מספר החיילים הפצועים ומתמודדי הנפש זינק ב-20 אלף מאז פרוץ המלחמה, ובאגף השיקום של משרד הביטחון כבר צופים שלרשימות יתווספו 20 אלף נוספים לפחות עד שנת 2028, אז יהיו תחת האגף כ-100 אלף פצועים, מחציתם פצועי נפש. המספרים שמציינים באגף הוערכו עוד לפני שנלקחו בחשבון התוצאות העתידיות של המשך הלחימה ברצועת עזה והתוכנית לכיבוש העיר עזה.
הצפי לגל הפצועים שעוד יגיע לפתחו של האגף נובע מהדפוס המוכר, לפיו "הבעיות הנפשיות מגיעות אלינו אחרי המלחמה", הסבירה לימור לוריא, ראש אגף השיקום במשרד הביטחון. מדי חודש נקלטות באגף כאלף בקשות להכרה בפגיעה כתוצאה מהמלחמה, ועוד כ-600 בקשות להכרה ממלחמות קודמות ומאירועי עבר.
נתוני האגף מלמדים על חומרת האתגר שמולו ניצב משרד הביטחון - והחברה הישראלית כולה - כתוצאה מהלחימה המתמשכת. מבין 20 אלף פצועי "חרבות ברזל" שנקלטו עד כה לטיפול באגף השיקום, 45% מתמודדים עם פציעה פיזית, 35% עם פציעה נפשית ו-20% נוספים מוגדרים כמי שמתמודדים עם פציעה נפשית ופיזית גם יחד. על פי ההערכות, כאמור, שיעור נפגעי הנפש עוד צפוי לעלות שכן מדובר בפגיעות הנחשפות לא פעם זמן ממושך לאחר תום הלחימה. בסך הכול, מתמודדים כיום באגף עם מספר שיא של 31 אלף מתמודדי נפש המתמודדים עם קשת של אבחנות - חרדות, דיכאון, קשיי הסתגלות ופוסט טראומה.
העלייה המתמשכת בהיקף ובשיעור נפגעי הנפש מצריכה היערכות מיוחדת, שכן לדברי לוריא, "אדם עם קושי נפשי פונה פי שלוש מאדם עם מוגבלות פיזית". לדבריה, "לפציעה בנפש אין תרופת קסם, והפגיעות התפקודיות הרבה יותר משמעותיות. אנחנו רואים את זה בהשתלבות בחיי הקהילה, בחיי המשפחה".
לכך, יש להוסיף גם את "אתגר האובדנות" - "אתגר לאומי שמחייב את כולנו: המשפחות, קופות החולים והקהילה", אמרה. ההיקף האדיר נפגש עם מציאות של מחסור במטפלים עבור כלל האוכלוסייה. "זה אתגר גדול מאוד, שאנחנו מדברים עליו הרבה עם משרד הבריאות", אמרה לוריא. המלחמה המתמשכת, שהשפיעה גם על העורף הישראלי, יוצרת לחץ על מערכת בריאות הנפש, שעמו מתמודדים פצועי המלחמות כמו גם האזרחים. לצד זאת, ציינה לוריא כי אגף השיקום הקים מאז פרוץ המלחמה כמה מסגרות טיפול ייעודיות לחיילים הזקוקים לטיפול נפשי, ובהם שלושה "בתים מאזנים" המשמשים כתחליף לאשפוז במחלקות פסיכיאטריות סגורות.
הטיפול בפצועי המלחמה נחלק לכמה שלבים - מהטיפול המיידי לאחר הפציעה, שלב הביניים של יציאה מהאשפוז, ועד שלב החזרה לשגרת עבודה וחיים. לדברי לוריא, זה השלב המאתגר ביותר, בפרט במציאות הנוכחית, כאשר המלחמה נמשכת. "לכולם מאוד קשה לחזור לשגרה. אנחנו רואים את זה בקושי לצאת מבית החולים, לחזור לעבודה. אתגר החזל"ש לגמרי כאן", אמרה.
מבין עשרות אלפי הפצועים ופצועי הנפש, כרבע עדיין מוגדרים כמי שנמצאים בשלב הטיפול המיידי והם רחוקים משגרת חיים תקינה: אשפוזים, אשפוזי יום ומסגרות אינטנסיביות נוספות כמו חוות טיפוליות. כמחצית מהפצועים, לעומת זאת, חזרו לעבודה. "זה האתגר הכי גדול", אמרה לוריא, וציינה כי לפי מחקרים, חזרה לשגרת עבודה בתוך חצי שנה מעלה משמעותית את ההסתברות לחזור לעבודה בעתיד. גם בקרב מי שחזרו לשגרה, כ-60% נמצאים במסגרות תומכות שונות.
מבין הפציעות הפיזיות המורכבות, ישנם 99 פצועים קטועי רגליים, ועוד 16 משותקים בכסאות גלגלים. על אף ששיעורם קטן ביחס לכלל הפצועים, זה מספר גדול מאוד, ו"כל אחד מהפצועים האלה דורש מאיתנו המון תשומות והשקעה בטיפול בהם", אמרה לוריא. לצידם, מונים באגף גם כ-160 פצועי ראש במצב בינוני וקשה. לוריא הוסיפה כי במקרה של פגיעות ראש, "גם הפציעות ה'קלות' הן לא דבר של מה בכך. יש בעיות בזיכרון, בעיות של תפקוד, קושי לחזור לעבודה". בעקבות הפציעות פתחנו מחלקה בשיבא, ואנחנו רוצים להרחיב את זה וליצור תנאים ראויים לפצועי הראש הקשים ביותר שלנו".
בינתיים, בדיון היום בוועדת הכספים של הכנסת התרעם עומר אמסלם, ממובילי מחאת הלומי הקרב, על שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "הבטחות צריך לקיים. אנחנו לא רוצים להיות הבאים בתור שמתאבדים. אנחנו נעלה הילוך כל יום, נשרוף את המדינה אם לא תעצרו את המתאבד הבא", אמר. "אין לי בית לחזור אליו, אשתי לא יכלה לסבול אותי. ידעתם לשלוח ילד בן 19 לקרב אבל לא לטפל בו אחר כך".
לצידו דיבר מיכה כץ, שזעק גם הוא: "לא יכול להיות שיקחו לי את הילדה בגלל שהלכתי להילחם למען המדינה. תעשו משהו. תפתחו את הפה. זה נראה לך הגיוני?". השר השיב להם: "הבעיה הראשונה היא שאנחנו כמדינה והעולם לא עד הסוף יודעים לטפל. אנחנו מנסים לטפל יותר מאז שנפגשנו איתכם, שמנו לזה פרק מיוחד בוועדה משותפת עם משרד הביטחון".
אמסלם הטיח בו: "נמאס לי לשמוע שאתם מבינים, וההוא מבין וסבתא שלי מבינה. איציק סעידיאן בעצמו שרוף מכף רגל ועד ראש, והוא יגיד לך שהכל חרטא. אין מענה ברפורמת 'נפש אחת' להלומי קרב".
