לפני כשבוע וחצי, ב-7 באוגוסט, התקיימה הישיבה האחרונה של ממשלת לבנון שעסקה בסוגיית "ריכוז הנשק בידי המדינה" – שמשמעותה בשפה פשוטה היא פירוק חיזבאללה מנשקו. לפני ההצבעה בעניין נטשו את הישיבה השרים השיעים שהתעקשו שכל שיח בנושא יתקיים רק אחרי ש"ישראל תיסוג, תחזיר את האסירים (הלבנונים, לב"א), תעצור את התקיפות ויחל שיקום של המדינה".
יא אללה - מתנגדי פירוק חיזבאללה מנשקו:
(צילום: ליאור שרון)
חרף היעדרותם, הממשלה הצביעה ואישרה את מטרות המהלך לריכוז הנשק כפי שהציג אותו השליח האמריקני תומאס ברק. ממילא עוד קודם לכן, ב-5 באוגוסט, כבר הוטל על צבא לבנון לפתח תוכנית יישום בנוגע לבלעדיות הנשק, ולהגישה לדיון השרים לא יאוחר מסוף החודש. מן הסתם לא מדובר בסוף פסוק, ובשבועות הקרובים צפוי עיסוק רב בנושא בלבנון.
מי הם אותם שרים שיעים המנסים לסכל את התוכנית ומה תפקידיהם בממשלה של נואף סלאם? מדובר בסך הכול בחמישה, מתוך ממשלה הכוללת 24 שרים, אך הם נמצאים בעמדות מפתח. שניים מהם מכהנים מטעם חיזבאללה, שניים נוספים מטעם תנועת "אמל" ושר נוסף עצמאי.
פרופ' מוחמד בהג'ת חידר, במקור מהכפר ענקון שבדרום המדינה, הוא שר העבודה הלבנוני מטעם חיזבאללה. לפני מינויו הוא ניהל את המחלקה לרפואה גרעינית בבית החולים של האוניברסיטה האמריקנית בביירות. אחרי נטישת ישיבת הממשלה הוא הצהיר: "אני אומר ללבנונים, אתם יכולים להיות בטוחים שהענן הזה יחלוף ויחד נשיג את מה שנדרש".
נציג חיזבאללה השני הוא שר הבריאות, ד"ר רכאן נאסר א-דין, מומחה למחלות זיהומיות. מדובר בשר הצעיר ביותר בממשלת לבנון, ולתפקידו הוא נכנס כשהיה בן 36 בלבד. בריאיון לפני כחודשיים הוא אמר: "ההפרות (הישראליות, לב"א) נמשכות ולא מוגבלות על ידי החלטות בינלאומיות. הצד הלבנוני מחויב להחלטת הפסקת האש, אבל נראה שזה חד-צדדי. האויב הישראלי ממשיך בהפרות שלו ללא הפסקה. כל יום יש הפרה, כל יום יש תקיפה, כל יום יש הרוגים".
אחרי נטישת הישיבה ב-7 באוגוסט הוא אמר: "נושא הנשק רגיש וגדול. הצענו לחזור להסכם המקורי שעל כל הצדדים לציית לו. העדפנו לסגת מאשר להישאר במושב השני של הממשלה. כיצד יכולה החלטת הממשלה להיות חוקתית כאשר רכיב שלם פרש?".
שר האוצר יאסין ג'אברמבין חמשת המתנגדים, השרה לאיכות הסביבה תמארא א-זין מאמל היא זו שמופיעה הכי הרבה בתקשורת. היא למדה בצרפת, יש לה דוקטורט בכימיה פיזיקלית והיא זוכה להערכה על פעילות משרדה. לישיבת הממשלה שעסקה במסירת הנשק של חיזבאללה היא הגיעה בשמלה צהובה המזוהה עם הארגון. תומכי חיזבאללה שיבחו ברשת את הבחירה האופנתית שלה. באחד הראיונות שלה אמרה א-זין על המסמך של תומאס ברק: "אני רוצה לראות איזה אדם לבנוני הגיוני יכול לקרוא את המסמך הזה ולומר בפומבי 'אני מסכים עם מה שכתוב בו, כפי שהוא'".
הנציג השני מטעם אמל הוא שר האוצר יאסין ג'אבר. הוא לא שהה בלבנון בזמן ישיבת הממשלה, אבל אך בריאיון לרשת NBN הלבנונית הוא הבהיר כי אם היה משתתף בה - גם הוא היה נוטש. "אנחנו גוש מאוחד וננקוט עמדה מאוחדת", אמר. ג'אבר הוא איש עסקים, בעלים של פרויקטים בתחום הנדל"ן והתיירות וכיהן כשר הכלכלה והמסחר עוד בממשלתו של רפיק אל-חרירי.
בתגובה לדיון הקבינט הלבנוני, חיזבאללה "איים" עם שיירות אופנוענים:
הנציג השיעי האחרון בממשלה הוא הכלכלן ד"ר פאדי מכי, שר הפיתוח המנהלי, שנחשב לעצמאי. המינוי שלו היה זה שאיפשר את הקמת הממשלה, אחרי אי-הסכמה לגבי זהות השר השיעי החמישי שתהיה מקובלת על כולם.
אחרי נטישת ישיבת הממשלה הוא כתב ברשת החברתית X: "המצב קשה. ניסיתי מההתחלה לפעול לצמצום הפערים ולקרב את נקודות המבט של כל הצדדים, אך לא הצלחתי. עזבתי את הישיבה אחרי שעמיתיי עזבו. זו לא הייתה החלטה קלה, אך לא יכולתי לשאת באחריות לקבל החלטה בסדר גודל כזה בהיעדר מרכיב מרכזי בדיון. אני מקווה שכולם יחזרו לשולחן הדיאלוג כדי להמשיך את הדיון תוך הבטחת הסכמה לאומית ואחריות משותפת".
השליח האמריקני תומאס ברק מסר היום (שני) אחרי פגישה עם נשיא לבנון ג'וזף עאון כי "בשבועות הקרובים נראה התקדמות שתביא לחיים טובים יותר עבור העם הלבנוני והמדינות השכנות. נהיה עדים למפת דרכים לדיאלוג מסוג אחר בין לבנון לשכנותיה. זה דורש שיתוף פעולה מצד ישראל. ממשלת לבנון עשתה את הצעד הראשון וכעת על ישראל לנקוט צעד".
הוא הוסיף כי "הצעדים הבאים כוללים בחינה כיצד ישראל ואיראן משתפות פעולה עם המסגרת הזו". בנוגע לסוגיית מסירת הנשק של חיזבאללה ציין כי מדובר בסוגייה פנים-לבנונית, וארה"ב מהווה רק גורם מייעץ.
נשיאות לבנון פרסמה כי עאון ענה לברק כי נדרש שהצדדים האחרים יתחייבו לתוכן ההצהרה המשותפת. הוא ביקש תמיכה נוספת בצבא לבנון, והאצה של הצעדים הבינלאומיים לתחילת השיקום באזורים שנפגעו מהתקיפות הישראליות.
