בישראל ובארה"ב נערכים ליישום תכנית סנקציות מרחיקת לכת נגד שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), בעקבות צווי המעצר שהוציאו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט לפני כחודשיים. התוכנית צפויה לצאת לדרך החל מ-20 בינואר - יום השבעתו של נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ.
האמריקנים מכינים סנקציות קשות מאוד נגד התובע הראשי של בית הדין קארים חאן, שופטים ועובדים בבית הדין שמעורבים בתיק. הסנקציות יכללו איסור כניסה לארה"ב והקפאת חשבונות בנק, שיקשו עליהם להשתמש בכרטיסי אשראי גם באירופה.
גורם ישראלי שמעורה בפרטים אמר שהצעדים שהאמריקנים מתכננים נגד חאן ואנשיו דומים לסנקציות שהוטלו נגד מתנחלים אלימים ביהודה ושומרון. מרגע שהוטלו על אותם מתנחלים הסנקציות, הם לא יכולים להשתמש בכרטיסי האשראי שלהם גם בבנקים ישראליים, מתוך חשש להסתבך עם ארה"ב.
בשלב השני יוטלו סנקציות נוספות שאותם מקדם הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם, שעיקרם איסור העברת סיוע אמריקני למדינות שיודיעו שהן מכבדות את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. סנקציות אלו לא ישפיעו על מדינות במערב אירופה, אך עשויות להשפיע על הרבה מאוד מדינות שמבקשות סיוע מארה"ב.
מטרת התוכנית היא להפעיל מכבש לחצים חסר תקדים על בית הדין בהאג כדי לגרום לו לרדת מצווי המעצר. ישראל הגישה ערעור לבית הדין על הצווים, והיא מקווה שהוא יהיה הסולם שיאפשר לבית הדין לרדת מהעץ. "אנחנו נוריד אותם על הברכיים ואז ניכנס איתם למשא ומתן על סגירת התיק. הערעור שלנו יעזור להם לרדת מהעץ", אמר גורם בכיר שמעורה בפרטים.
במקביל, ישראל פועלת גם מבחינה מדינית כדי לשכנע את מועצת הביטחון של האו"ם לבקש מבית הדין להקפיא את הצווים האלה, בנימוקים של אינטרסים מדיניים וקידום אינטרסים של שלום.
גורמים בכירים שמעורים בפרטים אומרים כי התובע חאן לא התנהל בצורה ישרה עם ישראל, ושרק בגלל התלונות נגדו על הטרדה מינית הוא הגיש את הבקשה לצווי מעצר כדי להסיט ממנו את הדיון. את הבקשה הוא הגיש יומיים לפני שהיה אמור לבקר בישראל.
בנובמבר, נזכיר, בית הדין הפלילי הבינלאומי הודיע כי דחה את העתירות שהגישה ישראל - והוציא את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. בנוסף הוציא בית הדין גם צו מעצר נגד מוחמד דף שכבר חוסל - כי חמאס לא אישר את דברי חיסולו. בהודעת בית הדין נכתב כי נתניהו וגלנט "נושאים באחריות פלילית לפשעים הבאים כמבצעים שותפים לביצוע המעשים במשותף עם אחרים - פשע מלחמה של רעב כשיטת לוחמה; ופשעים נגד האנושות של רצח, רדיפה ומעשים לא-אנושיים אחרים. נתניהו וגלנט נושאים כל אחד באחריות פלילית כממונים אזרחיים לפשע המלחמה של הכוונת תקיפה מכוונת נגד האוכלוסייה האזרחית".
2 צפייה בגלריה
סער. "זילות ופוליטיזציה של מוסדות המשפט הבינלאומיים"
(צילום: AP Photo/Gregorio Borgia)
בתוך כך, שר החוץ גדעון סער התייחס לצווי המעצר שהוצאו נגד נתניהו בגלנט במהלך בוקור המדיני באיטליה, והדגיש שישראל כלל אינה חתומה על אמנת רומא ואינה חברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי, ולכן ההחלטה מנוגדת לעקרונות יסוד משפטיים של היעדר סמכות ומשלימות. סער גם עמד על כך שמטרת הצווים היא פגיעה בזכותה של ישראל להגנה עצמית.
בפגישותיו ציין שר החוץ כי נואף סלאם, ששימש כנשיא בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), מונה שלשום לראש ממשלת לבנון וכינה את ישראל "אויב". לדברי סער, "מי שמונה לראש ממשלת לבנון הוא אדם שהיה עד אתמול נשיא ההרכב ב-ICJ, ש'שפט' את ישראל בתביעה המופרכת בגין 'רצח עם' שהגישה דרום אפריקה. לאיזה צדק ישראל יכולה לצפות בנסיבות אלה מבתי הדין? ישראל מחויבת למשפט הבינלאומי, אבל כאן מדובר בזילות ובפוליטיזציה של מוסדות המשפט הבינלאומיים".
שרי החוץ והמשפטים של איטליה הודיעו לסער במפורש כי ממשלת איטליה קיבלה יעוץ משפטי המאפשר חסינות לראשי המדינה, לרבות ראש הממשלה נתניהו, בביקורים באיטליה. הם ציינו עוד שעמדה זו בדבר החסינות מבוססת על אמנת וינה.
