היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן הופיעו הבוקר (שלישי) בפני ועדת החוקה של הכנסת, במטרה להציג את עמדותיהם בקשר להפסקת עבודת ועדת הבדיקה הממשלתית לפרשת השימוש ברוגלות של מערכת אכיפת החוק. זמן קצר לאחר שהחל, הדיון התפתח למהומה ויו"ר הוועדה שמחה רוטמן לצד כמה ח"כים מהקואליציה תקפו את היועמ"שית, הטיחו בה האשמות שונות וסטו מנושא הדיון.
הדיון מכונס בעקבות צו על תנאי שהוציא בג"ץ בחודש יוני האחרון, בדרישה מראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין להסביר מדוע לא תבוטל ועדת הבדיקה הממשלתית, שמונתה לחקר פרשת השימוש ברוגלות במשטרה נגד אזרחים ללא פיקוח או בקרה. בית המשפט רמז אז לראשונה כי ייתכן שיורה על ביטולה או על צמצום סמכויותיה של הוועדה, אם לא תוסדר עבודתה בהתאם לעמדת היועצת המשפטית.
רוטמן: "מצטער שאנחנו מפריעים לך לנהל את המדינה"
(צילום: ערוץ הכנסת)
"ההתנהלות לא מקובלת!"
יו"ר הוועדה רוטמן פתח את הישיבה ואמר כי הנושא עוסק במאבק בפשיעה המאורגנת ובפשיעה במגזר הערבי. הוא פנה ליועצת המשפטית וטען לא קיבל תשובה למסמך מענה מפורט שאותו ביקש באוגוסט 2024 בנושא המאבק בפשיעה המאורגנת. בהרב-מיארה השיבה כי המענה ניתן בנובמבר של אותה שנה. רוטמן טען כי מאז ביקש שוב מענה לשאלות נוספות, כמו למשל תקציב צוות העל לטיפול בפשיעה בראשות היועמ"שית, ותדירות הפגישות שקיים הצוות, ולדבריו לא קיבל תשובה מהיועצת.
בעקבות דבריו של רוטמן, בהרב-מיארה אמרה כי "אני רואה שכל מה שאמרנו בדיונים האחרונים עולה עוד פעם", והוא השיב: "אני מזמן אותך לדיונים כי כשאני מבקש מידע אני לא מקבל. את שולחת אליי נציגים לדיון, נשאלות שאלות והם מסרבים לענות". היועמ"שית ביקשה להגיב לעניין בהתאם לנושא הדיון: "יישום החלטת הממשלה שעניינה המאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת - ישבת מעקב". כשהחלה לדבר, רוטמן קטע אותה, דפק עם הפטיש על השולחן כמה פעמים, והרים את הקול: "גברתי היועצת, סליחה, לא. את מתפרצת לדבריי. ההתנהלות הזו לא מקובלת!". הוא הוסיף: "לא פלא שנציגייך מרשים לעצמם להתנהג בחוצפה".
בהרב-מיארה אמרה כי "אין לצוות העל למלחמה בפשיעה הערבית סמכות תקציבית מיוחדת, אלא היא חלק מהקצאות הממשלה". היא הבהירה כי "צוות העל הוא צוות רחב" וכי "קשה לתת דיווח על נושאים סודיים". רוטמן השיב: "אז תעבירו מידע סודי בדיון סגור. מי שמחליט מה סודי זה אני, כיו"ר הוועדה. נתבקשת לסווג את ארגוני הפשיעה כארגוני טרור - היכן זה עומד?". בהרב-מיארה הרימה את קולה ודרשה: "זימנת אותנו לדיון אחר על הרוגלות ועל צוות העל למלחמה בפשע, ואני עומדת על כך שהדיון יהיה בנושא הרוגלות".
