיר סיכון לחיי החטופים או להשיב את החטופים במחיר של "אי-השמדת" חמאס; היא גם לא הסכימה אם הדרך להשיב את החטופים היא באמצעות "לחץ צבאי" כבד יותר, או שמא הדבר דווקא יסכן אותם. עד כה, כך נראה, לא נמצאה הנוסחה שתאפשר להתקדם עוד ועוד בעזה ללא סיכון משמעותי שחמאס יהרוג את החטופים שאליהם צה"ל יתקרב, גם אם לא כדי לחלצם. התוצאה בפועל היא לחימה איטית, שמכונה גם "דשדוש".
המחיר של ה"דשדוש" כבד: 31 חיילי צה"ל נפלו ברצועת עזה מאז תום העסקה הקודמת, בחודש מרץ האחרון. מתחילת התמרון נפלו 436 חיילים בעזה, ונפצעו עוד 2,743. בנוסף, לפחות 41 חטופים שנחטפו חיים נהרגו מאש צה"ל או נרצחו על-ידי חמאס. מטה משפחות החטופים מזהיר שכבר הוכח כי לחץ צבאי מסכן את יקיריהן, בעוד שמשפחות מ"פורום תקווה" דורשות דווקא להגבירו.
"תנו לצה"ל לשעוט", טען בן גביר בקבינט, "מעולם לא היה תקדים למלחמה שבה נמנעים מהכרעת אויב בגלל שבויים. המטרה העיקרית היא להכריע את חמאס ולמנוע אלפי חטופים נוספים בעתיד. ניתן יהיה להחזיר כמה שיותר חטופים כעת רק אם מקדם הלחץ של עצירת ההומניטרי יחזור והצבא ידהר בכל הרצועה".
סמוטריץ' אמר באותה הישיבה: "צריך להקים את המרחב ההומניטרי מדרום לנצרים ולהעביר לשם את האוכלוסייה מצפון, וכך לייצר תמרון מהיר שיכריע את חמאס באזורים שבהם אין תושבים. הצבא היה צריך לעשות את זה לפני חודשיים ולא עשה. מה עשיתם מאז?". לטענתו, הצבא שולט רק ב-50% משטח הרצועה, ובעוד 25% "שולט באש שמנגד".
הרמטכ"ל זמיר, שלא אהב את טון ההערות, השיב: "יהיה קשה לשלוט במיליון וחצי איש. הם מתרגלים לנוע בהמוניהם ויכולים לסכן גם את הכוחות שלנו". בהמשך גם מחה: "אנחנו נלחמים. מה זה פה, צחוק?".
"חלון ההזדמנויות" עלול להיות מוחמץ
ובעוד שני השרים דורשים לכבוש ולהכריע, נתניהו בפועל דורש לחתור לעסקה. הוא ביקש גם שהאמריקנים יפעיל "פטישים", כהגדרתו, על קטאר. יו"ר ש"ס אריה דרעי אמר שהכי חשוב עכשיו זה שתהיה עסקת חטופים, ושאסור לשחוק את ההישגים שצברה ישראל מול איראן. במקביח, השר יעקב מרגי מש״ס אמר הבוקר ברדיו "קול ברמה": ״צריך עסקת חטופים, גם במחיר סיום המלחמה. הכל צריך להיות על השולחן״.
תיעוד: השמדת תוואי מנהרה בחאן יונס
(צילום: דובר צה"ל)
בינתיים, מצבם של החטופים החיים ברצועת עזה הולך ומידרדר, והסבל של משפחותיהם ומשפחות החללים גדל גם הוא. מטה משפחות החטופים דורש מהממשלה לחתור להסכם כולל, שבמסגרתו יושבו כולם בפעימה אחת, ודורש להפסיק עם העסקאות החלקיות - אלא שלפחות לפי שעה, ישראל עדיין לא מוכנה להתחייב לסיום הלחימה. במקרה של עסקה חלקית, צה"ל עשוי לסגת פעם נוספת מהשטחים שכבש בסבב הנוכחי, או לפחות מחלקם - ואז לשוב אליהם שוב כשההסכם יקרוס; מחיר החזרה ישולם גם הפעם בחיי חיילים, ובהתמשכות הסבל של החטופים בשבי.
באופוזיציה קוראים לנתניהו לקבל את עסקת סיום המלחמה שמונחת על הפרק כבר חודשים ארוכים, אם לא שנה לפחות; הוא, מצידו, אומר לפי שעה כי עדיין לא הוסר האיום מרצועת עזה - על אף שצה"ל אישר לאחרונה שאין מניעה ביטחונית לשוב אל יישובי העוטף, והממשלה הודיעה שהתושבים שאין מניעה שיקומית לחזרתם צריכים לשוב.
הריאיון המלא עם רותי סטרום
(צילום: מיקי שמידט)
רותי סטרום, שבנה איתן עדיין נמצא בשבי חמאס, בעוד שאחיו יאיר שוחרר בעסקה האחרונה, אמרה הבוקר לאולפן ynet כי "אי אפשר להמשיך ככה, זה בלתי נסבל, הזוי, שחטופים עדיין צריכים לסבול שם מתחת למנהרות. אני כבר אמרתי הרבה פעמים שאני צריכה להודות לנשיא טראמפ שרק בזכותו יאיר נמצא פה איתנו. אני בטוחה שהוא עושה ויעשה הכל כדי שזה יקרה, ואיתן וכל החטופים יהיו כאן. אני אומרת לנתניהו - תעשה את הדבר הנכון, תתקן מה שלא עשית, תחזיר את כולם. את כולם הביתה".
