"אויבים מימין - בתוך הימין": המאבק הפנימי בקרב הציבור השמרני בארה"ב התפרץ השבוע פעם נוספת בעקבות ריאיון שקיים עיתונאי "פוקס ניוז" לשעבר טאקר קרלסון עם המשפיען הקיצוני ניק פואנטס, שלאורך השנים הביע בקביעות הערצה כלפי אדולף היטלר, התבטא בגזענות ותמך ב"עליונות לבנה". קרלסון הפופולרי, שהפך לדמות שנויה במחלוקת בעצמו בשנים האחרונות, ספג ביקורת עזה מצד דמויות בולטות במפלגה ובתקשורת השמרנית, שקראו לעמיתיהם שטרם הוקיעו אותו על התפנית הקיצונית שעבר "לבחור צד".
פואנטס הוא משפיען רשת שנוי במחלוקת בקרב הימין האמריקני זה שנים עקב התבטאויותיו הקיצוניות, שכוללות בנוסף לתמיכה בנאציזם ותשבוחות להיטלר גם אמירות גזעניות ומיזוגניות קשות. בין היתר, במהלך הריאיון פואנטס בשבוע שעבר הוא הביע הערצה לדיקטטור ברית המועצות יוזף סטלין, וטען ש"האתגר הכי גדול" שעומד בפני אחדות בציבור האמריקני הוא "היהדות המאורגנת".
קרלסון, שידוע ביכולתו המרשימה להתעמת עם מרואיינים שאינם חולקים את דעתו, ספג ביקורת על כך שלא סיפק מענה לאמירותיו של פואנטס, וכן כי במקום ביקורת או בקשה להבהרות סיפק אמירות שנויות במחלוקת מצדו, בהן הכרזה כי "נוצרים ציונים מגעילים אותי", וקביעתו כי רפובליקנים תומכי ישראל "סובלים מוירוס במוח".
העימות הוא פרק נוסף בסדרת מאבקים פנימיים בין בכירים שמרנים בארה"ב אשר חוששים מ"ווקיזציה" של המפלגה השמרנית בדומה להקצנה שעברה המפלגה הדמוקרטית, ותרמה להפסדם בבחירות האחרונות. אל מול הדרישות לגינויו ולהוקעתו של קרלסון מקרב המפלגה הרפובליקנית ניצבו דמויות שמרניות בולטות שהביעו בו תמיכה ללא סייג, בנוסף לאישים שהביעו התנגדות למאבק ב"אחד משלנו".
חברות מול יושרה עיתונאית - ו"אויבים מבפנים"
בין בכירי התקשורת השמרנית שגינו את קרלסון על ה"לגיטימציה" שהעניק לפואנטס נמנים מייסד רשת ה"דיילי ווייר" בן שפירו, עורכי ה-"Babylon Bee" סת' דילון וג'ואל ברי, והעיתונאים דייב רובין ודינש ד'סוזה. מנגד לעיסוק השלילי הרב של קרלסון, פואנטס ועמיתיהם בישראל וביהודים, אותם שמרנים שהביעו עליהם ביקורת בפומבי מתאפיינים דווקא בתמיכה מובהקת בישראל.
שפירו היהודי, שהדליק משואה בישראל בטקס יום העצמאות האחרון, הוא אולי הקול הבולט ביותר נגד קרלסון ודומיו. הוא תקף בתגובה לריאיון כי "העניין פה הוא לא שקרלסון החליט לראיין את פואנטס, זו זכותו. הבעיה היא שקרלסון החליט 'ללטף אותו' ולעשות לו נורמליזציה". ד'סוזה אמר כי "טאקר ופואנטס הם לא שמרנים או MAGA. אני מצפה שהם יעברו למפלגה הדמוקרטית. לא מאמינים לי? תסתכלו על ריצ'רד ספנסר, פעם תומך בולט של 'עליונות לבנה' - אך בבחירות האחרונות תמך פומבית בקמלה האריס".