רוטמן ליועמ"שית: "לצערי את עובדת מדינה"
רוטמן ביקש לדעת מדוע לא הוכרז, בהתאם להנחיית ראש הממשלה, כי ארגוני הפשיעה יוגדרו כארגוני טרור. היועצת השיבה כי השר לוין היה צריך לכנס לצורך כך דיון - שלא כונס. בהמשך חילופי הדברים ביניהם התפתחה שוב מהומה בוועדה, ורוטמן הטיח ביועמ"שית: "מעולם לא נתקלתי בעובד מדינה שמתפרץ כל כך הרבה, ולצערי את עובדת מדינה ולא תדברי כך". רוטמן טען כי "ראש הממשלה הנחה ואתם לא המשכתם". היועמ"שית השיבה: "לא אתייחס. ורה"מ לא הנחה לאור 'מצב החירום השורר במדינה'. אודה לך שלא תתערב ביחסיי עם רה"מ". רוטמן: "כשאת אומרת לוועדה של הכנסת 'אל תתערב במערכת היחסים עם רה"מ - זה לא מקובל עליי". בנוסף, אמר רוטמן: "סליחה שאנחנו נבחרי הציבור מפריעים לך לנהל את המדינה".
ח"כים רבים התפרצו במהלך הדיון שהתפתח למהומה, וח"כ אפרת רייטן תהתה: "מה זה הטון הזה? כך מדברים ליועמ"שית?". בהמשך היא הוצאה מהדיון ואמרה לרוטמן, שאמר שהיא לא מפסיקה להתפרץ: "נפנה ליו"ר הכנסת שישימו פה מראות". ח"כ טלי גוטליב האשימה את היועמ"שית: "סירסתם את המשטרה. אתם מנהלים אותה ובמהלך השנים נתתם הנחיות של מעורבות שלכם בחקירות. את לא מתמצאת בחקירות פליליות ולא יכולה לנהל חקירות פשע מאורגן". בהמשך פנתה ליועמ"שית ותהתה: "למה את לא מגישה את כתב האישום נגדי? למה יאיר גולן או אהוד ברק לא נחקרו?".
בהמשך, רוטמן שוב סטה מנושא הדיון, ושאל את בהרב-מיארה אם פנתה לראש אגף החקירות בנושא חקירתו של אביו של ראש השב"כ הנבחר דוד זיני. היא השיבה כי "לא אתייחס לאף חקירה תלויה", והבהירה: "זה לא נושא הדיון כרגע". רוטמן התעקש: "מדוע את מסרבת? יש פה שאלה לעובד מדינה בוועדה". היועמ"שית השיבה: "לא דיברתי עם ראש אח"מ בנושא הזה בכל צורה ומכל סיבה שהיא. אני מבקשת שיותר לנו להציג את הנושא אליו הוזמנו". כמו כן, היא אמרה כי היא אינה יודעת אם נפתחה חקירה בנושא. רוטמן תהה: "למה לא דיברת איתו? כאשר זומן לחקירה אביעד גליקמן מערוץ 13, כן דיברת. אבל כשמהלכים איימים על אביו של ראש שב"כ, לא דיברת עם ראש אח"מ". בהרב-מיארה: "נדבר עם יועמ"ש הוועדה על גבולות הדיון". ח"כ סעדה אמר ליועמ"שית "את משקרת", ובמהלך דבריו דרש ממנה: "גלי - כשאני מדבר תסתכלי עליי".
על סוגיית השימוש ברוגלות ועבודת ועדת הבדיקה אמרה היועמ"שית: "יש צו על תנאי של בג"ץ בעניין. העניין תלוי ועומד בבג"ץ. בינתיים, הוועדה לא יכולה לעסוק בתיקים פלילים לרבות הליכים פליליים תלויים ועומדים. אף אחד לא שיבש את עבודת ועדת הרוגלות. העברנו חומרים לוועדה". רוטמן טען: "אני יודע שהם ביקשו מידע ולא מסרתם. שיירשם שלא נתת לי מענה". בהקשר זה אמרה היועצת: "אני מבקשת שיו"ר הוועדה לא יתערב בחקירות תלויות ועומדות".
פרקליט המדינה איסמן אמר בוועדה: "המאבק בארגוני הפשיעה הוא אחד מיעדינו המרכזיים. קיבלנו רק 30 תקנים והמשטרה יותר מ-100 תקנים. הוגשו כ-500 כתבי אישום בעבירות נשק. אנחנו מגישים תיקים רק אם יש סיכוי סביר להרשעה, ולא קובעים יעדים למספר כתבי אישום". עוד טען כי "אין לי מושג כמה כלי נשק יש בשטח, ולכן אני לא יכול לומר אם 500 כתבי אישום זה הרבה או מעט". על טענותיה של ח"כ גוטליב אמר: "הכרעה בראיות היא תוצאה של איכות החקירה, יש קשיי חקירה בחקירות במגזר הערבי בישראל. יש שיבושים, קושי בגיוס עדי חקירה, אי-אמון של קורבנות, עדים נעלמים ואי-שיתוף פעולה של המגזר".
