המחלוקת באיחוד האירופי סביב הפעולות הישראליות ברצועת עזה נמשכת, וכך גם הוויכוח סביב הסכם האסוציאציה עם ישראל. באיחוד הבינו כי לא יהיה קונצנזוס בין 27 החברות בארגון כדי להשעות את ההסכם, ועל כן מחפשים כעת דרך "להעניש" את ישראל בסנקציות נקודתיות, באופן שמחייב רק רוב יחסי ולא קונצנזוס מלא. ואולם, גם המסלול הזה עדיין רחוק, שכן כל עוד גרמניה ואיטליה יגבו את ישראל - לאירופים יהיה קשה להשיג רוב של שני שלישים למהלך.
בתוך כך, דיפלומטים אמרו ל"גרדיאן" הבריטי, כפי שנחשף ב-ynet, כי סביר להניח שלא תהיה הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית מצד מדינות מערביות בוועידה הבינלאומית שצרפת וסעודיה מתכננות לערוך החודש בניו יורק לטובת יישום פתרון שתי המדינות. "המארגנים קיוו שהוועידה תדחוף ממשלות מערביות להכיר במדינה פלסטינית, אך הנחישות שלהם לכך פחתה, ובמקום הם מקווים להסכים על צעדים לקראת הכרה", נכתב אתמול (שבת) בדיווח של העיתון.
6 צפייה בגלריה
עמנואל מקרון בנימין נתניהו
עמנואל מקרון בנימין נתניהו
"ככה זה עם הצרפתים". מקרון ונתניהו
(צילום: Christophe Ena / POOL / AFP, Ludovic MARIN / AFP)
6 צפייה בגלריה
עמנואל מקרון נפגש עם מוחמד בן סלמאן בפריז
עמנואל מקרון נפגש עם מוחמד בן סלמאן בפריז
תהיה הכרה חד-צדדית בוועידה שמארגנות סעודיה וצרפת? בן סלמאן והנשיא הצרפתי
(צילום: AFP)
בדיווח הבריטי הוזכרו דיפלומטים צרפתים, שהעבירו לבכירים בישראל מסרי הרגעה - כפי שנחשף ב-ynet - כי למרות שפריז היא זו שיזמה לצד סעודיה את הוועידה שצפויה להיערך בין ה-17 ל-20 ביוני בבניין האו"ם בניו יורק, היא איננה מתכוונת להכיר חד-צדדית במדינה פלסטינית.
הוועידה, נציין, תיערך בחסות מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, ויינשאו במהלכה נאומים. במהלכה יוצג מסמך שכל המשתתפות יאמצו - מבלי להצביע על כך. "זו לא תהיה החלטה בנושא, אלא מסמך המבטא חזון", טענו הדיפלומטים הצרפתים בפני הבכירים הישראלים, בהם השר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר.
עם זאת, הצרפתים לא שללו אפשרות שמדינות אחרות יכירו במדינה פלסטינית במהלך הוועידה או בשוליה, כמו גם שצרפת תכיר במדינה פלסטינית במועד אחר. על כן, בישראל חוששים מפני הפתעה מצד פריז בנושא. גורם ישראלי אמר ל-ynet כי "יש כל הזמן מסרים לכל הכיוונים, ככה זה עם הצרפתים. קשה להעריך בשלב זה לאן זה הולך".
בנוסף לכך, בריטניה מעוניינת להכניס את עניין ההכרה בתוך המסמך שיוצג בוועידה - והיא לוחצת על צרפת בנושא. שתי המעצמות האירופיות הן חברות קבועות במועצת הביטחון של האו"ם, והכרה מצידן במדינה פלסטינית היא משמעותית ורבת-משקל.
6 צפייה בגלריה
מנהיגי בריטניה ו צרפת קיר סטרמר ו עמנואל מקרון
מנהיגי בריטניה ו צרפת קיר סטרמר ו עמנואל מקרון
הבריטים רוצים להביך את הצרפתים. סטרמר ומקרון
(צילום: Christophe Ena / POOL / AFP)
כך או כך, הבריטים רוצים "להביך" את הצרפתים, שלתפיסתם אינם החלטיים בנושא, ולמרות שהם אומרים כי אינם מתכוונים להכריז על הכרה חד-צדדית במהלך הוועידה, לדבריהם ההחלטה אינה סופית - ומופעל עליהם לחץ בנושא. בישראל חוששים כאמור מהכרה במדינה פלסטינית מצד מדינות אירופיות אחרות, ובראשן מלטה ופורטוגל - וייתכן כי גם בלגיה. בריטניה איימה גם, לצד צרפת וקנדה, להטיל סנקציות על ישראל אם תימשך הלחימה ברצועה.
בישראל האשימו את נשיא צרפת עמנואל מקרון כי הוא מנהל "מסע צלב נגד המדינה היהודית", ואחת הסיבות לזיגזג הצרפתי בנושא ההכרה יכולה להיות האיום הישראלי בהחלת ריבונות על שטחי C ביהודה ושומרון וצעדים חריפים נגד פריז, לרבות סגירת הקונסוליה שלה בירושלים.
ייתכן כי גם לחץ אמריקני בנושא מהווה מנוף על צרפת. רק השבוע תקף את צרפת שגריר ארצות הברית בישראל, מייק האקבי, שאמר כי "אם הם כל כך נחושים לראות מדינה פלסטינית - העבירו להם חתיכה מהריביירה הצרפתית".
