הוועדה לביקורת המדינה ערכה הבוקר (יום שני) דיון בהשתתפות מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בנוגע לסטטוס התחקירים על מחדלי 7 באוקטובר. הדיון, שאליו הגיעו בני משפחות חטופים ומשפחות שכולות, בהן גם משפחות "מועצת אוקטובר" הדורשות להקים ועדת חקירה ממלכתית, היה סוער מאוד וכלל הטחת האשמות מצידם ומצד חברי האופוזיציה נגד אנגלמן, בדרישה שיבהיר אם הוא מתנגד לוועדת חקירה ממלכתית לאירועי הטבח.
הדיון בוועדה ודבריו של אנגלמן
(צילום: סיון חילאי)
יו"ר הוועדה, ח״כ מיקי לוי (יש עתיד), אמר בפתח הדיון כי הוועדה מצפה לקבל עדכון למועד פרסום התחקירים ואופי ביצועם, אך הדגיש כי אין זה תחליף לוועדת חקירה ממלכתית. ״רוב אזרחי מדינת ישראל דורשים תשובות ומגיע להם לקבל אותן", אמר. "אך יותר מכך הם דורשים שהאחראים ייתנו את הדין, ולשם כך צריך לחקור. מכיוון שהממשלה מתחמקת מוועדת חקירה ממלכתית אני יותר מסבור שבית העם, הכנסת, יהיה זה שיצביע על הקמת ועדה כזו".
לוי ציין כי "כידוע, רק כאשר נקבל את תחקירי המבקר נוכל לקיים הצבעה כזו פה בוועדה. במהלך השנה האחרונה ובתקופה האחרונה, אדוני (המבקר אנגלמן), עולות טענות ושאלות בנוגע לביצוע התחקירים. הוועדה מבקשת לעקוב מקרוב על התנהלותם ולאחר מכן על יישום המסקנות שלהם״.
המבקר אנגלמן אמר בראשית הדיון כי ״מהרגע הראשון פעלנו במרץ לקיים ביקורת על כלל הגופים וכל בעלי התפקידים״. האחות השכולה הילה אביר, שאחיה נרצח בטבח במסיבת הנובה ברעים, התפרצה לדבריו: ״כן, חוץ מאת הדרג המדיני! יותר מ-600 ימים אנחנו מחכים, אנחנו דורשים תשובות!״. מהומה פרצה בדיון כאשר סדרני הכנסת ניסו להוציא את אביר מהוועדה, אך לבסוף היא נשארה במקומה והיו"ר לוי דרש ממנה לאפשר למבקר להמשיך בדבריו.
בדרג המדיני ובצה"ל; הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך המלחמה; יישום הסיוע הכלכלי לעסקים קטנים בשבועות הראשונים למלחמה; ההיערכות הכלכלית לשעת חירום לפני "חרבות ברזל"; הכנת "תקציבי המלחמה" בשנים 2024-2023 במשרד האוצר; ביצוע "תקציב המלחמה" אחרי 7 באוקטובר; תשלום התגמול לאנשי המילואים; תפקיד הרבש"ץ ומתכונת העסקתו; אפקטיביות מכשול קו התפר בירושלים; הבטחת אספקת מזון בחירום; ענף החקלאות במהלך המלחמה; קידום התיירות באילת בצל המלחמה; ההסברה הממשלתית במערכה על דעת הקהל הבין-לאומית; מיגון ומקלוט ברשויות המקומיות; היערכות המדינה לאירועי סייבר ותפקודה במהלך המלחמה; ומערכות התקשוב לתכלול לאומי וטיפול במפונים.
לדברי אנגלמן, "מהרגע הראשון פעלנו במרץ לקיים ביקורת על כלל הגופים. בזמן הזה היו צריכים להתפרסם הדוחות בנושאי הליבה שהיו נותנים תשובות לאזרחי ישראל על הכשלים שהובילו לטבח 7 באוקטובר. בזמן שצו ביניים של בג"ץ עמד ולא אפשר ביקורת בצה"ל ושב"כ, התחלנו להכין את השטח לביקורת על מנת שנוכל לקיים את הביקורות ברגע שיינתן. עתה המתווה שגובש מול צה"ל ושב"כ קיבל תוקף של פסק דין, ואנו פועלים בהתאם.
"בינתיים כבר פרסמנו חמישה דוחות אזרחיים, כדוגמת הטיפול בבריאות הנפש בעקבות הטבח והמלחמה. המבקר ציין כאמור כי העבודה על 19 הדוחות שציין הסתיימה, והטיוטות שלהם "הופצו למבוקרים מכלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי. לאחר קבלת תגובות המבוקרים, ובמקרה הצורך - לאחר קיום שימוע במקרים של אחריות אישיות - נפרסמם לציבור. לצידם דוחות נוספים נמצאים בהשלמות אחרונות ובהם רישוי המסיבה ברעים, אבטחת שדרות ואופקים וההגנה עליהם, פינוי פצועים וחללים ועוד. אדגיש שאלה עדיין לא דוחות בנושאי הליבה. אלה התעכבו במשך יותר משנה בשל צו הביניים, ויתפרסמו כשהעבודה עליהם תסתיים".
