פלטפורמה חדשה בתוך שבועיים? אחרי חודשים של "מרד" בתוך מפלגת השלטון, ח"כ יולי אדלשטיין חצה היום (שישי) את הרוביקון והודיע על כוונתו לפרוש מהליכוד ולצאת ל"דרך פוליטית חדשה". אותה דרך פוליטית צפויה להיות יחד עם השרה לשעבר איילת שקד, שעמה הוא הידק מאחורי הקלעים את הקשרים, ונמצא במגעים מתקדמים להקמת מפלגה חדשה.
שקד ואדלשטיין מתואמים באופן מלא בשבועות האחרונים, גם באסטרטגיה וגם בעמדות ועקרונות המפלגה העתידית שלהם, כמו גם בחברים שהם מקווים לצרף אליה. יחד, הם מנסים לצרף גם דמויות מוכרות במערכת הפוליטית בעבר - כמו שגריר ישראל באו"ם לשעבר גלעד ארדן, גם הוא איש הליכוד בעברו, שהודה בשבועות האחרונים שהוא בוחן את האפשרות לחזור לזירה הפוליטית. עם זאת, ארדן טרם החליט כיצד לפעול ואם להתאחד עמם.
אחת הבעיות המרכזיות של שקד ואדלשטיין נוגעת לאיחוד נוסף שנמצא על הפרק וצפוי לפעול באותו מרחב בקשת הפוליטית - בין בני גנץ לדדי שמחי, שטרם הכריזו רשמית על איחוד ביניהם. אם אכן יכריזו על איחוד משלהם, שתי המפלגות העתידיות יביאו עמן עקרונות דומים ואמירות, שלפיהן בכנסת הבאה צריך להרכיב ממשלה ללא ערבים וללא חרדים.
גורמים המקורבים לאדלשטיין ושקד אומרים כי שתי אפשרויות עומדות בפניהם בכל הנוגע לאסטרטגיית הפעולה. האחת היא השלמת 61 מנדטים ל"גוש השינוי", אם הוא יהיה הגדול יותר ובעל סיכויים להרכיב ממשלה. השנייה - לכפות ממשלת אחדות רחבה. הסיכוי לדעתם לנתק את נתניהו מהחרדים הוא קטן.
השגריר לשעבר באו"ם גלעד ארדן. טרם קיבל החלטה
(צילום: ÜN photo, Evan Schneide)
החלטות בנושא הריצה הרשמית והקמת המפלגה צפויות לצאת בשבועיים הקרובים. אם תקום מפלגה שכזאת היא צפויה לפנות לקהל ימני ממלכתי, בני הציונות הדתית שכעת מרגישים שאין להם בית פוליטי. לאחרונה נפגשו שקד ואדלשטיין עם דמויות מרכזיות מיהודה ושומרון, ועם רבנים מהציונות הדתית, במטרה לגבש את המסגרת.
דמות פוליטית נוספת שלגביה יש אפשרות לקאמבק, היא שר האוצר לשעבר משה כחלון. גורמים פוליטיים אומרים שכחלון בוחן מספר אפשרויות, אולם לא החליט סופית אם לחזור לחיים הפוליטיים בסיבוב הנוכחי ואם כן, ככל הנראה לא יעשה זאת במסגרת הפלטפורמה של שקד ואדלשטיין.
בתוך כך, יו"ר "ישר" גדי איזנקוט הגיב לפני כניסת השבת לפרישתו של אדלשטיין מהליכוד: "אני מקווה שיולי אדלשטיין יהיה סמן ודוגמה לנוספים בליכוד שלא מוכנים לסכן את ביטחון המדינה ולקדם השתמטות בשם פוליטיקה צרה, ושמאסו בתרבות השקר וההפחדה. עשרות רבות של דיונים ישבתי לצד יולי כיו"ר ועדת חוץ וביטחון, כדי לקדם חוק גיוס אמיתי שיחזק את צה"ל. יחד העברנו את אחד החוקים החשובים ביותר בכנסת הזו - חוק אסטרטגיית ביטחון לאומי לישראל. היינו חלוקים ולא הסכמנו על הכול, אבל החלטתו לבחור בטובת ישראל ראויה לכל הערכה. הגיע הזמן למנהיגות שרואה לנגד עיניה רק את טובת ישראל".
גנץ ושמחי
(צילום: אלכס קולומויסקי, שאול גולן)
אדלשטיין בן ה-67, נזכיר, חבר בליכוד מאז האיחוד בינה לבין מפלגתו הקודמת "ישראל בעלייה" בשנת 2003. הוא נמנה לאורך שנים ארוכות מבכירי המפלגה, וכיהן במסגרתה כיושב ראש הכנסת במשך שבע שנים, בין 2013 ל-2020. בכנסת היוצאת הוא כיהן כיו"ר ועדת חוץ וביטחון - אך בחודש יולי אשתקד הודח על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, בצל סירובו לקדם את חוק ההשתמטות לבני הישיבות, והלחץ שהפעילו הסיעות החרדיות לסילוקו. במקומו מונה ליו"ר הוועדה ח"כ בועז ביסמוט. אדלשטיין נותר תחילה חבר רגיל בוועדה, אבל באוקטובר הודח ממנה לחלוטין על ידי הקואליציה, מפני שהמשיך להצביע שם בניגוד לעמדתה.
מאז שהודח הוא המשיך לפעול באופן עצמאי, ורק ביום רביעי האחרון הצביע נגד "חוק יסוד: לימוד תורה" שמקדמת כעת הקואליציה כחלק מהדיל הפוליטי בין נתניהו לחרדים, שנחשף ב-ynet. "חוק יסוד לימוד התורה הוא למעשה חוק מיסוד ההשתמטות", הוא אמר, וקרא לקדם חוק גיוס עם יעדים ברורים וסנקציות: "רק חוק גיוס רציני, שיתחיל תהליך רציני, יביא לגיוס צעירים חרדים לצה"ל". אדלשטיין גם הביע התנגדות לחוק הקפאת מעצרי המשתמטים, שמקודם אף הוא כחלק מאותו דיל פוליטי רגע לפני התפזרות הכנסת; והצביע גם נגד החסינות שהעניקה הכנסת לח"כ טלי גוטליב. "אם חברי הכנסת הערבים היו חושפים שמות של סוכני מוסד ואנשי שב"כ? גם אז היינו שותקים?", הוא תהה כשהסביר את החלטתו להתנגד להענקת החסינות.