צו בג"ץ והרקע לפרשה
בצו על תנאי שפרסם בג"ץ קבעו הנשיא יצחק עמית והשופטים חאלד כבוב ועופר גרוסקופף כי על הממשלה לנמק מדוע לא יבוטלו ההחלטה על הקמת הוועדה וכתב המינוי, בשל היעדר מנגנוני תיאום בין הוועדה ליועצת, וכן היעדר הסדרים שיבטיחו שפעולתה לא תשבש חקירות והליכים פליליים. בחלופה שהוצעה בצו, נכתב כי אם לא תבוטל הוועדה, על בהרב-מיארה לקבוע - בתיאום עם ועדת הבדיקה - כללים ברורים שיסדירו את פעילותה, כך שזו לא תפגע בהליכים פליליים קיימים. השופטים גם אותתו כי אם הממשלה לא תתחייב שהוועדה תימנע מעיסוק בתיקים מתנהלים - בג"ץ עצמו עלול לאסור עליה לעשות כן, או אף לבטלה.
ליבת הדיון בעתירה לבג"ץ נסובה סביב השאלה אם הוועדה רשאית לבדוק גם תיקי חקירה פליליים שטרם הסתיימו, ובהם התיקים נגד ראש הממשלה, פרשת הצוללות ותיקים נוספים. השר לוין, שהקים את הוועדה, קבע כי היא תבחן גם את התנהלות המשטרה והפרקליטות בתיקים אלה. מנגד, היועמ"שית טענה כי אין לאפשר לוועדה לעסוק בתיקים מתנהלים, מחשש שפעולתה תפגע בהליכים עצמם. הקמת הוועדה אושרה בממשלה באוגוסט 2023.
במסגרת הפרשה התברר כי נעשה שימוש בתוכנות ריגול מתקדמות לחקירות פליליות, לעיתים תוך חריגה מהוראות בית המשפט. בעקבות חשיפת הפרשה ב"כלכליסט" ב-2022, שכונתה גם פרשת "פגסוס", הוקפא השימוש המשטרתי ברוגלות. על פי עמדת המשטרה השימוש בהן נחוץ בין השאר בניסיון למגר את הפשיעה בחברה הערבית.
ועדת מררי, שהוקמה במשרד המשפטים לבדוק את הסוגיה, ביצעה בדיקה מדגמית של תיקים ומצאה כי הרוגלות שאבו מידע מהמכשירים הניידים של נחקרים מעבר למה שהתיר בית המשפט. עם זאת, הוועדה קבעה אז כי אין אינדיקציה לשימוש במידע שהושג בניגוד לחוק. אלא שלאחר מכן, במסגרת תיק רצח שנדון בבית המשפט המחוזי בנצרת, נחשף כי המשטרה דווקא כן עשתה שימוש בחומר שהופק באמצעים פסולים - מה שהוביל את הפרקליטות למשוך את הראיה לפני שבית המשפט יורה על פסילתה.
על אף הגילוי החמור, אין כיום במשרד המשפטים ובפרקליטות מנגנון בדיקה פעיל שבוחן באילו תיקים נוספים בוצע שימוש בלתי חוקי ברוגלות. כעת, ההכרעה של בג"ץ עשויה לקבוע האם ועדת החקירה תוכל למלא את הפער הזה - או תיעצר עוד קודם לכן.
לקראת הדיון אמר יו"ר הוועדה רוטמן כי "מאז חשיפת פרשת הרוגלות ב'כלכליסט', עבר פרק זמן ארוך מאוד, ועד היום הפרשה לא נחקרה ולא נבדקה על-ידי שום גורם חיצוני. מלבד הפגיעה האנושה באמון הציבור במערכות האכיפה, הדבר גם פוגע ביכולת להסדיר כלי אכיפה המתאימים לשנת 2025 ומוביל באופן ישיר להתגברות הפשיעה ולהחמרת תוצאותיה, במיוחד בפשיעה המאורגנת ובפשיעה במגזר הערבי. לא ניתן לקבל מצב בו אין מי ש'ישמור על השומרים' ואין מי שיבדוק הפרות חמורות של זכויות אדם המתבצעות בפרקליטות ובמשטרת ישראל".
