הודעת ישראל מוקדם יותר היום (שני), שבמסגרתה הביעה תמיכה חריגה במאמציה של ממשלת לבנון לפרק את חיזבאללה מנשקו, הגיעה בתקופה שבה ארץ הארזים מתמודדת עם לא מעט אתגרים. בשלב זה ארגון הטרור לא מוכן לנהל כל שיח לפני נסיגה ישראלית מהמדינה, עצירת התקיפות ושחרור האסירים הלבנוניים (מחבלי חיזבאללה) המוחזקים על ידי ישראל.
4 צפייה בגלריה
נתניהו, עאון וקאסם
(צילום: Petros Karadjias/Pool via REUTERS, יוסי מאיר, REUTERS/Amir Cohen)
הודעה כזאת מטעם ממשלת ישראל, בימים שבהם מתנגדיו של ראש ממשלת לבנון נואף סלאם מאשימים אותו בשיתוף פעולה עימה, לא בטוח שתקדם את מאמצי ריכוז הנשק בידי המדינה. אז מה באמת קורה אצל השכנה מצפון - וכיצד זה מתכתב עם התנאים של ישראל?
מה אומרת ישראל, ומה התנאים שהציבה?
כאמור, לשכת נתניהו הביעה תמיכה במאמציה של לבנון לפירוק חיזבאללה מנשקו. לפי ההודעה, "ישראל מעריכה את הצעד המשמעותי שנקטה ממשלת לבנון, בהנהגת הנשיא עאון וראש הממשלה סלאם. ההחלטה האחרונה של מועצת השרים בלבנון לפעול לפירוק חיזבאללה מנשקו עד סוף שנת 2025 הייתה החלטה משמעותית. החלטה זו מסמנת הזדמנות עבור לבנון להחזיר לעצמה את ריבונותה, שיקום מוסדות המדינה, הצבא והממשל - ללא מעורבות והשפעה של גורמים שאינם מדינתיים".
"לאור התפתחות חשובה זו", הוסיפה הלשכה, "ישראל מוכנה לתמוך בלבנון במאמציה לפרק את חיזבאללה מנשקו ולפעול יחד לקראת עתיד בטוח ויציב יותר עבור שתי המדינות. אם כוחות הביטחון הלבנוניים ינקטו צעדים שיפרקו את חיזבאללה מנשקו, ישראל תנקוט צעדים הדדיים - כולל צמצום הדרגתי של נוכחות צה"ל בתיאום עם ארה"ב. כעת הזמן שישראל ולבנון יתקדמו ברוח של שיתוף פעולה, תוך התמקדות במטרה המשותפת של פירוק חיזבאללה מנשקו וקידום היציבות והשגשוג של שתי המדינות".
בימים האחרונים דווח בערוץ "אל-ג'דיד" הלבנוני כי ישראל "הסכימה בצורה עקרונית להפסקה הדרגתית של התקיפות והחיסולים, לנסיגה הדרגתית ממספר אזורים כבושים ולהשלמת סוגיית האסירים הלבנונים". עם זאת, נכתב, הצד הישראלי דרש כי רצועת הגבול של הכפרים ההרוסים לא תהיה מיושבת - והאזור יהיה שטח כלכלי. כלומר, יוקמו בו מפעלים השייכים למדינה הלבנונית ותהיה הפרדה בין הכפרים המיושבים לבין היישובים הישראלים שבצד השני של הגבול.
4 צפייה בגלריה
הצבא יציג לממשלה תוכנית לריכוז הנשק. ישיבת ממשלה בלבנון
(צילום: REUTERS/Emilie Madi/File Photo)
"מדובר למעשה באזור חיץ תעשייתי ונטול תושבים", נכתב בדיווח, שם נטען כי ה"פלישות" הישראליות לאורך הגבול הן חלק מהמאמץ להקים אזור חיץ כזה. נשיאות לבנון פרסמה בשבת כי הנשיא עאון הודיע שביירות לא קיבלה הודעה רשמית על כוונה ישראלית להקים אזור חיץ בדרום.
מהי עמדת חיזבאללה, ומה השלב הבא?
