שורד השבי עומר ונקרט פרסם היום (שבת) תיעוד מהמפגש שלו עם אביתר דוד וגיא גלבוע דלאל, שאיתם הוחזק יחד עם טל שהם. ונקרט ושהם חזרו בעסקת החטופים הקודמת, ומאז הקפידו להזכיר את אביתר וגיא בהצהרותיהם השונות. בהמשך פרסם שהם תמונה מהמפגש המרגש, וכתב: "הרגע שעליו חלמנו בעומק האדמה, ארבעתנו שוב ביחד. בטוחים, חופשיים, עם הפנים לעתיד".
אביתר וגיא נפגשים עם עומר
(צילום: סעיף 27א)
ונקרט, נזכיר, סיפר בתחילת אוגוסט - אחרי שחמאס חשף סרטון מחריד שבו נראתה אביתר כחוש ורזה במנהרה וחופר לעצמו קבר - כי "אביתר לא היה צריך לדבר מילה בשביל שהעיניים שלו יספרו לי את זה - את זה שהוא כואב, את זה שהוא רעב, את זה שהוא מרגיש שאין בו את הכוחות כמעט, את החולשה בחוץ ובפנים, את הגעגוע הבלתי פוסק ובלתי נגמר, ואת הדבר שהפחד ממנו משתק כל מילימטר בגופך שאתה נמצא שם - להיות נטוש. העיניים שלו אמרו לי את זה, לי! 'עומר אחי, תעזור לי, אני נטוש'. נטוש. מיד ראיתי את זה, מיד הרגשתי את זה, מיד זיהיתי את זה. הוא נטוש, פשוט נטוש, בלי חמלה, בלי חום, בלי אהבה, בלי מילה טובה ובלי תמיכה. נטוש".
"תחילה עלתה בי דאגה - הם נכנסים אליו בכלל?", תהה אז ונקרט, "הם מאכילים אותו כל יום? מישהו דואג לו או מטפל בו? למה הוא נראה נטוש כל כך? אחרי זה הגיע זעם - נמאס לי מהם, נמאס לי לראות את התמונות האלה, לחשוב את המחשבות האלה בראש שלי. אני יודע שיש להם אוכל שם מעבר לדלת, הייתי מריח אותו כל יום בזמן שאני אוכל שני כפות אורז ביום. יש להם אור, יש להם שם הכול לתת לי, אז למה הם לא נותנים לי אותו? שיפסיקו לשקר לאביתר, שיאכילו אותו. כמה רוע ורשע".
יאיר הורן ואחיו מורידים את השלטים של איתן
(צילום: סעיף 27א)
בשבוע שעבר, לפני שחרור החטופים, שהם סיפר בריאיון לסוכנות רויטרס על השבי לצד אביתר וגיא. במשך שמונה חודשים הם הוחזקו מעל האדמה, אך ביוני אשתקד הוצאו החוצה בתחפושת. הם הובלו במשך כ-15 דקות על-ידי המחבלים שהחזיקו בהם, ואז כיסו את עיניהם והכניסו אותם למנהרה. בסופה היה חדר חשוך, שבו הוחזק ונקרט.
"היינו אמורים להישאר במנהרה, 20 או 30 מטרים מתחת לפני האדמה, בקבר הזה, לנצח", סיפר שהם. תא השבי היה קטע צר של מנהרה עם קירות בטון, רצפת חול, דלת ברזל שחסמה את הפתח, ארבעה מזרנים על הקרקע וחור ששימש כבית שימוש. האוויר היה כבד, והם התקשו לנשום. "התייחסו אלינו כמו אל חיות", אמר. לדבריו, "ניסיתי לתת להם תקווה ולגרום להם להמשיך להילחם, אבל זה היה ממש קשה להם. בסוף ראיתי שהם פשוט מתפרקים. הם היו מדוכאים ובמצב ממש גרוע".
אלון אהל שוב מנגן בפסנתר
בינתיים, שורד השבי אלון אהל, ששוחרר מרצועת עזה ביום שני האחרון, חזר לנגן בפסנתר. "עבור אלון, הפסנתר הוא לא רק כלי נגינה - הוא עולם ומלואו", כתבה משפחתו אחרי הצהריים בעמוד האינסטגרם שלו, ופרסמה תמונה של אלון מנגן בבית החלים בילינסון, אליו פונה עם שחרורו.
