דובר צה"ל התיר לפרסם הבוקר (חמישי) כי סמל רותם ינאי, מש"קית ת"ש בגדוד רותם של חטיבת גבעתי (435), נהרגה אתמול מפגיעת רחפן נפץ בגבול הצפון, בתוך שטח ישראל. רותם, שהתגוררה בגבעת עדה, היא החלל ה-12 מאז מה שמכונה "הפסקת האש" בדרום לבנון, והנופלת ה-24 מאז נפתח מבצע "שאגת הארי".
"הותירה חותם על כל מי שזכר להכיר אותה". דודות של רותם
במועצה המקומית בנימינה גבעת עדה, שעדכנה כבר אמש על נפילתה, סיפרו כי היא למדה תיאטרון בתיכון כרמים, והייתה פעילה בשבט גפן של תנועת הצופים. "בדרכה המיוחדת הותירה חותם על חבריה וכל מי שזכה להכיר אותה. היא תיזכר כבעלת חוש הומור, ביטחון עצמי, לב רחב ונתינה אינסופית, כמי שפעלה מתוך אכפתיות ורגישות למען הסובבים אותה", אמרו במועצה. היא הותירה אחריה את ההורים הילית וטל, ואת האחים דור ואביעד.
דודתה מיטל אנסבכר סיפרה כי אחיה של רותם נפצע ב-7 באוקטובר 2023. "חשבנו שהרע מכל כבר קרה , ואתמול הנורא מכל קרה רותם נהרגה מהרחפן", אמרה. "היא היתה ילדה קורנת מלאה בחיוך, מוקפת בהרבה חברים, השאירה חותם חיובי. היא מאוד רצתה להיות משקית ת״ש ואהבה מאוד את התפקיד. היא קיבלה בסיום הקורס את הסרט מהמפקד שלה".
היא תיארה כי רותם הייתה "ילדה עם לב זהב, חייכנית, מלאה באכפתיות ואהבה לזולת. היא לא סתם מצאה את דרכה בגדוד לוחמים של גבעתי. כשהחיילים היו חוזרים מלבנון, היא הייתה מכינה להם סירים של אוכל חם, מפנקת אותם, דואגת לכולם". לדבבריה, "היא פשוט ילדה שכל המהות שלה הייתה נתינה. תמיד מוקפת בהמון אהבה. אהובה כל כך. אין מילים לתאר".
החיוך של רותם, לדבריה, לא ירד ממנה גם ברגעים הקשים ביותר. "למרות הרחפנים, ולמרות המצב בבסיס, ולמרות זה שהיא סגרה 50 יום, היא הקרינה שהכול בסדר. אבל מעבר לזה, באמת דאגה לכולם ונתנה את כל מה שיש לה", הוסיפה דודתה. "בזמן הקצר שלה פה איתנו, היא טרפה את החיים".
( צילום: ירון ברנר)
"רותם הייתה ילדה עם לב ענק ונתינה בלי סוף"
(צילום: באדיבות המשפחה)
זירת הפגיעה בגורן
הפעם האחרונה שבה נפגשו הייתה בליל הסדר האחרון, אחרי שרותם סגרה 49 יום בבסיס. "גם על זה היא לא התלוננה", סיפרה מיטל. "היא כל כך הבינה שמה שהיא עושה חשוב ושיש לזה משמעות, ששום דבר לא הפריע לה. מאוד חשוב שיזכרו אותה. פשוט חשוב לי שיזכרו אותה".
רעות שוורצמן, דודה נוספת של רותם, סיפרה גם כן על ילדה עם לב ענק ונתינה בלי סוף. "אתמול היא שוחחה עם ההורים שלה, היא הייתה אמורה לצאת בשבת והתעכבה כי רצתה ללכת לטקס של חברה שלה", שיתפה. "רותם לא דאגה בכלל והקרינה תמיד ביטחון - 'אז יש רחפנים אמא לא לדאוג', הייתה אומרת. היא הייתה מלאת חיים. לפני חודש ביום ההולדת של אמא שלה היא כתבה לה 'הלוואי שאני אהיה אמא כמוך'. זה כבר לא יקרה".
האירוע התרחש אתמול בשעות הצהריים. בשעה 14:47 נשמעה התרעה על חדירת כטב"ם במושב שומרה שבגליל המערבי, ורותם הייתה בדרכה למרחב המוגן. הרחפן התפוצץ, וכתוצאה מכך היא נפלה.