הנהגת לבנון הנוכחית, הכוללת את שלוש הדמויות הבכירות ביותר - הנשיא ג'וזף עאון, ראש הממשלה נואף סלאם ויו"ר הפרלמנט נביה ברי - מקדמת תהליך של ריכוז הנשק בידי המדינה. מדובר ברעיון שהוחלט עליו עוד ב"הצהרת השרים" של ממשלת לבנון החדשה עם הקמתה, ואם הולכים אחורה - מדובר ברעיון שנקבע כבר בהסכם הפוליטי המכונה "הסכם טאיף" שסיים את מלחמת האזרחים בלבנון.
הממשלה החדשה החליטה שהנשק ירוכז בידי הצבא, וחיזבאללה - שמהווה חלק ממנה - היה חלק מההחלטה הזו, אך דורש שכל שיח על הנשק שלו יתקיים במסגרת דיון על אסטרטגיית הגנה פנים-לבנונית ומסרב כאמור להתקדם בנושא כל עוד ישראל "אינה מיישמת את הסכם הפסקת האש".
עד כה לא הייתה מסירה בפועל של נשק שמחזיק ארגון הטרור לידי המדינה. בשלב זה אמור צבא לבנון להכין תוכנית לריכוז הנשק עד סוף החודש הנוכחי ולהציג אותה בישיבת הממשלה, שצפויה להתקיים ב-2 בספטמבר.
בינתיים, מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם הבהיר בנאום שנשא היום: "לא נוותר על הנשק שמגן עלינו מפני אויבינו. יש מפת דרכים - לגרש את האויב מאדמתנו, לעצור את התוקפנות, לשחרר את האסירים (הלבנונים) ולהתחיל בשיקום. אחר כך נדון באסטרטגיית ההגנה, לא 'צעד אחר צעד'. הם (ישראל) חייבים ליישם את ההסכם קודם - ואז נדון באסטרטגיית ההגנה".
ומה בנוגע לנשק הפלסטיני?
גם הנשק הפלסטיני, הנמצא בעיקר במחנות הפליטים הפלסטיניים ברחבי המדינה, אמור להימסר לידי הצבא לפי התוכנית לריכוז הנשק בידי המדינה. ביום חמישי האחרון התבצעה מסירה ראשונה של נשק פלסטיני לידי הצבא במחנה הפליטים בורג' אל-בראג'נה בביירות. בימים האחרונים גם דיווחו על מסירת נשק צפויה במחנה הפליטים אל-בס, אך זה עדיין לא קרה.
מסירת הנשק בחמישי הייתה סמלית במיוחד. מדובר במשאית אחת לא מלאה של אמצעי לחימה, שהועברה לידי הצבא. ראש ממשלת לבנון בירך על מסירת הנשק הפלסטיני, וכך גם השליח האמריקני תומאס ברק, אך פלגים פלסטיניים במדינה פרסמו הודעה שבה הדגישו כי הנשק שנמסר הוא של תנועת פתח וכי הדבר לא מלמד על מדיניותם של הפלגים האחרים.
מהם המוצבים הישראליים בלבנון?
אחרי כניסת הפסקת האש בין ישראל ללבנון לתוקף ב-27 בנובמבר 2024, נותרה נוכחות ישראלית בחמש נקודות בדרום לבנון: באזורי אל-חמאמס, אל-עזיה, אל-עווידה, ג'בל בלאט וא-לאבונה. אין גורם לבנוני שמסכים לנוכחות הישראלית במדינה, לא הממשלה הנוכחית וכמובן שלא חיזבאללה.
ההבדל בין חיזבאללה לגורמים הרשמיים הלבנוניים הוא שארגון הטרור דורש נסיגה, לפני כל צעד מצידו. לפי חיזבאללה, ארגון הטרור ולבנון לא הפרו את הסכם הפסקת האש, בעוד שישראל הפרה אותו כבר "אלפי פעמים". ב-18 באוגוסט נטען בעיתון "אל-אחבאר" הלבנוני, המזוהה עימו, כי חמש הנקודות שישראל נמצאת בהן כבר הפכו ל-7. כמו כן, צוטט מקור שטען כי ישראל תופסת כ-14 ק"מ לאורך הגבול הדרומי - אם זה באמצעות נוכחות ישירה או הקמת אזורי חיץ - וכי בעת כניסת הסכם הפסקת האש לתוקף השטח עמד על 11 ק"מ.
