בממשלה מאשימים שראש הממשלה בנימין נתניהו ומקורבו, השר רון דרמר, מנהלים לבד את המגעים מול ארה"ב על נוסח ההחלטה על כוח הייצוב לעזה שתובא לאישור מועצת הביטחון של האו"ם. לדברי הגורמים בקואליציה, חברי הקבינט המדיני-ביטחוני, ובכללם שרי הקבינט המצומצם, מודרים מהדיונים ומהערות לטיוטה או לעמדת ישראל הרשמית.
שרי הציונות הדתית חוששים שהנוסח שיאושר לבסוף באו"ם יהווה למעשה את "שלב ב'" של ההסכם המדיני - זה שיקבע את עתיד עזה - ויובא לאישור הקבינט רק כעובדה מוגמרת. השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר הזכירו בעבר כי הסכימו להישאר בממשלה במהלך "שלב א'" של ההסכם, שכלל את השבת החטופים והפסקת האש, רק בתנאי שבשלב הבא יתבצע פירוק חמאס מנשקו ופירוז הרצועה בפועל. כעת, לטענת השרים, החשש הוא שישראל תמצא עצמה מחויבת להסדר שהם לא שותפו בגיבושו.
חברת הקבינט המדיני-ביטחוני, השרה אורית סטרוק, פנתה הערב במכתב לראש הממשלה בדרישה להעלות את הנושא לדיון מיידי בקבינט שיתכנס מחר. "טיוטת החלטת מועצת הביטחון בנושא עזה נשלחה כבר לאו"ם, ומזכר ההבנות בין ישראל לארה"ב מנוסח בימים אלה, אך אף אחד משני המסמכים הללו - שיקבעו את עתיד עזה ואת הסיכוי למימוש מטרות המלחמה - לא הוצג בפני הקבינט ולא בפני הפורום הקבינטי המצומצם", כתבה סטרוק.
עוד הוסיפה כי "חברי הקבינט לא קיבלו אפשרות להביע עמדה ולהשפיע על סוגיות קריטיות כמו הרכב הכוחות שייכנסו לעזה, סמכויותיהם, מיקום פעילותם, הפיקוח עליהם, משמעות הפירוז, הפסקת שלטון חמאס, הפיקוח על הסיוע והשיקום, מעמד הרשות הפלסטינית ושלבי יישום התוכנית". לדבריה, "התנהלות זו סותרת את שהובטח בדיון הקבינט האחרון ואינה הולמת התנהלות קואליציונית תקינה בסוגיות קריטיות מעין אלה".
המתיחות סביב הנושא גברה לאחר שאתמול פרסמה ארה"ב את הטיוטה הרשמית למועצת הביטחון, הכוללת את התוכנית המקיפה להקמת מנגנון המעבר הבינלאומי ברצועה. לפי המסמך, יוקם גוף בשם "מועצת השלום" (Board of Peace) שינהל זמנית את עזה ויפקח על כספי השיקום, וכן "כוח ייצוב בינלאומי זמני" (ISF) שיפעל בתיאום עם ישראל, מצרים והרשות הפלסטינית. בין המדינות הצפויות להשתתף בכוח - אינדונזיה, פקיסטן ואזרבייג'ן.
לפי גורמים במערכת הביטחון, מדובר בטיוטה שצפויה לעבור שינויים בעקבות הערות של מדינות ערב ואירופה. אף שבישראל מתנגדים למעורבות טורקית בכוח עצמו, ההערכה היא כי לא ניתן יהיה למנוע את השתתפותה בשיקום הרצועה.
הטיוטה מתבססת על תוכנית 20 הנקודות שהציג נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בספטמבר, ומטרתה להקים מנגנון שיבטיח את יציבות עזה ויפרק את הארגונים החמושים מנשקם.
לפי טיוטת ההחלטה, כוח הייצוב הבינלאומי בעזה יקבל סמכויות נרחבות, אך תוך הגדרה ברורה של מגבלות הפעולה שלו. הכוח יפעל בפיקוד מאוחד המקובל על מועצת השלום, ובתיאום הדוק עם ישראל ומצרים, "מבלי לפגוע בהסכמים הביטחוניים הקיימים ביניהן".
לפי הנוסח, ה-ISF יורכב מצבאות המדינות המשתתפות במנגנון ויורשה לסייע בהבטחת הפסקת האש ולפקח על יישומה בשטח, לייצב את הסביבה הביטחונית בעזה ולמנוע חידוש פעילות של ארגונים חמושים, ליישם את תהליך פירוז הרצועה, כולל השמדת תשתיות טרור ומניעת בנייה מחדש של מתקנים צבאיים ולאכוף את פירוק הנשק הקבוע של כל ארגון חמוש שאינו מדינתי.
בנוסף, ה-ISF יפעל להגן על אזרחים ועל משלוחי סיוע הומניטרי, כולל ליווי שיירות סיוע ופתיחת מסדרונות הומניטריים, לאמן ולספק סיוע מקצועי לכוחות משטרה חדשים בעזה, שיורכבו מאנשי מקצוע פלסטינים שעברו בדיקה ובחינה ביטחונית, לשתף פעולה עם גורמים אזוריים ובין-לאומיים לצורך שיקום מערכות אזרחיות, תיאום מעבר אנשים וסחורות, והבטחת שליטה אזרחית על המנגנונים המקומיים.
