פחות מיממה לאחר הצגת תוכנית טראמפ לסיום המלחמה בעזה ושחרור החטופים, רק גוברות השאלות סביב פרטיה המעשיים - בעיקר בכל הנוגע לחופש הפעולה הביטחוני של ישראל ברצועה וליעילות מנגנוני הפיקוח שיחליפו את צה"ל בשטח.
מלבד שחרור 48 החטופים והחטופה תוך 72 שעות, סעיפי ההסכם - ובראשם אלו הנוגעים לכוח הבינלאומי שינהל את הרצועה ואת הפיקוח על הכנסת הסיוע - מעלים חששות כבדים בקרב גורמים בימין, ששאיפותיהם לסיום המלחמה היו שונות בתכלית. ראש הממשלה בנימין נתניהו נחת בישראל, וב-20:00 תתכנס הממשלה לאשר את מינוי דוד זיני לראש שב"כ - ובינתיים שרים בכירים כבר מאותתים: אם חמאס ייענה בחיוב, הם אלו שיסרבו לו - גם במחיר פרישה מהממשלה.
טראמפ: "אם חמאס יסרב, יש לישראל את כל הגיבוי לפעול ולהשמיד את האיום"
(צילום: רויטרס)
מבעד לאופוריה בארה"ב ובישראל, כאמור, עולות לא מעט שאלות לגבי הסעיפים והפרטים הקטנים של תוכנית 20 הנקודות - שעד אתמול שווקה כתוכנית 21 הנקודות - שהפרשנות להם ומימושם משמעותייים לאינטרסים הביטחוניים העתידיים של מדינת ישראל.
ההישג המרכזי של ההסכם הוא שחרור כל החטופים - החיים והחללים - תוך 72 שעות, כשיתר הסעיפים וההתחייבויות בין הצדדים יחלו או ייכנסו לתוקף רק לאחר מכן. עם זאת, "היום שאחרי" טומן בחובו לא מעט סימני שאלה, במיוחד בנוגע לסידורי הביטחון העתידיים וליכולת ליישם את ההסכם כלשונו - כל זאת בכפוף לכך שחמאס אכן יסכים לו במתכונתו הנוכחית.
לפי ההסכם, ארה"ב תעבוד עם שותפות ערביות ובינלאומיות להקים כוח ייצוב בינלאומי זמני, שייקרא ISF וייכנס מיד לרצועת עזה. אחת השאלות המרכזיות שעולות היא מרחב חופש הפעולה הביטחוני שיהיה לישראל דה-פקטו, לאחר ש-ISF יתפוס את השליטה באזור. הכוח אמור להיות מפוקח על ידי מדינות ערב המתונות ותחת "מועצת השלום", בראשות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר.
האם ישראל תוכל לפעול בחופשיות נגד כל התעצמות טרור שהיא תזהה ברצועה? האם כוחות צה"ל יוכלו לסכל איומים בדומה לחופש הפעולה שנשמר בלבנון? מתנגדי ההסכם מעלים חשש כי בשונה מהמנגנון בלבנון, ISF יזוהה עם מדינות מערביות ומדינות המפרץ, שאיתן לישראל יש בריתות ואינטרסים משותפים, כך שלא יהיה ניתן לפעול תחת חסותן בחופשיות נגד הטרור ולא לכבד את נוכחותן. זאת בשונה מלבנון, שם לישראל אין בעיה בינלאומית לפעול.
2 צפייה בגלריה
נתניהו יצטרך לחזור לישראל ולספק תשובות. ההצהרה המשותפת עם טראמפ
(צילום: REUTERS/Jonathan Ernst)
בהסכם מצוין שישראל תשמור על "נוכחות היקפית ביטחונית עד שיובטח לחלוטין שאין איום טרור מצד רצועת עזה", אך נשאלת השאלה אם הכוונה היא רק לשמירה על הגבולות או גם לחופש פעולה לפעול בשטח עצמו.
חשיבות השמירה על חופש פעולה ביטחוני היא קונצנזוס בזירה הפוליטית-מדינית, זאת לאור הבנה ברורה כי אף גוף אחר שמורכב מפלסטינים עזתים, גם אם הוא פועל תחת פיקוח של מדינות לכאורה ידידותיות, לא באמת יפרק את חמאס מנשקו וימנע התעצמות מחודשת שלו ברצועה.