הפעילה לורה לומר, המקורבת לנשיא טראמפ, אמרה כי "כוח שטני השתלט על הימין הפוליטי", בעוד שהמשפיענית השמרנית מרינה מדווין עקצה ברשת: "פואנטס חגג כל הפסד שהרפובליקנים ספגו בבחירות והכריז כי 'זה הסוף של MAGA'. אבל אומרים לנו שאנחנו צריכים 'להתאחד' עם התומכים שלו כדי לנצח. בדיחה".
על העיתונאים והמשפיענים השמרנים שסירבו לגנות את קרלסון או להתרחק ממנו נמנים עיתונאי ה"דיילי ווייר" מאט וולש, מגישת פוקס ניוז לשעבר מייגן קלי, וחברת הדיילי ווייר לשעבר ברט קופר. וולש וקלי ספציפית הואשמו ב"נורמליזציה של שנאה מהסוג הגרוע ביותר". בריאיון בפודקאסט הפופולרי שלה, וולש וקלי דחו את הביקורת על עמדתם, וטענו כי כל ה"מהומה" סובבת סביב התנגדותו של קרלסון לישראל. וולש אף הצהיר כי "לעולם לא" יתרחק מקרלסון.
במהלך גל ביקורת קודם נגד קרלסון בסוף חודש ספטמבר, קלי סירבה להרחיק את עצמה ממנו בטענה ש"אין לי מחויבות להפריד את עצמי מאף אחד. יש לי חברת תקשורת ותוכנית משלי, ואני מחליטה על מה להביע דעה ועל מה לא. טאקר הוא חבר קרוב, ואם אתם צריכים שאגנה אותו כדי להקשיב לי, אולי התוכנית שלי לא מיועדת לכם. המאבק שלי הוא מול השמאל, לא עם טאקר קרלסון".
הפרשן הבריטי קונסטנטין קיסין ציין בתגובה לדבריה כי "הגישה הזו היא בדיוק מה שאפשר לקיצונים בשמאל האמריקני לשגשג ולהפוך לפני המפלגה. אם את מסכימה עם טאקר, אנשים יכבדו את זה, אבל לרבים מאיתנו ההתנהגות שלו הפכה כל כך מטורפת עד שלא ניתן להתעלם ממנה בתירוץ ש'המלחמה היא בשמאל". גם ברי השיב אז לקלי בעקיצה: "נאמנות לחברים היא ערך ראוי להערצה. היא הופכת אותך לחברה טובה, אבל אני לא בטוח שגם לעיתונאית שאפשר לסמוך עליה".
3 צפייה בגלריה
"זו חובתנו לגנות את קרלסון. העמיתים שלי מפחדים כי הוא 'מגפון' ענק". טד קרוז
(צילום: רויטרס)
קופר זכתה לביקורת ואף ללעג לאחר שטענה כי "זו צביעות לקרוא לפואנטס נאצי" - חרף התבטאויותיו האוהדות כלפי היטלר. בין המבקרים בלט הסנאטור השמרן הבכיר טד קרוז, שהדגיש בתגובה לדבריה כי "פואנטס קורא לעצמו נאצי. הוא אמר ש'היטלר היה מאוד קול', ש'היטלר צדק' ושהוא 'בקבוצה של היטלר'. אם אתה מצדד במופגן בהיטלר - אתה נאצי, לעזאזל".
קרוז תקף גם את עמיתיו במפלגה שטרם הוקיעו את קרלסון, ואמר כי "הוא מפיץ רעל מסוכן ביותר. הקולגות שלי, כמעט כולם, חושבים שמה קורה נוראי, אבל רובם מפחדים כי קרלסון הוא חתיכת 'מגפון' עצום". הוא הדגיש: "לקרלסון, פואנטס והחברים שלהם יש זכות לומר את מה שהם אומרים - ולכל אחד מאיתנו יש את המחויבות לקום ולומר שזה לא בסדר. קל לגנות את פואנטס, אבל האם אתם מוכנים לומר בקול את שמו של טאקר?".
