אילנה גריצ'ווסקי, שורדת השבי שבן זוגה מתן צנגאוקר עדיין מוחזק בידי חמאס כבר 647 ימים, מסרה הבוקר (שני) עדות מטלטלת בוועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה בכנסת. "אני זוכרת ידיים מלוכלכות שגונבות ממני את כל מה שהייתי, הפכתי לרכוש", אמרה גריצ'ווסקי.
אילנה גריצווסקי בוועדה העוסקת בדו"ח פשעי המין של חמאס: "הפכתי לרכוש"
(צילום: ערוץ הכנסת)
2 צפייה בגלריה
גריצ'ווסקי בדיון בכנסת. "זוכרת אותם צוחקים כשמושכים וגוררים אותי מהשיער"
(צילום: ערוץ הכנסת)
במסגרת דיון מיוחד שזימן ח"כ משה טור פז (יש עתיד) בעקבות הדוח על פשעי המין שביצעו מחבלי חמאס ונכתב על ידי צוות משפטניות ממרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן, הוסיפה שורדת השבי: "אני אישה שנחטפה, שרדה וחזרה להיות הקול של אלה שעדיין בגיהינום, של אלה שנרצחו וכבר לא יהיה להם קול, ושל אלה שעדיין אין להם אומץ - ואני לא אשתוק. אני אחת מאלה שעכשיו מופיעות בדוחות, גרפים וכותרות - אבל אצלי בגוף הם חרוטים".
היא תיארה את 55 הימים שעברה בשבי כ"גיהינום שאין מילים לתאר - של כאב שלא נגמר, של השפלה שאין לה תחתית, של פחד ששורף מבפנים". לדבריה, "הגוף שלי חטף - אבל הנשמה שלי נמחצה".
בהמשך שיתפה בפרטים הקשים: "אני זוכרת את הנשק שצמוד לראש שלי, אני זוכרת אותם צוחקים כשמושכים אותי וגוררים אותי מהשיער. אני זוכרת ידיים מלוכלכות שגונבות ממני את כל מה שהייתי. הפכתי לרכוש. הפכתי לשבויה שיכולים לבוא ולגעת ולהשאיר אותי בתחתון ובחזייה מתי שבא להם. הגוף שלי חטף, אבל הנשמה שלי נמחצה".
גריצ'ווסקי, שסיפרה איך עלתה לישראל לפני 16 שנה מתוך אהבה למדינה, ציינה שהיא חשה תחושת נטישה צורבת: "הגעתי לכאן מתוך ציונות, מתוך הבטחה שאם אתה נופל - מישהו ירים אותך. שאם אתה נלקח - מישהו יחזיר אותך. אבל היום, אחרי 647 ימים, אין אף אחד שמחזיר את מתן שלי ואת כל מי שנשאר שם. איפה ההבטחה הזאת?".
בחודש שעבר, בעיצומה של המלחמה עם איראן, אמרה גריצ'ווסקי בריאיון ל-ynet: "זה מאוד קשה. כל המדינה מדברת על איראן – ובצדק. זה נושא חשוב – אבל אסור לשכוח את החטופים. העם לא שוכח. הממשלה כן". היא הוסיפה: "כל פעם יש זירה חדשה שמסיחה את הדעת, ומסיטה את השיח מהחטופים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את זה. חייבים לסיים את המלחמה בעזה ולהחזיר את החטופים. אני מצדיעה לחיילים שלנו, הם גיבורים, אבל אסור שהמאבק לשחרור החטופים ייעלם מהשיח".
היא שיתפה אז שהאזעקות במלחמה "מחזירות אותי לשבי", אך הדגישה שמצבם של החטופים קשה בהרבה: "לי יש ממ"ד, אבל להם אין. מי מחבק אותם כשהם שומעים בומים? מי אומר להם שהכל יהיה בסדר? אני מנסה להחזיר את עצמי לפרופורציות, אבל זה קשה. בשבי אין אזעקות, אין ממ”ד, אין כיפת ברזל. אתה פשוט חשוף לגמרי".
