ראש הממשלה בנימין נתניהו התייצב היום (שני) פומבית להגנתו של יועצו הקרוב יונתן אוריך, המואשם בהדלפת מסמך מסווג לעיתון הגרמני "בילד". "הוא לא פגע בביטחון המדינה", טען נתניהו - אך עיון מדוקדק בכתב החשדות ובחוות הדעת הביטחוניות מגלה תמונה מורכבת הרבה יותר.
• לכתב החשדות המלא נגד אוריך - לחצו כאן
לפי גורמים משפטיים, אכן נתונה לראש הממשלה הסמכות לאשר פרסום של מידע מסווג - וגם על כך קיימת מחלוקת במערכת האכיפה, אך סמכות זו אינה בלתי מוגבלת, והיא אינה כוללת את האפשרות לפגוע בביטחון המדינה. כמו כן, ראש הממשלה אינו הגוף המוסמך לקבוע אם פרסום כזה גרם לפגיעה בביטחון. הסמכות לקביעה זו שמורה לגופי הביטחון - אמ"ן, שב"כ, המוסד והממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) - שבית המשפט נוטה לאמץ את עמדותיהם כראיה אובייקטיבית.
במרכז פרשת "מסמך חמאס" - המסמך שהודלף לכאורה ל"בילד" - עומדת טענה חמורה שלפיה חשיפתו עלולה הייתה להוביל לגילוי אמצעי איסוף מסווג של אמ"ן, שבו נעשה שימוש ברצועת עזה. המסמך נאסף "באופן מסוים האסור בפרסום", ולפי החשד - אוריך פעל בצוותא להדלפתו. בכתב האישום נגד אלי פלדשטיין וארי רוזנפלד, המעורבים הנוספים בפרשה, נכתב כי המסמך נאסף "באמצעות כלי מסווג ביותר", וכי פרסומו "עלול היה למנוע את השימוש באותו הכלי בזירות אחרות". גם כתב החשדות נגד אוריך אינו טוען כי גרם לפגיעה בפועל - אך קובע כי התכוון לפגוע ועלול היה לפגוע בביטחון המדינה.
על פי חוות הדעת הביטחונית שהוגשה, חשיפת אופן האיסוף עלולה לאפשר לחמאס לפענח את שיטות הפעולה של אמ"ן ברצועה – ולסכן חיי אדם. חוות הדעת הזו הייתה בין הגורמים שהובילו את השופט יוסף אלרון להותיר את החשודים במעצר באוקטובר אשתקד. הדבר נחשף אז ב-ynet וצורפה חוות דעת של אל"מ ג'.
מבחינה משפטית, "פגיעה בביטחון המדינה" נמדדת לפי אמת מידה אובייקטיבית. כלומר, בית המשפט נשען על חוות דעת של גורמי הביטחון - שמהוות ראיה מהותית בתיק - אך ההגנה רשאית לתקוף אותן ולנסות להפריך את מסקנותיהן. העיקרון הזה חל גם מחוץ להליך פלילי.
כך למשל, בבג"ץ שהגישו פעילי הר הבית ב-2011 בדרישה לפרסם את דוח מבקר המדינה על הפיקוח על העבודות בהר, הגיש השב"כ חוות דעת ביטחונית שטענה כי פרסום הדוח עלול לחשוף סיכון ביטחוני ממשי. גם המהלך לחקיקת החוק לשלילת שידורי אל-ג'זירה מבוסס על חוות דעת דומות של מערכת הביטחון, המזהירות מפני פוטנציאל הפגיעה שבשידור.
אם סנגוריו של אוריך יבקשו להציג חוות דעת של ראש הממשלה שתתנגד לעמדת מערכת הביטחון - יהיה על נתניהו להופיע בעצמו בבית המשפט, להעיד ולהיחקר נגדית. הוא יישאל, בין היתר, על מידת ידיעתו על הכלי המסווג, הפעלתו, מקורו של המסמך ואופן איסופו. ספק אם יוכל לטעון לבקיאות עמוקה או לסמכות ממשית בתחום - ודאי לא כזו שיכולה להאפיל על גורמי הביטחון שזהו תחום מומחיותם.
נדגיש כי גם בהודעת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה נאמר כי "היה בפרסום המסמך בידי אוריך כדי לסכן את ביטחון המדינה וחיי אדם" - אך לא נטען כי הפגיעה התממשה בפועל. כתב החשדות עצמו מתייחס ל"ידיעה סודית שביטחון המדינה מחייב לשמרה בסוד, בעת שהם אינם מוסמכים לכך, כאשר בחלק מההזדמנויות נעשה הדבר בכוונה לפגוע בביטחון המדינה". המשמעות: הטענה כלפי אוריך עוסקת בכוונה וברשלנות - לא בפגיעה בפועל. לכן, דבריו של נתניהו, כאילו כלל לא הייתה פגיעה בביטחון, אינם מתמודדים עם נוסח כתב החשדות - שלא טוען זאת כלל.
סנגוריו של אוריך צפויים לנסות לערער על חוות הדעת הביטחונית - אך תקדימים מוכיחים כי מדובר במשימה קשה. כך למשל, גם בתיק ריגול שנדון השנה בבית המשפט העליון, עמד במרכזו ויכוח משפטי סביב חוות דעת של שב"כ. גם שם אימץ בית המשפט את עמדת גופי הביטחון. עמדתו של נתניהו אומנם מספקת לאוריך רוח גבית ציבורית - אך מבחינה משפטית, אין בה די כדי לשלול את עמדת מערכת הביטחון או למנוע הגשת כתב אישום.
כאמור, ראש הממשלה יצא להגנת יועצו הקרוב אוריך, לאחר שהיועמ"שית בהרב-מיארה הודיעה על כוונתה להעמידו לדין, וכתב הבוקר כי "הודעתה מחפירה". לדבריו, "ההודעה המחפירה של היועצת המשפטית לממשלה על הכוונה להעמיד לדין את יונתן אוריך, דווקא בעיתוי הנוכחי, היא החלטה אומללה שמעוררת תהיות כבדות".
בשעות הערב רעיית רה"מ שרה נתניהו הביעה גם היא תמיכה פומבית באוריך, וכתבה בפוסט באינסטגרם כי "הודעתה המחפירה של היועמ"שית על הכוונה להעמיד לדין את יונתן, דווקא עכשיו, היא לא מקרית. זה חלק מדפוס קבוע שבו רודפים את האנשים הכי מסורים למדינה ולראש הממשלה. אני מכירה את יונתן היטב. אדם ערכי, מקצועי, ציוני. הטענה שהוא פגע בביטחון המדינה מופרכת לחלוטין. כפי שראש הממשלה אמר: לא הייתה שום פגיעה בביטחון המדינה.
"אבל בזמן שרודפים אותו על לא עוול בכפו, אותה מערכת מעלימה עין מהדלפות מסוכנות שפורסמו על בסיס קבוע בתקשורת השמאל שבאמת סיכנו את המדינה. שם לא נפתחת אפילו חקירה, וההסתה נגד ראש הממשלה, נגדי, נגד משפחתנו - נמשכת כבר שנים. קריאות לרצח, אמירות קשות ומסוכנות - ושום דבר לא קורה. היועצת לא נוקפת אצבע. כי זה לא צדק. זו פוליטיקה. הציבור רואה את הרדיפה והאכיפה הבררנית והציבור מבין - והוא גם ימשיך להכריע".