ב-27 ביולי פורסמה בעיתון "א-שרק אל-אווסט" הסעודי כתבה שבמסגרתה שוחחו עם תושבי דרום לבנון, שהתלוננו על נוכחות הכטב"מים הישראליים באזורם. נמסר כי כטב"מים טסים ללא הפסקה בשטח ועוקבים אחר אלה הבאים לבדוק את בתיהם או מגיעים אליהם לחופשת הקיץ. חלק מהתושבים טוענים שרחפנים קטנים חודרים לבתיהם ועורכים בהם בדיקות. התושבים מסרו לעיתון כי התחושה היא "שהאזור כבוש, ללא נוכחות חיילים בשטח".
מה החלק של ממשל טראמפ בתהליך?
השליחים האמריקנים העוסקים בסוגייה הלבנונית כעת הם שגריר ארה"ב בטורקיה והשליח האמריקני לסוריה ולבנון תומאס ברק, ומי שהייתה השליחה האמריקנית ללבנון, אך דווח כי הודחה מתפקידה וכעת חזרה לקחת חלק בפעילות לצד ברק, מורגן אורטגוס.
ההצעה האחרונה ללבנון, שהוגשה על ידי ברק, כוללת הסדרת נושאים שונים הדורשים טיפול במדינה, ובהם פירוק חיזבאללה מנשקו, אך לא רק. ההצעה זכתה להסכמת ממשלת לבנון בשתי ישיבות שהתקיימו בתאריכים 5 ו-7 באוגוסט, למרות שהשרים השיעים פרשו מהישיבה האחרונה כמחאה. בעוד שתומכי חיזבאללה טוענים כי הממשלה הלבנונית מקבלת החלטות לפי רצונות ארה"ב וישראל, מתנגדי ארגון הטרור חוששים מהמשך מעורבות איראנית במדינה.
כמה איראן מעורבת בנעשה בלבנון?
בכירי איראן קיבלו לא מעט איתותים לאחרונה מההנהגה הלבנונית החדשה, שדרשו מהם לא להתערב בעניינים הפנים-לבנוניים. מי שנמצא בין מובילי ההתנגדות למעורבות האיראנית במדינה הוא שר החוץ הלבנוני יוסף רג'י, שכבר פרסם גינויים להצהרות של בכירים איראנים שחצו קווים.
בראיון לערוץ "אל-חדת'" הסעודי אמר רג'י בשבוע שעבר: "אני לא מקבל את זה שאיראן מחמשת גורם מחוץ למסגרת המדינה. השיעים מוחזקים כבני ערובה בידי חיזבאללה ומנוצלים". מוקדם יותר החודש ביקר בלבנון מזכיר המועצה לביטחון לאומי של איראן עלי לאריג'אני ונפגש עם הנשיא עאון, שהזהיר מהתערבות של מדינה זרה בעניינים הפנים-לבנוניים.
ומה עם נוכחות יוניפי"ל?
מועצת הביטחון של האו"ם אמורה הייתה לדון היום בהארכת המנדט של כוח יוניפי"ל, שאמור להסתיים בסוף החודש. בינתיים החלטה בנושא לא התקבלה והנשיא עאון הדגיש בשבת את חשיבות חידוש המנדט עד ליישום מלא של החלטה 1701. צרפת הגישה טיוטת החלטה בנושא, שבמסגרתה נכתב כי ההארכה (המוצעת) של המנדט היא עד 31 באוגוסט 2026, וכי יפעלו לקראת נסיגת יוניפי"ל במטרה להפוך את ממשלת לבנון לסמכות היחידה האחראית על הביטחון בדרום, בתנאי שתשמור על שליטה מלאה על כל שטח המדינה וששני הצדדים יסכימו על הסדר פוליטי מקיף.
