ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר אמש (שלישי) כי הוא מכיר ברצח העם הארמני בידי הטורקים. מדובר בהצהרה יוצאת דופן מצידו של ראש ממשלת ישראל, והיא נשמעה באופן מפתיע - בריאיון שהעניק לפודקאסט של פטריק בט-דיוויד - ולא בהצהרה רשמית מצד נתניהו. "אוקיי. בדיוק עשיתי את זה", אמר נתניהו - אחרי שנשאל על ידי המראיין, שמגיע מרקע אשורי, מדוע מדינת ישראל לא הכירה ברצח העם עד היום.
צפו בהצהרה המפתיעה: "הנה, עשיתי את זה"
(צילום: PBD PODCAST)
המראיין שאל את נתניהו: "השואה מוכרת על ידי 193 מדינות. במדינות מסוימות, אם אתה מכחיש, אתה יכול ללכת לכלא. אבל אם יש מדינה כלשהי שהייתי מצפה שתהיה ברשימת אלה שמכירות ברצח העם הארמני, האשורי והיווני, זו ישראל. למה לא הכרתם?". נתניהו השיב: "אני חושב שעשינו זאת. הכנסת העבירה החלטה בנושא". אחר כך, כשהמראיין לחץ שההכרה תבוא מטעמו של נתניהו - ראש ממשלת ישראל - הוא השיב: "עשיתי את זה".
הטבח נגד הארמנים החל בסוף המאה ה-19 בתגובה לדרישתם לעצמאות מטורקיה. בין השנים 1915 עד ל-1918 השמידו הטורקים כשני מיליון ארמנים במהלך מלחמת העולם הראשונה, בתמיכת גרמניה. יותר ממיליון נרצחו, הוטבעו בנהרות או מתו ברעב. טורקיה, מנגד, מתעקשת שמספר ההרוגים היה נמוך בהרבה וכי היו אלה קורבנות של מלחמת אזרחים והתקוממות, ולא של רצח עם שיטתי. במשך השנים טורקיה פועלת נמרצות כדי למנוע ממדינות שונות להכיר באירועים כרצח עם, ונוקטת סנקציות נגד מדינות המקדמות הליכי הכרה כאלה.
בשנים האחרונות הועלו בכנסת כמה הצעות חוק להכרה ישראלית ברצח העם הארמני, אך אלה עלו בתוהו. ההצעות הגיעו לדיון פתוח בכנסת בעיקר בתקופות שבהן נרשמה הידרדרות ביחסים בין ישראל לטורקיה. ב-2012 אמר יו"ר הכנסת דאז ראובן ריבלין כי "אסור להפוך את השאלה הזאת ואת ההזדהות הזאת (עם רצח העם הארמני) לנושא פוליטי".
1 צפייה בגלריה
ארדואן. יחסי ישראל-טורקיה ידעו עליות ומורדות לאורך השנים
(צילום: Mustafa Kamaci/Turkish Presidential Press Office/Handout via REUTERS)
ב-2021 הכירה ארה"ב ברצח העם הארמני תחת הנשיא ג'ו ביידן, שאמר אז כי מטרת הצעד אינה להטיל אשמה - אלא "להבטיח שמה שקרה לא יחזור לעולם". נשיאי ארה"ב שקלו לאורך השנים היטב את המילים שבהן השתמשו לתיאור האירועים ההיסטוריים, ונזהרו מאוד מלכנותם "ג'נוסייד", כלומר רצח עם - הגדרה שטורקיה טוענת בתוקף כי אינה משקפת את האירועים.
יחסי ישראל-טורקיה ידעו עליות ומורדות לאורך השנים. עד המלחמה היו היחסים במסלול תיקון, שהגיע לשיא בפגישה בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. אלא שמאז המלחמה הם הידרדרו שוב: ארדואן, שמארח בארצו את בכירי חמאס, תקף בחריפות את ישראל ואת נתניהו - ואף השווה אותו להיטלר. בישראל השיבו באמירות דומות. שתי המדינות גם החזירו את השגרירים שלהן - וכעת פועלות הנציגויות בדרג דיפלומטי נמוך.
ארמניה כוננה יחסים דיפלומטיים עם ישראל ב-1992, זמן קצר לאחר שזכתה לעצמאות מברית המועצות, ויש לה שגרירות בתל אביב. אולם, בשנים האחרונות היחסים עם ארמניה הורעו על רקע התמיכה השקטה שמספקת ישראל לשכנתה אזרבייג'ן. באוקטובר 2023 דיווח סוכנות הידיעות AP שישראל "סייעה בשקט" לתוכנית של אזרבייג'ן לכבוש מחדש את המובלעת נגורנו-קרבאך, וסיפקה למדינה נשק רב-עוצמה לקראת המתקפה שהובילה לכניעה ההיסטורית של הבדלנים הארמנים.
ביוני אשתקד ארמניה הודיעה כי היא מכירה במדינה פלסטינית, ובעקבות זאת משרד החוץ זימן את השגריר הארמני בישראל למה שהוגדר כ"שיחת נזיפה חמורה". "ארמניה תמיד תמכה בפתרון של שלום לבעיה הפלסטינית, ובפתרון שתי המדינות", נמסר אז בהודעת משרד החוץ הארמני. "אנחנו משוכנעים שזו הדרך היחידה להבטיח את הגשמת השאיפות הלגיטימיות של הפלסטינים והישראלים. על בסיס המחויבות לחוק הבינלאומי ולעקרונות של שוויון, ריבונות ודו-קיום, ארמניה מכירה במדינת פלסטין".