6 צפייה בגלריה
אנטוניו קושטה
אנטוניו קושטה
הזהיר כי האיחוד בוחן סנקציות, בישראל תקפו. קושטה
(צילום: REUTERS/Ognen Teofilovski)
הדוח שהזמין האיחוד האירופי לבדיקת הפרות זכויות אדם אפשריות של ישראל, במטרה לבחון את הסכם האסוציאציה בין האיחוד לישראל, צפוי למצוא שישראל לא עמדה בהתחייבויותיה. כך טען שלשום (שישי) אנטוניו קושטה, נשיא המועצה האירופית.

"אירופה מוצאת את עצמה בצד הלא נכון של ההיסטוריה"

משרד החוץ פרסם אתמול תגובה חריפה לדברים שאמר ביום שישי נשיא המועצה האירופית אנטוניו קושטה, שלפיהם האיחוד האירופי בוחן סנקציות נגד ישראל ברקע המלחמה בעזה.
בהודעת משרד החוץ בירושלים נכתב: "באופן לא ייאמן, נשיא המועצה האירופית קושטה חשף את האמת מאחורי פעולותיו האחרונות של האיחוד. מה שנקרא 'סקירה' של עמידתה של ישראל בהסכם האסוציאציה היא הונאה. המסקנות נכתבו מראש. במילותיו שלו, הוא הודה שמדובר בהצגה עם תוצאות קבועות מראש: 'אני צופה בטלוויזיות וקורא עיתונים, ואני חושב שלא קשה לצפות מהי המסקנה שיגיעו אליה".
עוד נמסר כי "כוונת האיחוד האירופי לבסס את סקירתו על תעמולת חמאס - המופצת בתקשורת - היא פארסה. זה ניסיון בוטה לתמרן את המדינות החברות כדי שיפנו נגד ישראל ויפעילו עליה לחץ במהלך המלחמה הקשה ביותר בתולדותיה, תוך כדי לחימה במלחמה רב-חזיתית נגד אלו המנסים לחסל אותה.
"במקום זאת, יש להפעיל לחץ על חמאס, שממשיך לדחות את ההצעה האמריקנית להפסקת אש ועסקת בני ערובה, ובכך להאריך את המלחמה בעזה. ישראל נחושה להשיג את מטרותיה ולא תיכנע ללחץ. למרבה הצער, נראה כי בין תמיכה בישראל ובין תמיכה בציר הרדיקלי במזרח התיכון - חלק מאירופה מוצאת את עצמה בצד הלא נכון של ההיסטוריה".
6 צפייה בגלריה
שר החוץ גדעון סער
שר החוץ גדעון סער
"המסקנות שלו נכתבו מראש". שר החוץ סער
(צילום: REUTERS/Yves Herman)
ביום שישי הזהיר קושטה בריאיון לאתר "פוליטיקו" כי ייתכן שהאיחוד האירופי ינקוט צעדים נגד ישראל, בעקבות הערכה חדשה שלפיה המדינה מפירה את התחייבויותיה לזכויות אדם במסגרת ההסכם עם האיחוד. "המצב בעזה כמובן בלתי מתקבל על הדעת", אמר קושטה.
לדבריו, שירות החוץ של האיחוד האירופי (EEAS) בוחן כעת אם ישראל עומדת בדרישות המשפט הבינלאומי. "אבל כשרואים את מהדורות החדשות וקוראים עיתונים, לא קשה לנחש מה תהיה המסקנה", הוסיף - ציטוט שגרר, כאמור, ביקורת מצד משרד החוץ.
הבדיקה מתבצעת במסגרת הסכם השותפות (אסוציאציה) בין האיחוד לישראל, הקובע כי כיבוד זכויות האדם והעקרונות הדמוקרטיים הוא "מרכיב חיוני" בשיתוף הפעולה בין הצדדים. הקואליציה שיזמה את הבדיקה כוללת 17 מדינות חברות באיחוד, בהובלת הולנד. הדוח צפוי להיות מוצג בפורום שרי החוץ של האיחוד האירופי ב-23 ביוני.
6 צפייה בגלריה
פרידריך מרץ הקנצלר הבא של גרמניה
פרידריך מרץ הקנצלר הבא של גרמניה
יעמוד לצד ישראל מול האיחוד? קנצלר גרמניה מרץ
(צילום: REUTERS/Annegret Hilse)
ארבעה דיפלומטים באיחוד, שדיברו בעילום שם, מסרו כי מתגבשת דרישה מצד מדינות רבות להציג צעדים - כולל אפשרות של צמצום קשרים כלכליים - אם ישראל תימצא כמפירה את ההסכם. בקרב מנהיגי אירופה ניכרת התרחקות מממשלת נתניהו. כך למשל, מדינות שבעבר תמכו במדיניות ישראל ללא סייג, כמו גרמניה, מביעות כעת ביקורת גוברת על ההרס ברצועה ועל הרחבת הבנייה ביהודה ושומרון.
למרות שכדי להשעות את ההסכם כולו תידרש כאמור הסכמה פה אחד של כל 27 מדינות האיחוד - צעד שצפוי להיתקל בהתנגדות מהונגריה וצ'כיה, ואולי אף מגרמניה ואיטליה - נבחנים גם מהלכים חלקיים שדורשים רוב יחסי בלבד. "עלינו לקבל החלטות על-פי רוב - רוב מוסמך או אחדות", אמר קושטה. "יש להמתין לדוח ואז לדון איזה סוג של החלטה ברצוננו לקבל, ואיזה רוב נדרש כדי לאשרה".
פורסם לראשונה: 21:48, 07.06.25