באירוע נפצעו מרחפן נפץ נוסף שני חיילי מילואים, לוחמי כיתת הכוננות של מושב גורן הסמוך, שהגיעו לסייע לאחר הפגיעה הראשונה. מצבם של השניים מוגדר קשה ובינוני. הרחפנים התפוצצו במתחם צבאי, ודובר צה"ל מסר אתמול אחרי הפגיעות כי האירוע מתחוקר. דובר צה"ל הדגיש עוד כי אזעקה הופעלה במרחב הצבאי בעת זיהוי הרחפנים.
ראש מועצת בנימינה גבעת עדה, גיל חנניה, סיפר בכאב: "הייתי אצל משפחתה של רותם ז"ל עם צוותי המועצה שלנו, הכאב כל כך גדול ובלתי נתפס, טרגדיה נוראית. הבית של המשפחה בגבעת עדה התמלא אמש באנשי צבא שבישרו למשפחה את הודעת דבר נפילתה של רותם ז"ל. דקות ארוכות אמה של רותם, הילית, התחבקה עם לילך, אימו של יואב ז"ל, בן גבעת עדה שנפל ליד ביתו בבסיס רגבים של חטיבת גולני, כשכטב"ם של חיזבאלה נחת בבסיס ופגע בחדר האוכל".
תקיפות צה"ל בלבנון
(צילום: KAWANT HAJU / AFP)
(צילום: KAWANT HAJU / AFP)
הכוחות באזור הגבול ובדרום לבנון פועלים תחת סכנה והמלחמה מתנהלת כמו קרב התשה. חיזבאללה מצידו עושה הכול כדי שצה"ל יצא מהכפרים והקו הצהוב, ופעילי הארגון מפיקים לקחים מאירועי הרחפנים - ועברו לשגר "להקות רחפנים". בנוסף, המחבלים גם החלו לשגר רחפנים שפועלים בלילה עם אמצעים טרמיים.
בפני צה"ל נותרה כעת ברירה אחת, והיא להתקדם קדימה ולהרחיק את חיזבאללה מעבר לקו הצהוב. חיזבאללה משגר בין 10-15 רחפני נפץ ביום, רובם על הכוחות שפועלים בתוך לבנון. הבוקר צה"ל תקף בצור על רקע הרחבת הפעילות בלבנון.
בינתיים, לתושבי הצפון נמאס ממתקפות הרחפנים. מורן דדוש, תושב המושב גורן שבגליל המערבי וממובילי לובי 1701, אמר בשיחה עם ynet כי "זה שהצבא מנסה לנרמל ולהגיד שהכטב"מים של חיזבאללה פגעו נניח ב'שטח צבאי' או 'בסמוך לגבול לבנון' - זה לא נכון. שומרה זה שטח ישראלי ויישובי הגבול הם עדיין בתחומי ישראל וחזרו לשטחנו אחרי הפינוי הממושך שהיו פה נטושים בהוראת צה"ל למשך יותר משנה וחצי. זו הדרך של כל המערכות שתפקידן לתת לנו ביטחון – לנרמל ולטשטש את המציאות".
הוא הוסיף: "אנחנו מרגישים פה בלי אמא ובלי אבא. הפכנו שקופים. כולם חיים את חייהם, רוצים לחזור לחופים וללימודים ולעבודה ולחיות את החיים בשקט מדומיין, אבל לא יכול להיות שאנחנו נחיה במציאות כזו וכולם יסיטו מאיתנו מבט. למה כשרחפן נפץ פוגע בתחנת הסעות ילדים בשומרה זה לא אכפת אפילו טיפה, לעומת אילו אותו רחפן נפץ היה פוגע חלילה בתחנת הסעות ילדים בתל אביב? האם הילדים שלנו הם מזן אחר - זו הדרך של המדינה לגרום להם לפתח 'חוסן'? אלה החיים שצפויים להם פה?".
מתן דוידיאן, תושב שלומי, אמר: "יש לנו יותר מ-15 עסקים של תושבים שהיו מפונים והקימו אותם בשנת 2025. הם האמינו בביטחון ובעתיד פה ופתחו עסקים, וכעת הם במצב קריסה. חזרנו 100% מהתושבים הביתה, והיום קרוב ל-20% מהבתים פה מוצעים למכירה".
