עשרות התכנסויות - ושעות על גבי שעות של דיונים - כבר נערכו במטה האו"ם מאז פרוץ המלחמה סביב סוגיית המצב ההומניטרי ברצועת עזה. מדובר באירוע שגם בישראל הודו כי הוא חריג וקשה, אך מבט מעמיק בנתוני תוכנית המזון העולמית של האו"ם (WFP) אל מול דיוני האו"ם חושף פערים מדהימים בין חומרת המצב והיקפו - לבין העיסוק הלא פרופורציונלי של מועצת הביטחון בו.
תוכנית המזון של האו"ם פועלת ב-120 מדינות ברחבי העולם, בהן 17 שהוגדרו ב"מצב חירום" - כולל, כך נכתב, "פלסטין". לפי הנתונים, 5.5 מיליון פלסטינים חיים ברצועת עזה ובגדה המערבית, מתוכם כאמור מעריכה התוכנית שכ-640 אלף נמצאים במצב של רעב. זאת, לעומת כ-215.9 מיליון בני אדם שנמצאים בסיכון בשאר המדינות שבהן הוגדר "מצב חירום". נציין כי מלבד מקרי החירום, יש עוד עשרות מדינות נוספות שבהן חיים במצטבר מאות מיליוני בני אדם ברמות שונות של סיכון, וגם בהן פועלת תוכנית המזון העולמית.
לדברי תוכנית המזון העולמית, לפעולות הנדרשות השנה ברצועת עזה ובגדה המערבית נדרש כעת סכום לא מבוטל של 334 מיליון דולר. את מועצת הביטחון של האו"ם, מצב החירום הזה מעסיק מאוד: מאז נובמבר 2023 נערכו במועצת הביטחון של האו"ם לא פחות מ-60 דיונים על המצב ההומניטרי ברצועת עזה, ובהם העלו האשמות חמורות נגד ישראל. זה יותר מפי 3 דיונים מאשר המקום השני, סודן, שבמצב החירום בה דנה מועצת הביטחון 19 פעמים בלבד - על אף ששם המצב קשה יותר, ומשפיע על פי 38.4 יותר בני אדם (כ-24.6 מיליון מתוך אוכלוסייה של כ-50 מיליון). זה גם פי 6 ביחס להאיטי, שגם שם המצב לא מזהיר בלשון המעטה: 5.7 מיליון מתמודדים עם רעב חריף, מתוך אוכלוסייה של כ-11.77 מיליון, ולמרות זאת היא נמצאת במקום ה-3 עם 10 דיונים בשנתיים האחרונות.
5 צפייה בגלריה
דיון רשמי אחד במועצה הוקדש ל-5 מיליון ילדים בתת-תזונה בקונגו
(צילום: REUTERS/Kylie Cooper)
ומה לגבי 14 המדינות הנוספות שגם בהן - כך עולה מנתוני תוכנית המזון של האו"ם - יש "מצב חירום" משמעותי הרבה יותר, שמשפיע על הרבה יותר בני אדם? כנראה שעבור הקהילה הבינלאומית זה פחות חשוב.
לא צריך ללכת רחוק מידי כדי למצוא את הצביעות של האו"ם ביחס השונה שלו למדינות - וגם אלו הגובלות בישראל הוגדרו ב"מצב חירום", אך לא זכו לעיסוק בשולחן הדיונים של האו"ם. כך למשל, בלבנון השכנה, מתוך כ-5.8 מיליון תושבים יש 2.5 מיליון שזקוקים לתמיכה של האו"ם בשנה הקרובה, ויותר ממיליון ש"נאבקים לשים אוכל על השולחן". כדי להתמודד עם המשבר בלבנון, לפחות עד סוף השנה הנוכחית, נדרש יותר מ-200 מיליון דולר, כך ציינה תוכנית המזון של האו"ם. אך למרות "מצב החירום" הנורא, כבר שנתיים שלא דנו במועצת הביטחון של האו"ם על מצב החירום ההומניטרי בלבנון.
מצב החירום בסוריה, לעומת זאת, זכה לעיסוק מסוים של מועצת הביטחון - אבל רק חמש פעמים מאז נובמבר 2023. זאת, למרות הנתונים החמורים במדינה, מהם עולה כי יותר מתשעה מיליון בני אדם בסוריה סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, ו-3.6 מיליון נוספים נתמכו על ידי תוכנית המזון העולמית בשנה שעברה. כעת, כך נכתב, כדי לשקם את פעילות התוכנית בסוריה בשנה הנוכחית - נדרש סכום של 335 מיליון דולר.