המשפחה שיתפה כי "ביום שני האחרון אלון חזר אלינו, והיום בבית החולים הוא שוב ליד הפסנתר. בין מגע הקלידים לצלילים, בין שקט לריפוי - המוזיקה שוב נשמעת ופועמת, בדיוק כמו הרוח שלא נשברה".
אלון, פסנתרן ומוזיקאי מחונן, נחטף ב-7 באוקטובר ממסיבת הנובה ברעים. ביוני אשתקד פורסם סרטון מרגעי חטיפתו, יחד עם הירש גולדברג פולין, אור לוי ואלי-ה כהן מ"מיגונית המוות", שאליה נמלטו צעירים רבים שבילו במסיבת הנובה. בחודש שעבר פורסם תיעוד ראשון שלו בשבי, אחרי יותר מ-700 ימים, ובו הוא נראה פוגש את גיא גלבוע דלאל. שבועיים אחר כך, בערב ראש השנה, פרסם חמאס סרטון נוסף של אלון, ובמשפחתו הביעו חשש שהוא מאבד את ראייתו בעין ימין.
לאורך רוב תקופת השבי הוא הוחזק באותה מנהרה, עד ש-40 ימים לפני השחרור הועבר במפתיע למנהרה אחרת במרכז הרצועה כדי שישמש מגן אנושי. לאחר שחרורם של אלי שרעבי, אור לוי ואלי-ה כהן הוא נותר לבדו, עד שהופגש עם גיא גלבוע דלאל. אלי שרעבי סיפר על אלון: "ביום שעזבתי, הוא סירב לעזוב אותי. המחבלים קרעו אותו ממני". אלי-ה סיפר כי במנהרה אלון היה "מנגן לעצמו בראש, שומע את התווים".
המפגש המרגש של אלקנה עם בן משפחתו
(צילום: מטה משפחות החטופים)
אלון נפצע ב-7 באוקטובר לאחר שברח מהנובה, אך הפציעה נתפרה בשבי ברשלנות כשהרסיסים עדיין בגופו. בעקבות כך הוא סובל מכאבים בראשו, ובהמשך יצטרך לעבור ניתוח בעין. הרופאים מאמינים שניתן יהיה לשפר משמעותית את הראייה שלו.
החיבוק של אלקנה ובן המשפחה ש"לא עזב את הכיכר לרגע"
שורד השבי אלקנה בוחבוט נפגש עם מנשה, בן הדוד של אבא שלו, שנלחם למען שחרור מאז 7 באוקטובר 2023. "אין אדם בכיכר שלא מכיר אותו", סיפרו במטה משפחות החטופים. "מנשה היה שם מהיום הראשון, הוא לא עזב את הכיכר לרגע, דאג להזכיר לכל העולם שאסור לשכוח את אלקנה".
עוד סיפרו במטה כי מנשה היה "כוח חיזוק עצום בזמן השבי עבור אלקנה - שראה שם את התמונה שלו עם ראם על החולצה של מנשה". במהלך השנתיים האחרונות, מנשה כתב את מספרי הימים לכל מי שביקש בכיכר. "אדם אחד עם לב ענק, שלא נתן לרגע אחד לחלוף בלי תקווה", תיארו במטה. "אין אדם בכיכר שלא מכיר את מנשה. היום, כשהם סוף סוף נפגשו פנים מול פנים, המעגל נסגר בחיבוק אחד גדול".
בתיעוד המרגש מהמפגש אלקנה שיתף את מנשה: "אתה עזרת לי מאוד. ברגעים הכי קשים ידעתי שיש מישהו תמיד בשבילי שמה ובכל הדבר הזה".
בכתבה זו שולבו סרטונים ותמונות לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. בעל זכות יוצרים הסובר כי נעשה שימוש ביצירתו מוזמן לפנות במייל האדום בצירוף הוכחת בעלות ביצירה והבהרה האם ברצונו שתוסר או שישולב קרדיט על שמו במסגרת הפרסום