רותי אמרה כי היא מודאגת מהדיווחים על התעללות קשה בחטופים, "אבל זה לא משהו חדש, מההתחלה זה קורה. איך אפשר? יש חטופים בחיים, הם צריכים לחזור לכאן, והחללים גם צריכים להיות כאן איתנו, לקבל קבורה ראויה. זה נורא קשה לשמוע את הדברים האלה". על סמוטריץ' ובן גביר אמרה רותי כי "אני מעדיפה לא להתייחס לאנשים האלה. כנראה שאין להם משפחה, אין להם בנים. רוב העם כן רוצים לראות את כל החטופים כאן.
"אין לי שום מידע על איתן. אני דואג,ת אבל מצד שני אני בתקווה, הוא חזק, יודעת שהוא חוזר אלינו בחיים אף על פי מה שהוא עובר שם. יאיר עדיין בחו"ל, עדיין רוצה לעשות כל מה שהוא יכול. דואג לאיתן ולכל החטופים, והוא מקווה שכל מה שהוא עושה יעזור כדי להחזיר את כולם לכאן. הוא נפגש עם כל מיני אנשים. שם שומעים אותם, הם עושים הרבה. ביבי אני מבקשת ממך, אתה יודע מה אתה צריך לעשות, להחזיר את כל החטופים, את כל ה-50 שעדיין שם. יש לך את האפשרות לעשות את זה. אתה יודע שהעם תומך בזה. תעשה את זה".
מרב סבירסקי, שאחיה איתי נרצח בשבי חמאס, תקפה אתמול את חברי הכנסת בדיון על הדחת איימן עודה: "במה אתם מתעסקים? איך כל פעם צריך להזכיר לכם שמדובר בחיי אדם? חיילים שלנו מסכנים את חייהם. אני אחזור ואומר - הלחץ הצבאי פוגע בחטופים, ולצערנו גם ביותר ויותר חיילים. הדרך לסיום המלחמה היא דרך אחת - בעסקה אחת. סיימתם את המלחמה באיראן בהסכם, סיימתם את המלחמה מול חיזבאללה בהסכם - מה עם עזה? יש לכם שם אחריות על 50 אנשים שלנו, אחריות על חיילים שנלחמים. סיימו את האירוע הזה, די!".
דליה, אם שכולה שבתה נרצחה בנובה, זעמה בתגובה: ״מה זה לסיים? שאלה שרצחו לי את הילדה יישארו שם? אנחנו חייבים לחסל אותם ולסלק אותם משם״. סבירסקי השיבה לה: ״שני הוריי נרצחו, אחי איתי נחטף חי ונרצח בשבי, אז כשאני אומרת את הדברים אני אומרת אותם מהניסיון המר שלי. אני רוצה שהמלחמה הזאת תסתיים בהסכם כדי שנוכל לחזור לנשום ולהמשיך הלאה״.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר אתמול: "הגיע הזמן לעשות עסקת חטופים - ולסיים את המלחמה". לדבריו, מהמלחמה "לא צומחת כבר שום תועלת, רק נזק. נזק ביטחוני, מדיני וכלכלי. החמאס לא יחוסל כל עוד לא יהיה בעזה שלטון אלטרנטיבי. זוהי גם עמדת הצבא". לפיד הוסיף כי "צה"ל צריך להתיישב על הפרימטר - בין יישובי העוטף לרצועה - לבנות תוכנית ארוכת טווח לחיסול החמאס ולעודד הגירה מרצון. אני מבין ששרי הימין הקיצוני רוצים שנכבוש את עזה ונשלוט בה לנצח - זו הזיה, חיילים ימשיכו למות".
נתניהו, מצידו, אמר שלשום כי "נפתחו הרבה הזדמנויות עכשיו בעקבות הניצחון הזה. קודם כל לחלץ את החטופים. נצטרך לפתור גם את עניין עזה, להכריע את חמאס, אבל אני מעריך שאנחנו נשיג את שתי המשימות. אבל מעבר זה נפתחות אפשרויות אזוריות רחבות".
צה"ל רשם במלחמת "חרבות ברזל" הישגים שהדהימו את העולם. חיסולי בכירים באמצעות מודיעין מדויק, השמדת מטרות רחוקות, תצוגות תכלית צבאיות בכמה חזיתות במקביל, אחרי אסון מהקשים שידעה המדינה. אלא שברצועת עזה, ישראל סופגת ביקורת חריפה גם מהידידות הקרובות ביותר שלה. אל מול ההרס הרב, האסון ההומניטרי ומותם של עשרות אלפי עזתים, כשהרצועה עצמה כבר הפכה לעיי חורבות, ישראל לא מצליחה לתווך לקהילה הבינלאומית מה היא עדיין מנסה להשיג. התוצאה עלולה להיות מהלכים חד-צדדיים שבמסגרתם ינסו לכפות על ישראל הסדרים מבחוץ, שעליהם תוכל להשפיע פחות.
בימים הקרובים, כך נראה, יתברר עד כמה "חלון ההזדמנויות" שהקטארים הזהירו שיוחמץ אכן ימוצה עד תום, ועד כמה הדיווחים על ימים משמעותיים, שהובילו גם לדחיית עדויות נתניהו במשפטו, אכן יביאו בשורה.