בתימן למשל, שבה החות'ים לקחו חלק פעיל במלחמה מול ישראל, "מצב החירום" שמשפיע על כ-40 מיליון התושבים חמור ומשמעותי הרבה יותר. מנתוני תוכנית המזון של האו"ם עולה כי יותר מ-17 מיליון בני אדם סובלים במדינה מחוסר ביטחון תזונתי ו-19.5 מיליון זקוקים לסיוע הומניטרי. כדי לממן את פעילות תוכנית המזון לחודשיים הקרובים - נדרשים 577 מיליון דולר. אך המצב החמור כשלעצמו העסיק את מועצת הביטחון פעמיים בלבד בשנתיים האחרונות.
גם באוקראינה, שנמצאת במלחמה מול רוסיה כבר יותר משלוש שנים וחצי, קיים "מצב חירום". חמישה מיליון בני אדם במדינה זקוקים לסיוע במזון ובמחייה, ומיליון נוספים נתמכים בכל חודש על ידי תוכנית המזון העולמית. כדי להמשיך את פעילות התוכנית באוקראינה השנה, נדרש סכום נוסף של 270 מיליון דולר. אך המצב ההומניטרי החריף באוקראינה, כך נדמה, לא העסיק את מועצת הביטחון בשנתיים האחרונות, אולי בגלל התמיכה שקיבלה לאורך זמן מארה"ב ומדינות המערב.
מישהו זוכר את אפגניסטן?
מי שנמצאות במצב החמור ביותר לפני תוכנית המזון של האו"ם הן סודן, דרום אפריקה, ניגריה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. בסודן, כאמור, סובלים מרעב חמור 24.6 מיליון בני אדם, ושני מיליון נוספים נמצאים במצב של רעב או סכנת רעב. כדי להמשיך לממן את פעילות התוכנית במדינה בשלושת החודשים הקרובים נדרשים 645 מיליון דולר. גם בדרום אפריקה שתבעה את ישראל בהאג המצב גרוע לא פחות, שם 21 מיליון ילדים סובלים מתת-תזונה, ו-27 מיליון בני אדם סובלים מחוסר ביטחון תזונתי. ולאור המצב החמור אכן דנו במועצת הביטחון על דרום אפריקה - פעם אחת בשנתיים האחרונות.
5 צפייה בגלריה
כרבע מהאוכלוסייה בחוסר ביטחון תזונתי חמור. כוחות הטליבאן באפגניסטן
(צילום: Wakil Kohsar / AFP)
"מצב חירום" רציני הוגדר כאמור גם בניגריה, שבצפון-מזרח המדינה 30.6 מיליון בני אדם סובלים מ"חוסר ביטחון תזונתי חמור". מלבד זאת, 2.3 מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם בצפון-מזרח המדינה בשל עימותים אלימים. אך למרות זאת, את מועצת הביטחון זה פחות הטריד בשנתיים האחרונות.
ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, כך לפי תוכנית המזון, סובלים 28 מיליון בני אדם מ"חוסר ביטחון תזונתי חמור". מלבדם, כמעט חמישה מיליון ילדים בני פחות מ-5 מתמודדים או צפויים להתמודד עם תת-תזונה חריפה. כדי להמשיך לפעול במדינה בחודשיים הקרובים - צריכה תוכנית המזון 433 מיליון דולר. לפיכך, גם הם זכו לדיון אחד רשמי במועצה.
גם במיאנמר, אתיופיה, אפגניסטן ומדינות אזור הסאהל באפריקה שורר "מצב חירום" משמעותי בסוגיית הרעב. 16.7 מיליון בני אדם סובלים במיאנמר מחוסר ביטחון תזונתי, סוגייה שהטרידה את מועצת הביטחון של האו"ם רק פעם אחת בשנתיים האחרונות. גם באתיופיה עסקה המועצה רק פעם אחת, למרות שבמדינה סובלים מ"חוסר ביטחון תזונתי חמור" יותר מ-10.2 מיליון בני אדם, ובשנה האחרונה תמכה תוכנית המזון ב-3.5 מיליון אנשים במדינה. כדי להמשיך להעניק השנה "סיוע מציל חיים ולחזק את החוסן במדינה", זקוקה תוכנית המזון ל-150 מיליון דולר.
