סמירה אלעבדלה, נערה אוקראינית בת 17 מחרקוב, נחתה אתמול (יום ו') בעיר הולדתה לאחר שהוחזקה כבת ערובה על-ידי אביה הפלסטיני ברצועת עזה. סמירה, שקיבלה סיוע דיפלומטי מורכב כדי לחזור למולדתה, בכתה משמחה כשהתאחדה עם אמה אחרי 12 שנות פרידה.
הפרשה החלה בקיץ 2013 כאשר אביה של סמירה, פלסטיני שהתגורר עם משפחתו בחרקוב, הטעה את אשתו לשעבר אלנה אלמינה ולקח לעזה את שלושת ילדיהם – ג'מאל, אחמד וסמירה הקטנה. הוא טען שמטרת הנסיעה הייתה "להיפרד מסבתא וסבא חולים". כשהגיעו לעזה הוא סירב לחזור, ובכך חטף למעשה את הילדים והפריד אותם מאמם.
אלנה נקטה צעדים משפטיים, ופסקי דין בינלאומיים חייבו את החזרת הילדים - אך אלה לא נאכפו בעזה. במשך 12 שנים שמרה אלנה על קשר מוגבל עם הילדים. היא הייתה שולחת מתנות לימי ההולדת שלהם. "במסורת המקומית שם לא חוגגים ימי הולדת, אז זו הייתה תזכורת ממני", סיפרה אלנה.
המצב הידרדר אחרי טבח ה-7 באוקטובר, שהוביל למלחמה - ולמשבר חמור בעזה. בתחילת 2024, בעקבות מאמצי פינוי של אזרחים אוקראינים, הסכים האב לשחרר את הילדים לאור קשיים כלכליים והתקיפות שהיו במלחמה. האחים ג'מאל ואחמד, שהיו אז בני יותר מ-15, פונו במרץ 2024 לחרקוב. האב הפלסטיני סירב לשחרר את סמירה למרות תחנונים מצדה ומצד האחים. במקום זאת הוא החזיק בה כקלף מיקוח לפינוי עצמי, יחד עם אשתו החדשה וילדיהם, תוך ניצול אזרחותה האוקראינית.
בשנה וחצי האחרונה חיה סמירה במחנה אוהלים בעזה. היא סבלה ממחסור במים, חשמל ומזון, ושרדה תחת הפצצות. האם אלנה סיפרה שהאחים של סמירה מצאו עבודה, ושלחו לסמירה כסף לקניית מזון בסיסי. "היא הייתה קונה, למשל, קופסת שימורים אחת של תירס ואוכלת אותה כל היום", אמרה אלנה. בינתיים אביה ניסה לשדך בינה לשבעה מחזרים מקומיים, וביקש "נדוניה" בצורת סיוע הומניטרי - "פחיות של תבשיל ושק אורז". אחיה היו בהלם כששמעו על המחזרים ובקשת הנדוניה של האב.
3 צפייה בגלריה
האב לקח את הילדים לעזה ב-2013, "להיפרד מסבא וסבתא חולים" - ולא החזיר אותם
(צילום: מתוך הארכיון הפרטי של אלנה אלמינה)
הפינוי הסופי התאפשר ב-29 בספטמבר 2025. שגרירות אוקראינה בישראל, בסיוע שירות הביון האוקראיני ומשרד החוץ הישראלי, הצליחה לפנות קבוצה של 57 אנשים. שגריר אוקראינה בישראל, ייבגן קורניצ'וק, פיקח אישית על פעולת הפינוי ומספר שהמסע לאוקראינה היה מורכב. "מאחר שהישראלים במתח עם מצרים, הם הציעו להעביר את האנשים דרך שטח ישראל לירדן", הוא אמר.
סמירה חצתה את מחסום כרם שלום לישראל, בעוד אביה נעצר מיד על-ידי השב"כ לחקירה. אתמול הגיעה והתאחדה עם משפחתה בתחנת הרכבת הדרומית. "אנחנו הולכות ומחזיקות ידיים. לא היא ולא אני רוצות לשחרר", שיתפה אלנה בשמחה. האחים מסייעים לסמירה להסתגל לחיים באוקראינה: לרענן את האוקראינית שלה, להתרגל לחיים חילוניים ולתכנן לימודים עתידיים. סמירה, כעת בבית, מתחילה פרק חדש – אך הצלקות מהשנים האבודות טרם נעלמו.
