נציגי בריטניה, צרפת וגרמניה, שלוש המדינות האירופיות ("מדינות ה-E3") המאיימות להפעיל את מנגנון ה-snapback שיטיל מחדש את כל הסנקציות הבינלאומיות שנאכפו נגד איראן עד 2015, לא הצליחו להגיע לסיכום עם עמיתם האיראני בשיחות שנערכו היום (ג') בז'נבה, חמישה ימים לפני שיפקע הדד-ליין שהציבו לטהרן. כך סיפר הערב לרויטרס דיפלומט הבקיא בפרטים. לדבריו השיחות בין הצדדים הסתיימו בלי תוצאה, אך בימים הקרובים יימשכו המאמצים למצוא פתרון.
צרפת, בריטניה וגרמניה, יחד עם סין, רוסיה וארה"ב, היו שותפות להסכם הגרעין שנחתם עם איראן ב-2015, ושבמסגרתו הוסרו כמעט כל הסנקציות הבינלאומיות על המדינה בתמורה לכך שהגבלות משמעותיות הוטלו על תוכנית הגרעין שלה. אלא שב-2018 הודיע דונלד טראמפ – בעידודה של ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו – כי וושינגטון פורשת מההסכם, בנימוק שהסרת הסנקציות, גם אם עיכבה את תוכנית הגרעין של איראן, אפשרה לה במקביל להרחיב את פעילות הטרור שלה בדרכים אחרות.
בעקבות פרישת ארה"ב מההסכם והחזרת הסנקציות האמריקניות עליה במלואן – ואף ששאר המדינות נותרו מחויבות להסכם – החלה טהרן להתיר עוד ועוד מההתחייבויות שנתנה במסגרתו, בטענה כי מדינות אירופה לא פיצו אותה על הפרישה האמריקנית וכי אין בו עוד תועלת. השנה, כידוע, היא כבר הספיקה לצבור יותר מ-400 ק"ג של אורניום מועשר לדרגה של 60%, מרחק קצר ביותר מדרגת ההעשרה הנחוצה לפיתוח נשק גרעיני, 90%. על רקע זה, ואחרי 7 שנים שבהן ישבו על הגדר, הודיעו החודש צרפת, בריטניה וגרמניה כי ייזמו החזרה של כל הסנקציות על איראן מלפני התפרקות ההסכם אם לא יושג הסדר איתה בעניין הגרעין עד סוף אוגוסט.
יחד עם זאת, שלוש המדינות הותירו לאיראן פתח לעשות ויתורים שישכנעו אותן להאריך מעט את האולטימטום. ויתורים שדרשו בין השאר הם חזרה של איראן למשא ומתן מול וושינגטון, כזה שיתנהל באופן ישיר – דבר שהאיראנים שוללים בתוקף; וחידוש הפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) על מתקני הגרעין באיראן, כולל וידוא מיקומו של מצבור האורניום המועשר ל-60%, שהרפובליקה האיסלאמית העלימה לפני המתקפה הישראלית-אמריקנית על מתקניה בחודש יוני.
גורם רשמי במדינות ה-E3 אמר היום לפני השיחות לרויטרס: "אנחנו הולכים לראות אם האיראנים אמינים בנוגע להארכת האולטימטום או שהם משחקים משחקים. אנחנו רוצים לראות אם הם עשו התקדמות כלשהי בתנאים שהצבנו להם אם הם רוצים הארכה".
בתום השיחות הערב קראה הרפובליקה האיסלאמית לבריטניה, צרפת וגרמניה ולמועצת הביטחון של האו"ם שלא למהר לפעול נגדה, אלא להותיר עוד זמן למשא ומתן: "הגיעה העת שמדינות ה-E3 ומועצת הביטחון יקבלו את ההחלטה הנכונה ויתנו זמן ומרחב לדיפלומטיה", אמר סגן שר החוץ האיראני קאזם גריבבאדי, שייצג את טהרן בדיונים.