גם באפגניסטן, שעליה השתלט הטליבאן רק כשנתיים לפני אוקטובר 2023, המספרים לא רחוקים. 9.5 מיליון בני אדם סובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמור מתוך כ-42.65 מיליון תושבים, וכמעט 5 מיליון נשים וילדים באפגניסטן זקוקים לטיפול בתת-תזונה. כדי להמשיך לפעול במדינה עד פברואר 2026 זקוקה תוכנית המזון העולמית לסכום של 568 מיליון דולר - "בדחיפות". את מועצת הביטחון העסיק המצב באפגניסטן פעמיים מאז אוקטובר 2023. במדינות הסאהל סובלים 10 מיליון בני אדם מ"רעב חריף", ותוכנית המזון העולמית זקוקה לתקציב של 620 מיליון דולר להמשך פעילותה. המועצה דנה במצב שם פעם אחת בשנתיים החולפות.
גם האיטי, מוזמביק, סומליה ודרום סודן נכנסו לרשימה של תוכנית המזון העולמית כמדינות שב"מצב חירום". לפי הנתונים של תוכנית המזון של האו"ם, בהאיטי מתמודדים עם "רעב חריף" 5.7 מיליון בני אדם. בנוסף, התוכנית סייעה במהלך השנה ל-1.7 מיליון בני אדם במדינה, וזקוקה ל-46.4 מיליון דולר כדי להמשיך לפעול שם בחודש הקרוב. האיטי היא המדינה השלישית בכמות הדיונים במועצת הביטחון של האו"ם - עם עשרה דיונים בשנתיים האחרונות. עיסוק זעיר ביחס ל-60 הדיונים שקיבלה ישראל. במוזמביק סובלים מחוסר ביטחון תזונתי חמישה מיליון בני אדם, וכדי לספק "תגובת חירום" עד החודש הבא זקוקה תוכנית המזון ל-147 מיליון דולר.
5 צפייה בגלריה
"זו לא דאגה הומניטרית, אלא שימוש ציני באו"ם למטרות פוליטיות". דנון
(צילום: AP Photo/Richard Drew)
סומליה העסיקה את האו"ם פעמיים, ובמדינה סובלים מ"רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי חריף" 4.6 מיליון בני אדם, ו-1.8 מיליון ילדים מתחת לגיל חמש סובלים מתת-תזונה חריפה. כדי להמשיך לפעול עד סוף השנה במדינה זקוקה תוכנית המזון של האו"ם ל-266 מיליון דולר. בדרום סודן נמצאים 7.7 מיליון בני אדם בחוסר ביטחון תזונתי חמור, ובשתי מחוזות במדינה יש סכנת רעב. תוכנית המזון זקוקה לפעילותה במדינה עד סוף השנה 274 מיליון דולר. בשנתיים האחרונות, המצב בדרום סודן העסיק את האו"ם שבע פעמים.
שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון, אומר כי "מאז אוקטובר 2023 התקיימו עשרות דיונים ייעודיים באו"ם על המצב בעזה, לעיתים אף יותר מדיון אחד בשבוע. ההיקף והעוצמה של העיסוק בעזה חסרי תקדים בהשוואה למשברים הומניטריים אחרים שמוגדרים על ידי סוכנויות האו"ם עצמם כקשים בהרבה: בסודן, בקונגו, באתיופיה ובתימן, שם מיליוני בני אדם מצויים על סף רעב ומוות. על המצב במדינות אלו כמעט ולא התקיימו דיונים במועצת הביטחון בשנה האחרונה".
לדבריו, "במקום למלא את תפקידו כגוף בינלאומי, שמחלק את תשומת הלב באופן שוויוני בין המשברים, האו"ם בוחר להתמקד באובססיביות בעזה בדיונים רבים וארוכים, שם מוצגת תמיד תמונה חד-צדדית שמאשימה את ישראל ומתעלמת לחלוטין מאחריות חמאס. זוהי לא דאגה הומניטרית אוניברסלית אלא שימוש ציני באו"ם כדי לשרת מטרות פוליטיות".