האב השכול יורם יהודאי, שבנו רון נרצח בנובה, התפרץ לדברים של אנגלמן: ״אתם חושבים שזה מחליף ועדת חקירה ממלכתית? כל מה שאתה מספר פה זה ביקורות על דברים שאנחנו חווים מ-7 באוקטובר. כבר שאלתי אותך בעבר מה דעתך על ועדה ואתה התחמקת, אז אני שואל אותך שוב - מה דעתך על ועדת חקירה ממלכתית? כי כל מה שאתה עושה סוגר את הגולל על ועדה כזו ומייתר אותה".
יהודאי תקף: "אתה לא הלכת לדרג המדיני. הבן שלי רון הסתתר בתוך מכולה ונרצח בשעה 12:00 בצהריים. אנחנו רוצים למנוע את האירוע הבא, וזה לא יימנע על-ידי בדיקת התנהלות החקלאות או פינוי הגופות. אנחנו לא רוצים ביקורת, אנחנו רוצים למנוע את האסון הבא״.
גם חברי כנסת מהאופוזיציה תקפו את מבקר המדינה. ח״כ אלעזר שטרן (יש עתיד) אמר כי ״היינו פה כשנבחרת בדרך פוליטית, הבדיקות שלך נועדו לייתר ועדת חקירה ממלכתית. כבר יכלו להגיע למסקנות ולהציל חיים. תגיד מה עמדתך על ועדה״. ח״כ מירב בן ארי (יש עתיד) אמרה כי ״גם כשהיה אסון מירון אתה התחלת בתחקירים, ורק כשאנחנו נבחרנו לממשלה הקמנו ועדת חקירה ממלכתית. החשש הוא שאתה תמנע את הקמת ועדת החקירה הממלכתית ל-7 באוקטובר״.
ח״כ יואב סגלוביץ (יש עתיד) תקף כי ״זה לא בסמכויות שלך לחקור. זה לא התפקיד שלך ואין לך את היכולת או הכלים לבצע את הביקורות האלה. יצרת לעצמך סמכות שלא קיימת שתסכל הקמת ועדת חקירה ממלכתית״. היו״ר לוי ניסה להרגיע את הרוחות ואמר כי המבקר ישיב לכל השאלות כשיסיים להציג את הנתונים". האב השכול יהודאי חזר ואמר: ״אני דורש להבין אם זה במקום ועדת חקירה ממלכתית.
"אסון מירון זה לא 7 באוקטובר. יש תחושה באווירה שזה נועד לשבש את הראיות, וכל ההתנהלות הזו מראה שאתה מתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית״. מבקר המדינה אנגלמן אמר בתגובה כי ״המחוקק נדרש לסוגיה אם יש מקום לעבודת מבקר לפני ועדת חקירה, הוא קבע שכן״, והרחיב: "דווקא בנסיבות שיש דיון ציבורי על כן או לא ועדת חקירה ממלכתית, אני מסתכל במראה ושואל ׳מה תפקידי?' יכול להיות שמבקר המדינה לא יעסוק במחדל הכי גדול שהיה במדינת ישראל?
"השאלה לא הייתה בכלל שאלה של סמכות. החוק מאפשר למבקר המדינה לבדוק וזה חלק אינהרנטי במארג הדמוקרטי של מדינת ישראל. בכל הנוגע לוועדת חקירה ממלכתית, המחוקק ציין כי בעקבות דוחות המבקר, הוועדה לביקורת המדינה תוכל להצביע על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, כי מבחינת המחוקק זה לא סותר שאם יש בדיקה של המבקר תתייתר ועדת חקירה".
אנגלמן הדגיש: "זו לא שאלה של עמדתי, זו שאלה של מה החוק קובע. החוק קובע שאחרי תחקיר מבקר המדינה, יכולה הוועדה לביקורת המדינה להצביע על ועדת חקירה ממלכתית. אנחנו בעד כל בדיקה שתתקיים על-ידי כל גורם, כמו שאנחנו בעד תחקיר צה״לי, כמו שאנחנו בעד ועדת חקירה כזו ועדת חקירה אחרת. לכן, עמדתי כמבקר היא שכל גוף שימונה וכל תהליך בדיקה וחקירה הוא חשוב. אנחנו עושים את מלאכתנו. הדוח הזה יוגש לוועדה ואז הוועדה תוכל לקיים את ההצבעה".