שעה קלה אחר כך אמר דובר משרד החוץ האיראני כי השיחות עם מדינות ה-E3 יימשכו בימים הקרובים, וכי איראן הבהירה היום היטב לנציגיהן את דרישותיה להסרת הסנקציות ולהכרה ב"זכויותיה הגרעיניות". הדובר הוסיף כי טהרן העלתה בפניהן גם את טענתה שמסיבות משפטיות אין להן זכות להפעיל את מנגנון ה-snapback, והזהירה אותן שאם יפעילו אותו בכל זאת – יהיו לכך השלכות עליהן.
מנגנון ה-snapback: חזרה אוטומטית של אמברגו הנשק והטכנולוגיות
הסכם הגרעין מ-2015, ששמו הרשמי הוא Joint Comprehensive Plan of Action (JCPOA), עוגן בהחלטה של מועצת הביטחון של האו"ם ביולי 2015, ונקבע בו מנגנון snapback (בתרגום חופשי: "החזרה מהירה"), המסדיר את האופן שבו יוחזרו הסנקציות של האו"ם על איראן במקרה הצורך: לפי הסעיף הנוגע ל-snapback, אם למדינות השותפות להסכם נודע כי איראן מפירה אותו באופן משמעותי, הן יכולות להפעיל את המנגנון הזה ולהפנות את הסוגיה למועצת הביטחון של האו"ם. מרגע שהמנגנון מופעל חייבת המועצה לאשר בתוך 30 יום החלטה שלפיה היא מאריכה את ההקלה הגדולה שנתנה לאיראן מהסנקציות ב-2015, ואם היא אינה מאשרת החלטה כזו – כל הסנקציות של האו"ם שהיו מוטלות על טהרן לפני ההסכם ההוא חוזרות לתוקף.
לפי סעיף ה-snapback, כדי לאשר את ההחלטה על הארכת ההקלות נדרשת תמיכתן של 9 מ-15 חברות המועצה, ובנוסף יש צורך שאף אחת מחמש החברות הקבועות בה – ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת – לא תטיל עליה וטו. מכיוון ששתיים מהחברות הקבועות – בריטניה וצרפת – הן מיוזמות ה-snapback העתידי, הן יוכלו לסכל באמצעות זכות הווטו שלהן כל ניסיון למנוע את החזרת הסנקציות. פירוש הדבר שמרגע שיפעילו את המנגנון, יהיה קשה מאוד, עד בלתי אפשרי כמעט, למנוע את השבת העיצומים הכבדים.
הדד-ליין שקבעו שלוש המדינות האירופיות לאיראן – סוף אוגוסט – אינו מקרי. החלטת האו"ם על ההסכם מ-2015 תפקע ב-18 באוקטובר השנה, וברגע שהיא לא תהיה תקפה עוד – המדינות השותפות להסכם לא יוכלו עוד להפעיל את ה-snapback, כך שלשלוש נותר חלון הזדמנויות צר. במסגרת תכנון ההליכים הדיפלומטיים הנוגעים ל-snapback היה על בריטניה, צרפת וגרמניה להביא בחשבון גם את העובדה שבספטמבר תכהן רוסיה כנשיאה התורנית של מועצת הביטחון, והיא נחשבת לשותפה קרובה מאוד של איראן – מי שסיפקה למוסקבה הזרמה שוטפת של כטב"מים למלחמה שלה באוקראינה מאז 2022.
אם מנגנון ה-snapback אכן יופעל, על איראן יוחלו מחדש שש החלטות על סנקציות שהתקבלו נגדה במועצת הביטחון בשנים 2010-2006. הסנקציות הללו יכללו אמברגו נשק; איסור על העשרה ועיבוד מחדש של אורניום; איסור על שיגור טילים בליסטיים בעלי יכולת לשאת ראשי נפץ גרעיניים או עיסוק בפעילויות הקשורות לטילים כאלה, ועל העברת טכנולוגיה הקשורה לטילים בליסטיים; הקפאת נכסים איראניים ברחבי העולם ואיסור כניסה של אישים איראנים וחברות איראניות למדינות שונות; וכן אישור למדינות לבצע חיפושים על מטוסים וספינות של חברות תעופה וספנות איראניות כדי לוודא שאין בהם סחורות אסורות.