התומכים בהסכם יטענו שלא צריך שתיכתב בו במפורש הזכות הבסיסית של כל מדינה להגנה עצמית, וכי ברור שישראל תוכל לפעול נגד פעולות והתעצמות טרור על גבולותיה. הניסיון של ישראל מול אויביה מוכיח שלא חשוב מה ייכתב בהסכם - אלא מה תהיה המדיניות בפועל.
סוגיה משמעותית נוספת נוגעת לפיקוח על הכנסת הסיוע והחומרים לשיקום הרצועה, בדגש על חומרים דו-שימושיים כמו ברזל, בטון ונוספים. בהסכם כתוב כי "הכנסת הסיוע תבוצע ללא הפרעה מצד שני הצדדים באמצעות האו"ם וסוכנויותיו, הסהר האדום וגופים בינלאומיים נוספים שאינם קשורים לאחד הצדדים. פתיחת מעבר רפיח לשני הכיוונים תיעשה בהתאם למנגנון של ההסכם מ-19 בינואר 2025".
2 צפייה בגלריה
מליאת הכנסת. סמוטריץ' ובן גביר ממתינים לתשובות על השאלות הקשות מנתניהו
(צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)
כמו כן, השאלה היא אם ב"ללא מעורבות הצדדים" הכוונה היא שלישראל לא יתאפשר לפקח על הכנסת חומרים לרצועה, או שמדובר רק בכך שהכנסת הסיוע וחלוקתו לא תתבצע על ידי גופים שמזוהים עם ישראל כמו קרן הסיוע האמריקנית.
במהלך המלחמה חמאס נעזר בהכנסת הסיוע לטובת הברחות וצורכי התעצמות כלכלית. לפי ההסכם הנוכחי, הגוף המפקח יהיה צריך להיות אמון על כך שארגון הטרור לא יתעצם - אבל בישראל, כאמור, יש חשש כבד ומוצדק ביחס לפיקוח של גופים אחרים. בהסכם שהוצג בינואר, הרשות הפלסטינית הייתה מעורבת בהפעלת מעבר רפיח, בניגוד להכחשות הישראליות.
התנגדות השותפים
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מתנגדים להסכם. הפער בין סמוטריץ' לנתניהו, ולתוכנית שלה הסכים אמש בהצהרה לצד טראמפ, גדול מסך השאלות על מימושה. מדובר בפער של תפיסת עולם - זאת בלי קשר להתנגדות הנחרצת של שר האוצר להבטחות שניתנו בעניין הרשות הפלסטינית ולאפשרות להקמת מדינה פלסטינית בעתיד.
באחת מישיבות הקבינט בחודשים האחרונים אמר סמוטריץ' לפרוטוקול: "לא הקרבנו את כל המחירים האלה כדי להעביר את הרצועה מערבי אחד לערבי אחר". נתניהו לא במקום הזה, הוא לא רצה ממשל צבאי בעזה - למרות העימותים בעניין עם הרמטכ"ל. למעשה, גם לא אכפת לו מריבונות ביהודה ושומרון. סמוטריץ' חשב במהלך השנתיים האחרונות שהוא מצליח לתמרן את נתניהו, להביא אותו להסכים בתוך החדר לממשל צבאי גם אם כלפי חוץ הוא אומר אחרת, אבל ראש הממשלה כאמור לא היה שם.
למעשה, עתיד הממשלה תלוי בינתיים בתשובת חמאס. אם הוא יקבל את תוכנית טראמפ - סמוטריץ' ובן גביר ככל הנראה לא יישארו בממשלה. אבל זה לא אומר שהיא תיפול. יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ מוכן להיכנס לממשלה כדי לממש את ההסכם - והצטרפותו, לצד החרדים, מקנה לנתניהו ממשלת 61 גם בלי סמוטריץ', בן גביר ואבי מעוז שלא מצביע עם הממשלה.
ובזמן שבישראל ממתינים לתשובת חמאס, סמוטריץ' ושרי הציונות הדתית ועוצמה יהודית מחכים לחזרת נתניהו והמשלחת שלו לארץ, בעיקר כדי לשמוע מהשר רון דרמר את הפרשנות הישראלית להסכם ולשאלות הקשות שלהם.
בתוך כך קרא יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן לנתניהו "להצהיר כבר עכשיו באופן חד וברור - אם חמאס לא מקבל את תוכנית טראמפ, באותו הרגע אנחנו סוגרים את כל המעברים לעזה. אין סיוע הומניטרי, אין אספקת חשמל, מים או דלקים. עד כאן".