מנגד, גורם בולט נוסף שיצא להגנתו של קרלסון הוא מנכ"ל מכון המחקר השמרני "The Heritage Foundation", קווין רוברטס, שאמנם גינה את פואנטס, אך סירב להתרחק מקרלסון או לבטל את תמיכת המכון בתוכניתו. בכיר במכון המחקר, רוברט רקטור, מתח ביקורת חריפה על עמדתו של רוברטס, והשווה בין קרלסון לראש הקו קלוקס קלאן (KKK) דיוויד דיוק. "אנחנו כן 'מבטלים' אנשים כאלה, כי אם הם חלק מהתנועה השמרנית כולנו נראים כמו ליצנים", אמר. "קרלסון הוא הבעיה כאן. להאזין לתוכנית שלו זה כמו להיכנס לבית משוגעים".
הקרע במפלגה השמרנית - ועתיד ישראל
כאמור, לא מדובר בפעם הראשונה שבה פורץ עימות שכזה בין בכירי התקשורת השמרנית בארה"ב. בעוד שה"סכנה" של השוליים הקיצוניים בימין האמריקני עבור עתיד המפלגה זוהתה על-ידי כמה עיתונאים ופרשנים כבר לפני כשנתיים לפחות, עם ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות והיישום הכוחני של מדיניותו מיד עם כניסתו המחודשת לבית הלבן, עלתה החשיפה גם של אותם קולות שנויים במחלוקת.
עם הכרזותיו החוזרות ונשנות של טראמפ על יישום תפישת "אמריקה תחילה" בכל הנוגע לפעולות הממשל, אותם קיצונים מקרב השמרנים מתעקשים כי במסגרת מדיניות זו על ארה"ב לזנוח את תמיכתה בישראל - לעיתים קרובות תוך התבטאויות אנטישמיות.
בין היתר, קרלסון ודומיו קראו להפסקת הסיוע הצבאי לישראל, טענו להשפעה חריגה של "הלובי הישראלי" על הממשל והקונגרס, ואף התנגדו בחריפות להפצצת מתקני הגרעין באיראן ביוני האחרון על-ידי הצבא האמריקני. בימים שקדמו להתערבות האמריקנית בלחימה, קרלסון התבלט בהתנגדותו כשטען בנחרצות כי תקיפה אמריקנית באיראן "תוביל למלחמת העולם השלישית".
בעוד שרבים מקרב השמרנים מזהים את הסכנה שמהווים הקיצונים בימין עבור השגשוג הנוכחי של המפלגה - בין השאר תוך השוואה לדמוקרטים הפרוגרסיבים, שחרף היותם מיעוט מושכים את המפלגה הרחק מהמרכז ומקולות מתנדנדים - קרלסון ממשיך להנות מפופולריות עצומה, וגורמים בולטים במפלגה ובתקשורת השמרנית מסרבים לגנותו.
מבין גופי התקשורת השמרנית, ה"דיילי ווייר" בהובלת העיתונאי ואחד ממייסדי הרשת בן שפירו, נקט בעמדה ברורה נגד הקיצונים. ב"ווייר" בחרו בשנה שעברה שלא לחדש את החוזה של העיתונאית קיידנס אוונס בצל תפנית חדה בעבודתה, שהתבטאה בין השאר בהדהוד תיאוריות קונספירציה אנטישמיות ועימותים פומביים עם שפירו. הפרשנית הצעירה ברט קופר, שהגישה את הפודקאסט הפופולרי "The Comments Section", עזבה גם היא את החברה באותה שנה בנסיבות שאינן ברורות, אך הביעה תמיכה נחרצת ב"חברתה" אוונס.
דמות בולטת נוספת בחברה, מאט וולש, שסירב כאמור לגנות את קרלסון, ידוע בהתנגדותו לסיוע לישראל, אך לא ספג ביקורת מצד עמיתיו ב"דיילי ווייר". בניגוד לכמה מעמיתיו, וולש הביע התנגדות נחרצת לאנטישמיות, אך הצהיר במפורש כי על ארה"ב לחדול מהתמיכה הכלכלית בישראל, בקביעה כי "מדינות שלא מסוגלות לתפקד בלי סיוע אמריקני פשוט לא צריכות להתקיים. אין לכם זכות להתקיים כאומה אם הקיום שלכם תלוי בתרומות שנלקחו בכפייה מאזרחים של מדינה אחרת. בטלו את הסיוע לצמיתות ושיקרה מה שיקרה".
